תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

את החלק השני של סדרת האחרונים אנו פותחים בענק – הגר"א, הגאון ר' אליהו מוילנא. את השפעתו לדורות הישווה החזון-אי"ש לאנשים כמו משה רבנו, רבי ורב אשי. וזאת למרות שהגר"א לא נשא בשום משרה ציבורית, ולא כתב בעצמו כמעט שום ספר.

את פועלו והשפעתו, אפילו בקצרה, לא הצלחתי לסכם בשיעור אחד, לכן נעביר עליו שני שיעורים.

שיעור זה עוסק בחייו, בהשפעתו, בדרך לימודו, בייחסו ל"תורה לשמה", ובספרו "ביאור הגר"א על השולחן ערוך.

על שאר הנושאים העוסקים באיש ופועלו – בע"ה בשיעור הבא

דף מקורות: https://did.li/tol401

הרב יחזקאל לנדא נודע גם כגדול בדורו, וגם השפיע לדורות בעיקר בשו"ת "הנודע ביהודה". את חייו אפשר לחלק עד הגעתו לפראג, תקופה רצופת נדודים, ול-38 שנותיו האחרונות, בהן ישב על כס רבנות פראג המעטירה. היה מעורב גם בסכסוך ר"י אייבשיץ ור"י עמדין, וכן בויכוח על תנועת החסידות שֶקמה ועולה. בשיעור ננסה לגעת גם בפעלו בברודי וביאמפול, ולא רק בפראג. וכן נטעם מתורתו הענפה.

דמותו של ר' חיים לוצאטו, הרמח"ל, מוכרת בעולם הישיבות כיום בעיקר כמחבר ספר המוסר היסודי "מסילת ישרים", ובישיבות מסוימות נלמדים בעיון גם ספריו הקבליים, כמו "דרך ה'" ו"דעת תבונות". אבל בחייו הקצרים היה הרמח"ל דמות צבעונית, מסעירה ונתונה במחלוקת.

בשיעור ננסה לגעת בחייו הסוערים – בעליות ובמורדות, בפולמוסים ובחרמות, בחבורות הלומדים ובמגיד, וגם במסעותיו. ננסה גם לגעת בתורתו הרחבה והמגוונת, הכוללת מלבד ספרות מוסר וקבלה ענפיים ושיטתיים, גם שירים, פיוטים, מחזות וספרות חולין בעברית. מסע שתחילתו בפדובה שבצפון איטליה בתחילת המאה הי"ח, סיומו בעכו כעבור פחות מ-40 שנה, והדים שמכים עד היום.

רבנו יונה נולד בגירוני, נסע ללמוד בצרפת, וחזר ופעל בברצלונה ובטולדו לאורך המאה הי"ג. מלבד מפעלו בעיון והלכה, הרגיל לזמנו ומקומו, הוא מחדש יצירה ענפה בדרשנות ובספרות מוסר. בשיעור נתמקד בתורתו המוסרית בכלל, ובספרו "שערי תשובה" בפרט, המתאים לימים אלו. השיעור הועבר בזום

מסענו בעקבות אור החיים הקדוש ייקח אותנו למרוקו, איטליה וארץ הקודש. רבי חיים בן עטר נולד ופעל במרוקו, גלה לאיטליה, ומשם עלה בראש חבורת תלמידים לארץ ישראל. אולם זכורה לו בעיקר שנתו האחרונה לחייו, בה עמד בראש ישיבה בירושלים. הוא כתב גם על הגמרא וההלכה, אולם לחיבורו על התורה אירע דבר מופלא – הוא זכה לפרסום רב, מיד עם צאתו, דווקא במזרח אירופה (!), שם הפך להיות מבשר החסידות.

נחלק את השיעור בין חייו המרתקים, לבין תורתו העמוקה. נספיק לעיין בכמה מתורותיו שהורחבו בחסידות, ובכמה מדבריו הידועים. ונסיים בתפילתו על גלות השכינה: "זְכֹר אַהֲבָתֵנוּ וְחִבָּתֵנוּ ... כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶּנּוּ כִּפְרֵדַת נַפְשֵׁנוּ מִגּוּפֵנוּ"

על הרב אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, כתב פרופ' תא-שמע שהוא אחד משלוש דמויות "שהפכו לדמויות מעין מיתיות בעולמה של הרבנות בישראל". נסה לעמוד בשיעור זה על דמותו המיוחדת. הוא זכה להכרה בישראל רק בשנות החמישים לחייו, אולם האריך ימים ונפטר כבן 90. נתמקד בשיעור בחריפותו הגדולה, בעיקר בספרו "שאגת אריה", אך גם בספריו על הש"ס. ונעמוד גם על יחסו המורכב לספרי העבר ולמחבריהם

הרב יהונתן אייבשיץ הסעיר את יהדות אשכנז. שילוב של תורה וחכמה, הלכה ומדע, רטוריקה ולהט, שמרנות עם חידוש. הרב אייבשיץ היה איש אשכולות, וכיהן כרב, דרשן, מקובל, פוסק הלכה ועוד. בשבתו בפראג ניהל קשרים ענפים גם עם אנשי האקדמיה והכמורה. הפולמוס בשאלה האם נטה לשבתאות פיצל את יהדות אשכנז ומזרח אירופה, ולמעשה נתון במחלוקת עד היום (ונלמד גם את הפולמוס זוטא שקדם לו, בדבר "תרנגולת שנמצאה בלא לב"). 

נעיין גם מעט בַעיקר – בתורתו העיונית, בעיקר ב"כרתי ופלטי", ובדרשותיו, בעיקר ב"יערות דבש". ונקנח בכמה סיפורים על חידודיו מספרו של דרויאנוב

מסע חייו הארוך של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע", מלא נדודים, עליות ומורדות, אסונות ופולמוסים, אך בעיקר – תורה גדולה של אדם גדול.

הוא נולד בקרקוב ב-1680, התחתן בלבוב, ושם באסון גדול מאבד את אשתו ובתו. הוא ניצל בנס, ונודר להקדיש את חייו לתורה.

נעקוב אחר נדודיו, אחר סכסוכיו הקטנים, אחר מעורבתו החשובה בפולמוס אייבשיץ-עמדין, עד לפטירתו וקבורתו בפרפנקורט דמיין.

נביא מעט מתורתו בספרו החשוב, המהווה בסיס ללימוד האחרונים גם היום.

שיעורנו יעסוק באחת הדמויות המופלאות שקמו לישראל בתקופה זו, ויקח אותנו מאיטליה לירושלים, ומירושלים לאמסטרדם וחזרה (אם כי אותי הוא לקח למרתפי מוזיאון ישראל, כפי שאספר בשיעור).

חזקיה די סילוה נולד בליוורנו שבאיטליה ב-1659, אולם אנו יודעים לספר עליו רק מעלייתו לירושלים בגיל 20 לערך, ועד לפטירתו כעבור כ-20 שנה. בזמן זה הוא הופך לאחד מגדולי הפוסקים, מוחרם במצרים, הופך לראש הישיבה החשובה בירושלים, נוסע לאמסטרדם למסע מוצלח, בו בין היתר מדפיס את ה"פרי חדש" על יו"ד.

בשיעור ננסה מעט להקיף את חייו העשירים, והפולמוסים סביבו בחייו ואחריהם, עד דורנו; נעמוד על כמה מפסיקותיו, כמו לגבי שתיית קפה והיחס למוסלמים; ונסיים בכמה סיפורים נאים שנקשרו בשמו, כמו קבורתם בטעות של הלכות שבת שלו, ונסיון למוצאם בדורנו; או סיפור שנקשר בו, ברב אלישיב ובברכת שהחיינו על הדלקת נר חנוכה.

הרב חיים-יאיר בכרך לא זכה לרוב נחת בחייו. הוא פוטר לאחר שלוש שנים ממשרתו כרב העיר קובלנץ, שאף להתמנות לרבנות העיר ורמייזא בה כיהנו אביו וסבו, אך אחר התמנה תחתיו, וגורש עם יהודי ורמייזא לעשר שנים. הוא כתב חיבור גדול על שולחן ערוך, אך הדפסתו התעכבה, ובינתיים נדפסו נושאי כלים אחרים, שבגללם הוא לא הדפיס את ספרו. אך אחריתו טובה – לאחר חזרת היהודים לוורמייזא הוא מונה לרב העיר, וספר תשובותיו, ה"חוות יאיר", זכה לחשיבות גדולה מאוד.

בשיעור נספר את סיפור חייו, ונביא מעט מתשובותיו החשובות, כמו בעניין הפלות והסגרת רוצח. ונסיים באחת מתשובות המופלאות, שיש אומרים שאינה אלא סיפור אגדה.