(חלק ב') עם הכתרת מרקוס אורליוס כקיסר רומא, אפפו אותו הפורענויות מכל עבר: מרידות פרצו במזרח האימפריה ובמערבה, ומיליוני בני אדם החלו למות במגפה מסתורית. הקיסרות הרומית נחלשה מאוד, ואורליוס עתיד לגלות, כי הקרובים לו ביותר, תמכו במרד שהוכרז נגדו. גם בתחום מדיניות הפנים, נראה היה כי אין בפיו של הפילוסוף שהפך לקיסר, בשורה של ממש. ואולם, ההחלטה האחרונה שקיבל אורליוס בשנותיו האחרונות, הייתה הגרועה והקטלנית מכולן: מינוי בנו צמא-הדם, קומודוס, כיורשו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2180

(חלק א') מרקוס אורליוס היה פילוסוף סטואי, אשר כמעט בעל כורחו, הוכתר כקיסר האימפריה הרומית. אורליוס שנולד למשפחה מיוחסת ועשירה, אימץ לעצמו כבר בגיל צעיר אורח חיים מהורהר וסגפני. הוא שאף להתמסר כל כולו לרזיה של הפילוסופיה הסטואית, אך הגורל רצה אחרת. עד מהרה נאלץ הקיסר אורליוס להתמודד נגד איתני הטבע ופגעי האדם כאחד, שאיימו למוטט את האימפריה הרומית: רעב, מגיפה, מלחמות ובוגדנות מבית.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2161

(חלק ג' ואחרון) בפקודת הצאר אלכסנדר השלישי, החלו מקורביו של לב טולסטוי לחוש את נחת זרועה של אמא רוסיה. אולם הרדיפות לא ריפו את ידיו של טולסטוי. נאמן לאמונתו היוקדת, הוא עודד את חסידיו לנקוט סרבנות בלתי-אלימה, ובכך לשתק את הצבא ואת שלטון העריצות. בד בבד, הוא גינה בפומבי וללא מורא את ההוצאות להורג, חרחור המלחמה וחוסר השוויון. ואז, באישון לילה בנובמבר 1910, החליט טולסטוי שהגיע רגע האמת. נחוש לחיות את שארית ימיו לאור עקרונותיו הנעלים, הוא יצא בחשאי לדרכו האחרונה. מורשתו הספרותית והמוסרית של טולסטוי, מתקן העולם ומחפש המשמעות, משפיעה על חיינו עד עצם היום הזה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2105

(חלק ב') נחוש למצוא טעם לחייו, החל טולסטוי לנבור בספרי הבשורה הנוצרית. עד מהרה הוא השתכנע, כי מוסדות הכנסיה סילפו את אבן הראשה של תורת ישו. הרעיון שעומד בבסיס כל הדתות, כך טען טולסטוי, הינו הקריאה לאהבה בין בני האדם והתנגדות לכוח. האמונה בעיקרון זה, שאותו זיהה עם משמעות חייו, הביאה את טולסטוי לשורת צעדים מסוכנים בתכלית: הוא התעמת עם מוסדות המדינה, הדת והצבא; דחה את רעיון הרכוש הפרטי; וקרא להתקוממות בלתי-אלימה. בכך קרא טולסטוי תיגר על גורמי הכוח האימתניים ביותר ברוסיה הצארית, שהחליטו להשיב מלחמה שערה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2100

(חלק א') הרוזן לב טולסטוי היה מדגולי הסופרים בכל הזמנים. יצירות המופת שלו, "מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה", נמנות על פסגות הספרות העולמית. ואולם למן שנות עלומיו, התאפיין טולסטוי דווקא בהתנהגותו הפרוצה ושלוחת הרסן. לאחר שהשתתף במלחמת קרים, החליט טולסטוי להקדיש את כל כולו למלאכת הכתיבה. עד מהרה יצא שמו ברחבי רוסיה, כסופר מחונן משכמו ומעלה. ואולם בהדרגה, החל טולסטוי לראות בספרות מותרות ותו לא, ופנה לאפיקים חדשים. ואז, בספטמבר 1869, זמן קצר לאחר שפרסם את "מלחמה ושלום", גילה לפתע טולסטוי שאין כל משמעות לחייו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2097

(חלק ב' ואחרון) בשלהי שנת 1941, החלה וירג'יניה הול לפעול כסוכנת חשאית בצרפת של וישי. היא ליקטה מידע מודיעיני שלא יסולא בפז, והחלה לגייס, לאמן ולפקד על לוחמי "רזיסטנאס". לא חלף זמן רב, בטרם הפכה הול למרגלת הבכירה ביותר של בעלות הברית בצרפת. אולם אט אט, החל מזלה לבגוד בה, והגסטפו שגילה את זהותה האמיתית, הלך וסגר עליה. ברגע האחרון ממש הצליחה הול להימלט, בדרך לא דרך, מציפורני הנאצים ועוזריהם. אולם היא עתידה לחזור אל לב המאפליה מרצונה החופשי. רק לאחר שתשוב לארצה כגיבורת מלחמה, תיווכח הול לדעת שתלאותיה לא תמו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2090

(חלק א') וירג'יניה הול הייתה אחת המרגלות החשובות ביותר, שפעלו במרוצת מלחמת העולם השניה. לאחר סיום חוק לימודיה בצרפת, ניסתה הול להגשים את חלומה ולשרת כדיפלומטית במשרד החוץ האמריקאי. אולם הדבר לא עלה בידה, והיא הוצבה כמזכירה בתורכיה. לרוע המזל, באותם הימים התרחש גם אירוע מבעית, אשר שינה את חייה של הול לבלי הכר. למרות זאת, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, היא הייתה נחושה להיאבק ללא רחם בגרמניה הנאצית. הול עתידה להישלח לצרפת הכבושה כסוכנת חשאית, במסווה של עיתונאית. הישגיה ועלילותיה יעלו על כל דמיון.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2059

ד"ר סוס היה סופר ילדים ומאייר, אשר ספריו הייחודיים הפכו לשם דבר. אולם בראשית דרכו הספרותית, דחו עשרות מוציאים לאור את יצירותיו, וד"ר סוס התלבט באשר להמשך דרכו. לשמחת קוראיו ברחבי תבל, שני צירופי מקרים נדירים במיוחד העלו אותו על הסוס. לימים יתרום ד"ר סוס את חלקו למלחמה בבערות, ואף יעז לעסוק בספרי הילדים שלו בסוגיות הרות גורל.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2111

חתשפסות הייתה נצר לשושלת הפרעונים, ויורשת העצר במצרים העתיקה. להלכה, מעמדה היה רם יותר מזה של אביה המלך או של בעלה, כוהן האל אמון. אולם חתשפסות המיוחסת הייתה אישה בעולם של גברים, שניסו בבוגדניותם לנשל אותה מזכות המלוכה. חתשפסות עתידה לשרוד הפיכות חצר רצחניות, ולהוביל את ארץ הפרעונים לתקופת שלום ושגשוג. אולם לאחר מותה של חשתפסות, שבה ונרקמה מזימה למחות כליל את זכרה. רק כשלושת אלפים שנים לאחר מכן, תודות לתגלית מסתורית, נחשפו סיפור חייה ודמותה, שהיו חריגים עוד בתקופתה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2031

(חלק ב' ואחרון) לאחר שזכה ללא קושי בשתי מדליות זהב באולימפידת ברלין, הסתער ג'סי אוונס על תחרות הקפיצה לרוחק. אולם עד מהרה התברר שמדובר היה בסיפור אחר לגמרי. אוונס נאלץ להתמודד אז עם יריב אימתני, בדמותו של קרל לודוויג לונג הגרמני. העימות חסר הפשרות בין נציג הגזע השחור לנציג הגזע הארי, עתיד לקבל תפנית מדהימה ומסוכנת גם יחד. אלא שעם תום אולימפידת ברלין, שב אוונס וגילה, שגם בארצו שלו רווח נגע הגזענות. אוונס, שיאן העולם המופלא, עתיד היה לרוץ במשך כל חייו נגד הרוח, רוח התקופה. ובכל זאת, אירוע בלתי נשכח אחד מאולימפידת ברלין, הוכיח לאוונס ולעולם כולו, שאפשר גם אחרת.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:

https://niv-goldstein.com/?p=2020