(חלק ב' ואחרון) בעקבות תרגיל הונאה מחוכם, הגרמנים השתכנעו מעל לכל ספק, שאדי צ'פמן מרגל למענם בבריטניה. כך עלה בידיו של "הסוכן זיגזג", להזין את הגרמנים במידע שגוי, שהציל נפשות רבות. אך גם הבריטיים גילו לחרדתם, שנאמנותו של הסוכן הכפול הבלתי-שגרתי, נתונה הייתה בעיקר לעצמו: למרות כל מעלליו, אדי צ'פמן מיאן לזנוח את עולם הפשע.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2250

(חלק א') אדי צ'פמן היה פושע בריטי, שצירוף נדיר של נסיבות, הפך אותו לסוכן כפול במלחמת העולם השניה. לאחר שורה של מאסרים מביכים, ותודות להמצאה חדשה, צ'פמן הפך לפורץ כספות משגשג ומגונדר. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא מצא עצמו מאחורי סורג ובריח, באי שנכבש על ידי גרמניה הנאצית. צ'פמן מיהר להציע את שירותיו למודיעין הגרמני, והפך לסוכן "פריץ". בתום אימונים מפרכים, נשלח צ'פמן למשימתו הסודית בבריטניה, והפתיע את כולם.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2240

ג'יי קיי רולינג נולדה בעיירה חסרת קסם באנגליה, וכבר מילדותה, התגלתה כתולעת ספרים מדופלמת. היא למדה באוניברסיטה אפרורית, ועבדה בשורת עבודות מזדמנות. אולם יום אחד, בעת נסיעה שגרתית ברכבת, התחולל בדמיונה הפלא: הארי פוטר, הילד-הקוסם המפורסם בעולם, הגיח כבמטה קסם. אלא שכמה החלטות שגויות של רולינג, דרדרו אותה למעגל קסמים אכזרי של עוני וייאוש. כנגד כל הסיכויים, היא החלה לכתוב את סדרת הספרים, שעתידה לשבות את העולם בקסמיה. והשאר? היסטוריה (והיסטריה) מוגלגית!

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2224

(חלק ג' ואחרון) בערוב ימיו חיבר הקיסר מרקוס אורליוס, את חלק הארי של היצירה "מחשבות אל עצמי". זהו חשבון נפש אישי, ברוח הפילוסופיה הסטואית, שנכתב בעת שהותו בחזית הצפונית. אולם בטרם שבק חיים, תבע הקיסר המלומד להוריש את השלטון לבנו, שהיה ידוע כפרא אדם אלים. כך עלה על כס האימפריה הרומית הקיסר קומודוס, אחד מצמאי הדם שבשליטיה. למרות הכבוד שרחשו לאביו המנוח, החליטו מתנגדיו הרבים של הקיסר הצעיר, לשים קץ לשלטון האימים שלו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2197

(חלק ב') עם הכתרת מרקוס אורליוס כקיסר רומא, אפפו אותו הפורענויות מכל עבר: מרידות פרצו במזרח האימפריה ובמערבה, ומיליוני בני אדם החלו למות במגפה מסתורית. הקיסרות הרומית נחלשה מאוד, ואורליוס עתיד לגלות, כי הקרובים לו ביותר, תמכו במרד שהוכרז נגדו. גם בתחום מדיניות הפנים, נראה היה כי אין בפיו של הפילוסוף שהפך לקיסר, בשורה של ממש. ואולם, ההחלטה האחרונה שקיבל אורליוס בשנותיו האחרונות, הייתה הגרועה והקטלנית מכולן: מינוי בנו צמא-הדם, קומודוס, כיורשו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2180

(חלק א') מרקוס אורליוס היה פילוסוף סטואי, אשר כמעט בעל כורחו, הוכתר כקיסר האימפריה הרומית. אורליוס שנולד למשפחה מיוחסת ועשירה, אימץ לעצמו כבר בגיל צעיר אורח חיים מהורהר וסגפני. הוא שאף להתמסר כל כולו לרזיה של הפילוסופיה הסטואית, אך הגורל רצה אחרת. עד מהרה נאלץ הקיסר אורליוס להתמודד נגד איתני הטבע ופגעי האדם כאחד, שאיימו למוטט את האימפריה הרומית: רעב, מגיפה, מלחמות ובוגדנות מבית.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2161

(חלק ג' ואחרון) בפקודת הצאר אלכסנדר השלישי, החלו מקורביו של לב טולסטוי לחוש את נחת זרועה של אמא רוסיה. אולם הרדיפות לא ריפו את ידיו של טולסטוי. נאמן לאמונתו היוקדת, הוא עודד את חסידיו לנקוט סרבנות בלתי-אלימה, ובכך לשתק את הצבא ואת שלטון העריצות. בד בבד, הוא גינה בפומבי וללא מורא את ההוצאות להורג, חרחור המלחמה וחוסר השוויון. ואז, באישון לילה בנובמבר 1910, החליט טולסטוי שהגיע רגע האמת. נחוש לחיות את שארית ימיו לאור עקרונותיו הנעלים, הוא יצא בחשאי לדרכו האחרונה. מורשתו הספרותית והמוסרית של טולסטוי, מתקן העולם ומחפש המשמעות, משפיעה על חיינו עד עצם היום הזה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2105

(חלק ב') נחוש למצוא טעם לחייו, החל טולסטוי לנבור בספרי הבשורה הנוצרית. עד מהרה הוא השתכנע, כי מוסדות הכנסיה סילפו את אבן הראשה של תורת ישו. הרעיון שעומד בבסיס כל הדתות, כך טען טולסטוי, הינו הקריאה לאהבה בין בני האדם והתנגדות לכוח. האמונה בעיקרון זה, שאותו זיהה עם משמעות חייו, הביאה את טולסטוי לשורת צעדים מסוכנים בתכלית: הוא התעמת עם מוסדות המדינה, הדת והצבא; דחה את רעיון הרכוש הפרטי; וקרא להתקוממות בלתי-אלימה. בכך קרא טולסטוי תיגר על גורמי הכוח האימתניים ביותר ברוסיה הצארית, שהחליטו להשיב מלחמה שערה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2100

(חלק א') הרוזן לב טולסטוי היה מדגולי הסופרים בכל הזמנים. יצירות המופת שלו, "מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה", נמנות על פסגות הספרות העולמית. ואולם למן שנות עלומיו, התאפיין טולסטוי דווקא בהתנהגותו הפרוצה ושלוחת הרסן. לאחר שהשתתף במלחמת קרים, החליט טולסטוי להקדיש את כל כולו למלאכת הכתיבה. עד מהרה יצא שמו ברחבי רוסיה, כסופר מחונן משכמו ומעלה. ואולם בהדרגה, החל טולסטוי לראות בספרות מותרות ותו לא, ופנה לאפיקים חדשים. ואז, בספטמבר 1869, זמן קצר לאחר שפרסם את "מלחמה ושלום", גילה לפתע טולסטוי שאין כל משמעות לחייו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2097

(חלק ב' ואחרון) בשלהי שנת 1941, החלה וירג'יניה הול לפעול כסוכנת חשאית בצרפת של וישי. היא ליקטה מידע מודיעיני שלא יסולא בפז, והחלה לגייס, לאמן ולפקד על לוחמי "רזיסטנאס". לא חלף זמן רב, בטרם הפכה הול למרגלת הבכירה ביותר של בעלות הברית בצרפת. אולם אט אט, החל מזלה לבגוד בה, והגסטפו שגילה את זהותה האמיתית, הלך וסגר עליה. ברגע האחרון ממש הצליחה הול להימלט, בדרך לא דרך, מציפורני הנאצים ועוזריהם. אולם היא עתידה לחזור אל לב המאפליה מרצונה החופשי. רק לאחר שתשוב לארצה כגיבורת מלחמה, תיווכח הול לדעת שתלאותיה לא תמו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2090