הפרי מגדים הוא אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על פוסקי זמננו. הוא נושא כלים "מגדר שני", כיוון שלא נכתב על שו"ע עצמו, אלא הוא פירוש על נושאי הכלים.

נלמד על מחברו, הרב יוסף תאומים, שחילק את חייו בין פולין-ליטא הולדתו, לבין ממלכת פרוסיה, וניסה להקטין רוב חייו את תפקידו והשפעתו הציבורית.

ננסה גם לעקוב על דרכו ההלכתית, שאינה ממש פסיקת הלכה, למרות שדבריו הפכו להיות אבן יסוד של ההלכה למעשה

דף מקורות: https://did.li/tol405

הרב דוד פַּארְדוֹ מוכר כ"חסדי דוד", הפירוש החשוב ביותר על התוספתא. בשיעור נעקוב תחילה אחר מסע חייו: מונציה, בה הוא נולד למשפחת רבנים, אך בהמשך עוזב אותה בחוסר כל; דרך דלמטיה, שם הוא נעשה לרב העיר איספאלטרו ולראש ישיבה חשוב; ונעבור איתו לתפקידו הרבני הבא כרב העיר בוסניה. כשהרד"פ מגיע לליוורנו להדפסת אחד מספריו, הוא פוגש שם כמה שד"רים מארץ ישראל, וביניהם את החיד"א. הרד"פ מתרשם שיש תורה גדולה בארץ ישראל, ועולה בעצמו לירושלים. בהמשך הופך החיד"א למחותנו.

בהמשך השיעור נלמד מתורתו, נציץ בפירושו הגדול לתוספתא, ובהשפעתו על הבנתה עד היום, ונסיים בשתיים מתשובותיו ההלכתיות.

דף מקורות: https://did.li/tol404

את החלק השני של סדרת האחרונים פתחנו בהגר"א, ואנחנו ממשיכים כעת בחיד"א. מלבד היותם שני ענקי רוח, שהשפיעו רבות על היהדות במאה ה-18, אפשר לציינם כשני הפכים: הגר"א כמשפיע על יהדות אשכנז, והחיד"א על קהילות ספרד; הגר"א רוב ימיו נמצא בחדרו בווילנא, והחיד"א נוסע בעולם בסקרנות גדולה; הגר"א אינו כותב כמעט, והחיד"א הוא מהכותבים הפוריים ביותר.

ננסה בשיעור זה לטעום מהחידה, אם לא לפתור אותה: לנסות לחוות מעט מהעולם העשיר שראה החיד"א במסעותיו, ולקטוף מעט מזער מפירות תורתו העשירה והמגוונת

דף מקורות: https://did.li/tol403

החלק השני על פועלו ותורתו של הגר"א מתמקד בארבעה נושאים, דרכם ננסה להכיר את האיש ותקופתו: יחסו ללימוד המדעים; לימוד פשט בתורה ובמשנה; התנגדותו לחסידות; ותורת הגאולה במשנתו

דף מקורות: https://did.li/tol402

את החלק השני של סדרת האחרונים אנו פותחים בענק – הגר"א, הגאון ר' אליהו מוילנא. את השפעתו לדורות הישווה החזון-אי"ש לאנשים כמו משה רבנו, רבי ורב אשי. וזאת למרות שהגר"א לא נשא בשום משרה ציבורית, ולא כתב בעצמו כמעט שום ספר.

את פועלו והשפעתו, אפילו בקצרה, לא הצלחתי לסכם בשיעור אחד, לכן נעביר עליו שני שיעורים.

שיעור זה עוסק בחייו, בהשפעתו, בדרך לימודו, בייחסו ל"תורה לשמה", ובספרו "ביאור הגר"א על השולחן ערוך.

על שאר הנושאים העוסקים באיש ופועלו – בע"ה בשיעור הבא

דף מקורות: https://did.li/tol401

הרב יחזקאל לנדא נודע גם כגדול בדורו, וגם השפיע לדורות בעיקר בשו"ת "הנודע ביהודה". את חייו אפשר לחלק עד הגעתו לפראג, תקופה רצופת נדודים, ול-38 שנותיו האחרונות, בהן ישב על כס רבנות פראג המעטירה. היה מעורב גם בסכסוך ר"י אייבשיץ ור"י עמדין, וכן בויכוח על תנועת החסידות שֶקמה ועולה. בשיעור ננסה לגעת גם בפעלו בברודי וביאמפול, ולא רק בפראג. וכן נטעם מתורתו הענפה.

דמותו של ר' חיים לוצאטו, הרמח"ל, מוכרת בעולם הישיבות כיום בעיקר כמחבר ספר המוסר היסודי "מסילת ישרים", ובישיבות מסוימות נלמדים בעיון גם ספריו הקבליים, כמו "דרך ה'" ו"דעת תבונות". אבל בחייו הקצרים היה הרמח"ל דמות צבעונית, מסעירה ונתונה במחלוקת.

בשיעור ננסה לגעת בחייו הסוערים – בעליות ובמורדות, בפולמוסים ובחרמות, בחבורות הלומדים ובמגיד, וגם במסעותיו. ננסה גם לגעת בתורתו הרחבה והמגוונת, הכוללת מלבד ספרות מוסר וקבלה ענפיים ושיטתיים, גם שירים, פיוטים, מחזות וספרות חולין בעברית. מסע שתחילתו בפדובה שבצפון איטליה בתחילת המאה הי"ח, סיומו בעכו כעבור פחות מ-40 שנה, והדים שמכים עד היום.

רבנו יונה נולד בגירוני, נסע ללמוד בצרפת, וחזר ופעל בברצלונה ובטולדו לאורך המאה הי"ג. מלבד מפעלו בעיון והלכה, הרגיל לזמנו ומקומו, הוא מחדש יצירה ענפה בדרשנות ובספרות מוסר. בשיעור נתמקד בתורתו המוסרית בכלל, ובספרו "שערי תשובה" בפרט, המתאים לימים אלו. השיעור הועבר בזום

מסענו בעקבות אור החיים הקדוש ייקח אותנו למרוקו, איטליה וארץ הקודש. רבי חיים בן עטר נולד ופעל במרוקו, גלה לאיטליה, ומשם עלה בראש חבורת תלמידים לארץ ישראל. אולם זכורה לו בעיקר שנתו האחרונה לחייו, בה עמד בראש ישיבה בירושלים. הוא כתב גם על הגמרא וההלכה, אולם לחיבורו על התורה אירע דבר מופלא – הוא זכה לפרסום רב, מיד עם צאתו, דווקא במזרח אירופה (!), שם הפך להיות מבשר החסידות.

נחלק את השיעור בין חייו המרתקים, לבין תורתו העמוקה. נספיק לעיין בכמה מתורותיו שהורחבו בחסידות, ובכמה מדבריו הידועים. ונסיים בתפילתו על גלות השכינה: "זְכֹר אַהֲבָתֵנוּ וְחִבָּתֵנוּ ... כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶּנּוּ כִּפְרֵדַת נַפְשֵׁנוּ מִגּוּפֵנוּ"

על הרב אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, כתב פרופ' תא-שמע שהוא אחד משלוש דמויות "שהפכו לדמויות מעין מיתיות בעולמה של הרבנות בישראל". נסה לעמוד בשיעור זה על דמותו המיוחדת. הוא זכה להכרה בישראל רק בשנות החמישים לחייו, אולם האריך ימים ונפטר כבן 90. נתמקד בשיעור בחריפותו הגדולה, בעיקר בספרו "שאגת אריה", אך גם בספריו על הש"ס. ונעמוד גם על יחסו המורכב לספרי העבר ולמחבריהם