יש שטועים לחשוב ששמחה נובעת דווקא מחוסר התבוננות ומתאפשרת בזכות הסתכלות רדודה ושטחית על מאורעות החיים: לא נורא אם חטאנו, לא קרה דבר אם צרה ניחתה עלינו - העיקר להיות בשמחה.

אבל האמת היא ששמחה כפי שהיא מבוארת בתורת החסידות, מבטאת הסתכלות עמוקה על מהות חייו של יהודי והיא תוצאה של עבודה נפשית יסודית.

איך אפשר לחיות בשמחה טהורה למרות החושך, הרע והצרות שבחיינו ובעולם?

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לחודש אדר עם ארבעת השלבים להתבוננות בדרך אל השמחה הנכספת כפי שמבאר אותם אדמו"ר הזקן בספר התניא