בפרק הזה אני מארחת אורחת מיוחדת- אימא שלי,

מנהלת מערך למידה ופיתוח ארגוני במכבי שירותי בריאות לשיחה על תודעה, אנושיות ועבודה.

דיברנו על למה היום כבר אי אפשר לנהל ארגונים רק ממקום פרקטי, בלי לראות את האדם שמאחורי התפקיד.

על החיבור בין תודעה אישית לתודעה ארגונית, ועל זה שארגון, כמו אדם, צריך לעצור, להתבונן ולצמוח.

נגענו בחוסן, משאבים פנימיים, וולבינג ושייכות כבסיס אמיתי להצלחה.

דיברנו על מנהיגות מהלב, על חמלה ואמפתיה ככוח ניהולי, לא כחולשה.

ועל איך הסתכלות הוליסטית על עובדים יוצרת מחוברות, משמעות ותוצאות.

זה פרק על אנשים, על תודעה, ועל האפשרות להפוך מקום עבודה- למרחב של הגשמה.

⁠לעמוד האינסטגרם שלי⁠

למידע על הסדנאות שלי לארגונים וחברות

לפנייה ליפעת אלפסי