הפינה בארץ נהדרת על נדיר האקרמן, מנכ"ל CEO מייסד ו-Founder של סטארטאפ, יושבת לרבים על נקודה מאוד רגישה… החלום להיכנס להייטק. אומנם לרוב כשמדברים על הייטק נחשוב על בוגרי 8200 או בתי הספר באוניברסיטאות השונות למדעי המחשב אבל האמת שיש מקצועות שזה בהכרח לא נכון לגביהם. אחד המקצועות שלא דורשים ידע רב במתמטיקה ותיכנות הוא "מאפיין".

בפרק הזה אירחתי את עידן אייזן מתרגל בקורס "אינטרקציית אדם מחשב" בבית הספר לתקשורת על תפקיד המאפיין, המעבר מבית הספר לתקשורת לתעשיית ההיטק ואיך הופכים את המילה בינתחומיות מסיסמא לליבת העשייה.

לעיתים נהוג לחשוב שאם ידחקו בנו לתת את הכל התוצאות שנשיג ישתפרו.

עם זאת, כאשר פרופ' יאיר גלילי, מייסד המעבדה לחקר הספורט התקשורת והחברה, בחן את אופן משחקם של שחקני ה-NBA, הוא מצא שזה לא תמיד המצב...

אז מתי הלחץ יכול להוביל לתוצאות טובות יותר, מתי יפגע בהן ומה המאמנים יכולים ללמוד מתוצאות מחקרו? האזינו לפרק

 

לשיחה עם פרופ' יאיר גלילי על מומחיות ומצויינות - לחצו כאן

כולם רוצים להיות מצויינים או מומחים בתחומם אבל מה זה באמת אומר להיות מומחה? מה הדרישות לכך שמונעות מכולנו להצטיין בכל תחום? האם יש תכונות משותפות לכל המומחים - המשפטן המחונן, המומחה במתמטיקה והספורטאי המצטיין? וגם, כמה מהיכולת להיות מצויין היא גנטית וכמה תלויה בסביבה בה אנו גדלים?

בפרק זה ראיינתי את פרופ' יאיר גלילי אחד ממחברי הספר "מומחיות ומצוינות: מבט רב-תחומי״ ושוחחנו על הנושאים האלו.

 

לשיחה עם פרופ' יאיר גלילי על תופעת החנק תחת לחץ - לחצו כאן

עם פריצת מגיפת הקורונה העתקנו הרבה פעילויות מהמרחב הפיזי למרחב הקיברנטי (האינטרנט). בחלק מהתחומים מדובר באילוץ אשר אנו רק מחכים שיסתיים ונוכל לחזור ל"דרך המלך" אך בתחומים מסויימים המעבר לרשת התברר כהצלחה. כך למשל 56% מהמעסיקים העידו כי הם מעוניינים להמשיך במתכונת, לפחות חלקית, של עבודה מהבית גם לאחר הקורונה. על אף היתרונות הרבים של עבודה מרחוק, צריך לזכור שאלו הופכים אותו לחשופים יותר לאיומי סייבר. איום אליו לא תמיד הכינו את העובדים לפני המעבר.

אז מה הקשר בין קורונה לסייבר? האזינו לשיחה עם ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר.

 

לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא איומי סייבר ועד כמה הסייבר מאיים - לחצו כאן

נדמה שאי אפשר לעבור שבוע ואפילו יום מבלי לשמוע את המילה "סייבר".

בתכנית הזאת התארח ד"ר טל פבל, מומחה לאיומי אינטרנט וסייבר והעמקנו בשאלה מהו אותו מרחב קיברנטי שכולם מדברים עליו ועל ההשלכות של מתקפות סייבר.

 

לשיחה עם ד"ר טל פבל בנושא קורונה וסייבר - לחצו כאן

כאשר שמעתי לראשונה את הביטוי "מוטיבציה לחוסר אונים" היה נדמה לי שמדובר בטעות, אבל לאחר הסבר קצר הבנתי שאין הגיוני מזה. בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציליסטית, על התאוריה החדשה והמסקרנת "מוטיבציה לחוסר אונים".

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה - לחצו כאן

כל מי שתשאלו יספר לכם איך הקורונה השפיעה על תחומי חיו השונים, באופן שמזמן חרג מהפן הבריאותי: הכלכלה, התיירות, הבילויים, זכותנו לפרטיות, ואופן הלימוד באקדמיה עברו טלטלה כתוצאה מהמגיפה שמסרבת לחלוף. עם זאת, מסתבר שיש תחום נוסף שהושפע מהקורונה ופחות מדברים עליו - התחום הרומנטי.

בפרק זה שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית על ההשפעות של הקורונה על מערכת היחסים הזוגית, למה הקורונה גרמה ל"מגיפת פרידות" ואיך זה קשור לילדות שלנו.

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על פסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית והרצון לחיות לנצח - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" - לחצו כאן

אף על פי שברור לנו שאין לנו אפשרות לחיות לנצח מדובר בכמיהה שקיימת בכולנו.

בתכנית הזאת שוחחתי עם ד"ר אורי ליפשין, מרצה לפסיכולוגיה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) על הביטויים של הרצון לחיות לנצח בחיינו, הצורך הפסיכולוגי בהמשכיות, היבטים פסיכולוגים בהתנהגותנו במצב סכנה (למשל: מלחמה או מגיפה)  וגם, למה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות.

 

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על מגיפת הפרידות בתקופת הקורונה - לחצו כאן

לשיחה עם ד"ר אורי ליפשין על "מוטיבציה לחוסר אונים" - לחצו כאן

היום הרבה אנשים עם רעיון לא יכולים לממש אותו בגלל היעדר ידע מקצועי, החלום של פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר למדעי המחשב, הוא לשנות את זה.

מטרתו של פרופ' שמיר היא להנגיש יכולות שבעבר היו שמורות רק לאנשי מקצוע. אדם שרוצה לערוך סרט ולא יודע איך יוכל לכתוב במילים את תוכן הסרט והמחשב יערוך את חומרי הגלם באופן אוטומטי; מעצבים לא יצטרכו את עזרתם של מהנדסים ונגרים לתכנון כי רובוטים יעשו את החישובים עבורם. רוצים עוד דוגמאות? האזינו לפודקסט. 

 

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" - לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא תואר בבינה מלאכותית - לחצו כאן

לאחרונה נפתחה באוניברסיטת רייכמן האפשרות ללמוד תואר שני שעוסק במדעי הנתונים ולמידה חישובית (נקרא לעיתים גם למידת מכונה או בינה מלאכותית-AI). התואר פתוח לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, אבל לא רק להם.

בפרק זה התארח פרופ' אריאל (אריק) שמיר, הדיקן היוצא של בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. יחד שוחחנו, בגובה העיינים, על מקצועות העולם החדש, בינתחומיות, שיתוף פעולה בין סטודנטים ממקצועות שונים וכמובן, למידה חישובית.

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "מי מפחד/ת ממדעי המחשב" - לחצו כאן

לשיחה עם פרופ' אריאל (אריק) שמיר בנושא "DIY הדור הבא" - לחצו כאן