תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

הרב אברהם גומבינר זכה לתהילה מועטה מאוד בחייו, וכשנפטר בעיר קאליש שבפולין בגיל 45 היה אלמוני למדי, אף שהיה מו"צ בעיר. הוא ניסה להדפיס את פירושו לחלק אורח-חיים על השו"ע, אולם צירוף נסיבות מנע את הדבר. גם בנו יחידו נתקל בקשיים כשניסה להדפיס את הפירוש, אולם לבסוף הצליח לשכנע מדפיס להוציא פירוש זה בשם "מגן אברהם", ולהדפיסו יחד עם הט"ז במהדורה שנקראה "מגיני ארץ". הפירוש הפך במהירות למקובל בכל ישראל.

בשיעור נעיין מעט בפירוש הקצר והעמוק. נתעכב על כמה מדבריו, בעיקר סביב ענייני תפילה וברכות; נתייחס לפסקיו בשם האר"י ז"ל; ואף נציץ ב"דיבור המתחיל" אחד שהוא למעשה ספר מוסר

בשנת 1646 יצא לאור פירוש חשוב על שו"ע יורה-דעה, אותו הדפיס הט"ז, שנחשב אז מגדולי הדור וממכובדיו. אלא שבאותה שנה יוצא לאור פירוש נוסף על יו"ד, של צעיר אלמוני בן 24. פירוש בשם "שפתי כהן" או הש"ך, ספר המתקבל ברעש גדול בעולם התורה.

בשיעור נספר בקצרה על חייו של הש"ך, שעובר לווילנה לאחר נישואיו, וגולה ממנה בחורבנה (אותה תיאר ב"מגילה עיפה"). ונתמקד בתורתו העמוקה, שיש אומרים שהיוותה את הבסיס לחשיבה המופשטת בלימוד, המקובלת היום. 

המסע אחר ר' חיים בנבנישתי, מגדולי מפרשי הטור, לוקח אותנו לאיזמיר בימי שבתי צבי. החבי"ב היגר בצעירותו מאיסטנבול לאיזמיר, ושם עבר דרך ארוכה של פולמוסים ומריבות, עד שבסוף ימיו מונה לרבה היחיד של איזמיר. כתב כמה ספרים, וראש להם הוא "כנסת הגדולה" – פירושו החשוב על הטור. את השיעור נחלק בין חייו המרתקים, כולל נסיון להבנת עמדתו בנוגע למחלוקת סביב ש"צ, עם צלילה למעט מתורתו הגדולה

משה רבקש היה תלמיד חכם גדול, אבל לא נשא בתפקיד רבני. הוא עסק בהצלחה רבה במסחר בעיר וילנה, והקדיש את רוב עתיו לתורה. כשהצבא הרוסי הגיע לעזור למורדים הפולנים – חרבה יהדות וילנה. הוא גלה מוילנה וישב בקהילה הספרדית באמסטרדם, שם עמדו על גדולתו בתורה, וכשהדפיסו את השלחן ערוך – ביקשו ממנו לכתוב בקצרה את מקורותיו. כך בא לעולם "באר הגולה", שלא נחשב ממש כנושא כלים, אבל אי אפשר לתאר את לימוד השו"ע בלעדיו. מכאן למדנו ש"הגולה" בשם ספרו אינו רק גלות עם ישראל, אלא בעיקר גלותו מוילנה. הגר"א הוא מצאצאיו, ואפשר ש"ביאור הגר"א" אינו אלא הרחבה של ספר סב-סבו. ואגב, את שמו יש להגות רבקה'ס, והוא כנראה אב למשפחת רבלין הענפה

הרב דוד הלוי סגל, הוא הט"ז, היה אור גדול לישראל באחת מתקופותיו הקשות. בפרעות ת"ח נמלט מוואהלין, ובהמשך שכל שני בנים ב"פרעות לבוב". נעיין בחייו הסוערים ובתורתו הגדולה והרחבה – על הקלותיו ועל חומרותיו, על יחסו לחותנו הגדול הב"ח, ועל התקבלות תורתו

רבי יום-טוב (ליפמן) הלר. נודע בעיקר בזכות "תוספות יום-טוב" על המשנה, ובזכות פירושיו על הרא"ש. התפרסם כבר בצעירותו כתלמיד חכם מרשים, ובגיל 18 מונה לדיין בפראג (!), שבהמשך יכהן גם כרבה. 

נדבר על חייו מלאי התהפוכות (בעקבות הלשנה וגזרת גלות), על הבנתו הרבה במדעים, על פירושיו לרא"ש, וכמובן ובעיקר – על פירושו החשוב למשנה

רבי יואל סירקיש, הוא הב"ח, מגדולי ישראל בשלהי המאה ה-16. חיבורו על הטור נודע בהעמקתו, חריפותו ובקיאותו, ובכך שאינו נושא פנים לאיש, והפך לספר יסוד בהלכה. בשיעור נעמוד על חייו, על מאבקו הנחרץ והסיזיפי להעמדת נוסח מדוקדק לכל ספרי היסוד וגם לתפילה. וגם על יחסו לקבלה, על דרכו החינוכית, על פסקו המהפכני להתרת "חדש", ועוד

הרב יום-טוב צהלון, המכונה מהריט"ץ, הוא אחד הרבנים הפחות מוכרים הנכללים בסדרה זו. יושבי בית המדרש יתקלו בשמו בעיקר אם ילמדו בעיון את חלק או"ח של השלחן ערוך, בו מרבים להביאו האחרונים, ובעיקר המשנה ברורה (כנראה דרך האליהו רבה).

המהריט"ץ חי בצפת בשלהי המאה ה-16, והיה מהנסמכים בחידוש הסמיכה, על ידי יעקב בירב השני. נדבר על יחסו לשו"ע ולשאר פוסקים, ועל כמה מפסקיו הידועים או המעניינים, וכמובן על פסקו המפורסם לגבי הוצאת יתוש או צרעה שנפלו למשקה בשבת: "אין ברירה בלח, וגם את הצרעה ישלח"

השל"ה – תורה וקדושה במקום אחד. נספר על חייו של הרב ישעיהו הלוי הורביץ, שהיו מלאי נדודים ותפקידים רבניים, עד שעלה לעיר הקודש. נלמד כמה קטעים קצרים ומהותיים בספרו "שני לוחות הברית", ונעיר על דרכו הידועה בכמה עניינים, כמו תפילתו, תקיעותיו, ותיקונו לליל שבועות

המהרש"א, ששמו המלא שמואל אליעזר הלוי איידלס, ידוע מאוד בפירושו לש"ס. אלו למעשה שני פירושים: "חידושי הלכות" ו"חידושי אגדות", שהוא הדפיס בנפרד, אולם ביקש שבהמשך יודפסו יחד, וכך אכן עשו בדפוס וילנא (בגופנים שונים). פירושו הפך במהירות למקובל מאוד, עד שיש ישיבות שלמדו "גמרא, רש"י, תוספות ומהרש"א".

על דרכו בהלכה ועל דרכו באגדה. על שיטתו החינוכית ועל שיטת לימודו. על הקפדתו שלא לכתוב דבר שלא למד בחבורה. על כמה ממחלוקותיו, ועוד מתורתו