כאשר שמעתי לראשונה את הביטוי "מוטיבציה לחוסר אונים" היה נדמה לי שמדובר בטעות, אבל לאחר הסבר קצר הבנתי שאין הגיוני מזה. בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציליסטית, על התאוריה החדשה והמסקרנת "מוטיבציה לחוסר אונים".

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה - לחצו כאן

כל מי שתשאלו יספר לכם איך הקורונה השפיעה על תחומי חיו השונים, באופן שמזמן חרג מהפן הבריאותי: הכלכלה, התיירות, הבילויים, זכותנו לפרטיות, ואופן הלימוד באקדמיה עברו טלטלה כתוצאה מהמגיפה שמסרבת לחלוף. עם זאת, מסתבר שיש תחום נוסף שהושפע מהקורונה ופחות מדברים עליו - התחום הרומנטי.

בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית על ההשפעות של הקורונה על מערכת היחסים הזוגית, למה הקורונה גרמה ל"מגיפת פרידות" ואיך זה קשור לילדות שלנו.

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" - לחצו כאן

אף על פי שברור לנו שאין לנו אפשרות לחיות לנצח מדובר בכמיהה שקיימת בכולנו.

בתכנית הזאת שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) על הביטויים של הרצון לחיות לנצח בחיינו, הצורך הפסיכולוגי בהמשכיות, היבטים פסיכולוגים בהתנהגותנו במצב סכנה (למשל: מלחמה או מגיפה)  וגם, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות.

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" - לחצו כאן

היום הרבה אנשים עם רעיון לא יכולים לממש אותו בגלל היעדר ידע מקצועי, החלום של פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר למדעי המחשב, הוא לשנות את זה.

מטרתו של פרופ' שמיר היא להנגיש יכולות שבעבר היו שמורות רק לאנשי מקצוע. אדם שרוצה לערוך סרט ולא יודע איך יוכל לכתוב במילים את תוכן הסרט והמחשב יערוך את חומרי הגלם באופן אוטומטי; מעצבים לא יצטרכו את עזרתם של מהנדסים ונגרים לתכנון כי רובוטים יעשו את החישובים עבורם. רוצים עוד דוגמאות? האזינו לפודקסט. 

 

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" - לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית - לחצו כאן

לאחרונה נפתחה באוניברסיטת רייכמן האפשרות ללמוד תואר שני שעוסק במדעי הנתונים ולמידה חישובית (נקרא לעיתים גם למידת מכונה או בינה מלאכותית-AI). התואר פתוח לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, אבל לא רק להם.

בפרק זה התארח פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. יחד שוחחנו, בגובה העיינים, על מקצועות העולם החדש, בינתחומיות, שיתוף פעולה בין סטודנטים ממקצועות שונים וכמובן, למידה חישובית.

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" - לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" - לחצו כאן

כשבועיים לפני פתיחת השנה האקדמית פורסמה כתבה שכותרתה "העשירים לומדים מחשבים העניים לומדים חינוך". זה כבר הפך לסוד ידוע שהכיתות במקצועות כמו מדעי המחשב באקדמיה מתמלאות בסטודנטים (ולא סטודנטיות) ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. אז מה עושים כדי לשנות את המצב? 

פרופ' אריאל (אריק) שמיר הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב, מדבר על החשיבות ללמד מקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר, לפני שהילדים מוסללים וגם איך צריך ללמד באופן שיתאם לשוק העבודה של המאה ה-21. 

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית - לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" - לחצו כאן

בשנת 2017 פרץ לחייני הצירוף "me too" או "גם אני" כביטוי לשכיחות הבלתי נסבלת של תופעת ההטרדות המיניות. אומנם הביטוי לא מקושר באופן ישיר להטרדות במקום העבודה אך בבחינה מעמיקה של התופעה ניתן לראות שפעמים רבות המתלוננת (ברשת החברתית) הייתה במצב של כפיפות מקצועית למטריד.

בפרק זה אשוחח עם ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי אשר אחד מתחומי העניין שלה כוללים רגולציה משפטית של יחסי-סמכות, עברות מין והטרדות מיניות.

 

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית - לחצו כאן

כאשר אנו חושבים על נשים שחוות אלימות לרוב נדמיין מישהי שחוטפת מכות עד זוב דם. עם זאת, ישנן נשים רבות החיות במציאות אלימה, אך באופן שאינו מתבטא בצלקות על הגוף.

בפרק זה תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי, ויחד נדון בשאלה האם גם אלימות נפשית/כלכלית צריכה להיחשב אלימות גם בדין הפלילי ולמה הפללה היא לא בהכרח הפתרון.

 

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא הדין הפלילי הנוגע לאלימות כלפי נשים -לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה- me_too - לחצו כאן

בשנת 1992 מוריס אזואלס ירה למוות באשתו ובשכנם לאחר שראה את השניים מתנשקים ברכב. בפסק הדין של בית המשפט העליון נאמר שלא מדובר ברצח בכוונה תחילה אלא בביטוי לחולשת הטבע האנושי כיוון ש"דמו של הישראלי המצוי והישראלית המצויה עלול לרתוח כאשר הם רואים את בת הזוג או בן הזוג בבגידה".

כמה התקדם הדין הפלילי מאז אותו פסק דין משנות התשעים? האם גם היום יריה באשתך לאחר בגידה לא תחשב רצח אלא "חושלתו של הטבע האנושי"? כדי לענות על השאלה הזאת בתכנית זו תתארח ד"ר גליה שניבוים, מרצה וחוקרת של הדין הפלילי.

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא אלימות שאינה פיזית - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר גליה שניבוים בנושא מחאת ה-me too - לחצו כאן

בקליניקה "משפט רחוב" עוסקים הסטודנטים בהנגשת ידע משפטי לאוכלוסיות שפגשו את החוק מהצד האחר. זאת, מתוך התפיסה שתהליך רכישת הידע המשפטי יכול גם להוות כלי מעצים ומשקם.

אחד המקומות בו מועברת סדנה היא מעון לנשים נפגעות אלימות. בפרק זה אנסה להציג את המציאות המורכבת בה נמצאות נשים שעוברות אלימות במשפחה ואת הקשיים בהם הן נתקלות כאשר הן מנסות לצאת ממעגל האלימות.

בפרק זה התארחו בתכנית מירית קופלמן, מנהלת המעון בו מועברת הסדנה; עו"ד זיו לידרור, מנהלת הקליניקה, ולינוי ביליק, סטודנטית למשפטים שמעבירה סדנה באותו מעון.

 

קו החירום של (24/7) ל.א לאלימות נגד נשים - 6724*.

לתרומות לעמותה ניתן לצלצל למספר 09-9579237 או דרך האתר.

הקו החם של נעמת (8:00-15:00) - 036492468/9/70

קו המידע והיייעוץ של ויצו - 3980*