תורת החסידות מציגה דרך מיוחדת להתבונן במציאות - לא מתוך שטחיות או התעלמות מהקשיים, אלא דווקא מתוך עומק והבנה פנימית של המציאות עצמה.

מאמר "באתי לגני" הוא המאמר האחרון של אדמו"ר הריי"צ, שאותו הוא הוציא לאור לקראת י' שבט, בו הסתלק; והמאמר הראשון של הרבי מליובאוויטש, שאותו אמר ביום י' שבט כעבור שנה, כאשר קיבל על עצמו את ההנהגה באופן רשמי.

במאמר זה מוארת דרך חדשה להבין את משמעות ה'אופטימיות'. זו אינה השקפה שמתעלמת מהמציאות המורכבת, אלא מבט עמוק שחודר מבעד לקליפה החיצונית ורואה את הפנימיות שבכל דבר.

הרב פרקש מבאר בשיעור לרגל י' שבט את שלושת מישורי ההתבוננות שמלמדת החסידות: המבט הפנימי על עצמנו, על הזולת, ועל העולם שסביבנו. דרך התבוננות במאמר 'באתי לגני', נלמד כיצד דווקא ההכרה במורכבות המציאות והבנת עומקה מובילות לראייה חיובית ואמיתית של החיים.

הרבי הריי"צ עצמו, שחי בתקופה מהקשות ביותר בהיסטוריה היהודית, העביר לנו במאמרו האחרון את המסר העמוק של "באתי לגני" - ההבנה שהעולם הוא בעצם הגן של הקדוש ברוך הוא. דווקא מתוך התמודדות עם הקשיים והאתגרים, מתגלה העומק האמיתי של החיים והכוח להפוך את החושך לאור.