מה זה בכלל חשק?

זו הכימיה במוח או משהו באגן שדוחף?

איפה נכנסת פה המוטיבציה כשיש כבר הריון והבטן גדלה ולוחצת.

מיניות היא עניין בפני עצמו, אבל מיניות היא גם סימפטום לכל כך הרבה דברים אחרים.

בדיוק בגלל הסיבה הזו הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא,

רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת ויושבת ראש החברה 

הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, מייסדת שותפה של ׳מרכז רותם׳ המרכז הישראלי לטיפול מיני.

ניסינו להבין ממנה אם צריך לשבת ולחכות לחשק או לגרום לו להגיע.

פרק שעושה חשק לחשק.

מה זה ברור גנטי ולמה בכלל צריך בדיקות גנטיות?

נתחיל מזה שגנטיקה קשורה להכל… 

אנחנו עצמנו בין היתר תוצר של המטען הגנטי שהיה בזרע יחד עם המטען הגנטי של הביצית. החיבור הזה של זרע+ביצית=עובר, שוהה ברחם כמה חודשים, ומושפע ממה שקורה שם, ואז יוצא לאוויר העולם ומושפע בהמשך גם  ממה שאנחנו אוכלים, שותים, איך שאנחנו מתנהלים, ישנים, ואפילו מהסביבה החיידקית שבגופנו.

כל המידע הגנטי שלנו כתוב בדנא שלנו.

כל ביצית וכל זרע מכילים בדיוק חצי מהמידע הזה. אבל כל פעם החלוקה היא אחרת. הרי יש לנו המון המון תכונות ומאפיינים אפשריים.

לכן יש כל כך הרבה שילובים.

כמעט ארבעה ביליון שנים האבולוציה והברירה הטבעית ניהלו אותנו, החזק שורד, אבל היום ממש ברגעים אלו אנחנו בתקופה שמשנה את חוקי המשחק. 

לאחר תגלית המבנה בצורת ההליקס של ה- די.אן.איי שכולנו מכירים כבר, התגלה שמן האותיות שמרכיבות את הדי. אן.איי ניתן לכתוב משפטים ושפה, וישנם מבנה, וחוקיות.

היום אנחנו בתקופה מטורפת בה אנו בני האדם עורכים את השפה ומשפיעים על התוצרים על העוברים ועל היילודים. 

מדע בדיוני כבר אמרנו ?!

מוזמנות ומוזמנים להאזין לשיחה עם דר׳ עדי רכס, 

פרק מס׳ 50: גנטיקה ״עושות חיים״

באות איתנו למסע אל העתיד?

דוקטור עדי רכס, האורחת שלנו בפרק הזה, הזמינה אותנו לסיור עוצר נשימה במעבדה להפרייה חוץגופית. הרגשנו שאנחנו חייבות להבין איך הקסם הזה קורה- איך שני תאים הופכים לעובר.

דר׳ רכס, היא רופאה עם שתי התמחויות נפרדות,

אחת במיילדות גניקולוגיה ופריון וההתמחו השנייה בגנטיקה רפואית.

ניסינו להבין מהו הצעד הראשון כשנתקלים באתגרי פוריות.

מיפינו את התהליך אתגרים, בדיקות אבחנתיות, מדדים ושלבי הטיפול.

שאלנו שאלות מצחיקות כמו האם אפשר להכנס להריון משני גברים שונים…תתפלאו אבל כן!

יש אפילו מקרה מפורסם של אישה שנולדו לה תאומים אחד מגבר לבן ושני מגבר שחור,

כך שלא היה ספק שמדובר ב 2 אבות ביולוגיים שונים.

וכמובן שלא ויתרנו על הנושא הכי חם :

שימור פריון, הקפאת ביציות והקפאת עוברים.

בואו איתנו לפרק בסרט מדע בדיוני. טכנולוגיות של פיריון.

פרק ההמשך...

מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור,

הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת.

היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה.

ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי.

עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות,

מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך,

הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ,

יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון.

אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו!

צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל בדרך לאימהות.

מאיה קוסובר, אשת רדיו, אישה שיודעת לספר סיפור,

הגיעה לאולפן והסכימה הפעם להיות מרואיינת.

היא שיתפה אותנו בסיפורה על אימהות לסבית, טכנולוגיות פריון וגנטיקה.

ניסינו להבין יחד מה קורה כשרוצים הריון אבל יש נשאות לגן מיוחד ובעייתי.

עברנו יחד דרך נקודות ציון משמעותיות,

מיפינו את המשתתפים הפעילים בדרך,

הזרעות, הפריות, שאיבות, זרע תוצרת הארץ מול זרע מתוצרת חוץ,

יעוץ גנטי, אבחון טרום השרשתי והריון בסיכון.

אם אתם במתח להבין איך הסיפור הזה הסתיים, בואו!

צאו איתנו יחד למסע הגיבורה המפותל בדרך לאימהות.

״את אמא אפשר להחיות בכל כך הרבה דרכים, למרות שפיזית היא לא כאן. זה אמנם לא כמו להנות ממנה חיה, אבל אפשר להכין את המתכונים שלה, לספר את הבדיחות שלה…״

אחרי השיחה עם ליאת כהן הבנתי, כמו צלקת שמגיבה לשינויי מזג האויר, כך גם האֵבֶל מרים לפעמים את הראש, ומאפשר לנו, מדי פעם, עוד טעימה.

דר׳ אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית שוויצרית אמריקאית, פיתחה לפני כחמישים שנה את המודל של חמשת שלבי האֵבֶל. היא טענה שאם נעבור אותם לפי הסדר, בהתחלה תופיע הכחשה, ואז כעס, מיקוח, ודיכאון שאחריו נגיע לקבלה ונוכל להמשיך בחיינו. 

זה יתחיל עם הפרידה ממישהו אהוב, למשל כשניפרד מאמא, ויסתיים כשנסיים את חמשת השלבים. שנים פסיכותרפיסטים מדקלמים לנו את המדרג הזה, ומשכנעים אותנו שלאֵבֶל יש שלבים ותאריך תפוגה. 

פגשנו את ליאת כהן לשיחה באולפן על ״אמא ללא אמא״, על הריון ולידה לאחר שהאם נפטרה והיא לא בסביבה. 

היא שיתפה אותנו מניסיונה האישי והמקצועי בקליניקה עם מאות נשים. הבנו ממנה שזה תהליך הרבה יותר דינמי ומורכב. היום לא באמת מצופה ממישהו לחוות משהו כל כך מורכב בהתאם למודל כזה או אחר. יש תהליכים שנראים כמו ספירלה של שלבים, שבאים וחוזרים על עצמם, בתקופות חיים שונות, ויש תהליכי אֵבֶל שמעולם לא התחילו.

המודל של קובלר- רוס הזכיר תמיד איזו מנהרה, נעבור במנהרה ונצא אל האור, אל החיים. אֵבֶל ואובדן הם חלק מהחיים שלנו, כאן. מישהו קרוב שמת, אדם קרוב שנפטר, תמיד ישארו בעולמנו. דווקא בהכרה בפרדוקס הזה יש לא מעט הקלה. ההשפעות של האובדן הזה לא באמת מסתיימות. ויש רגעים ואירועים בחיים, בהם שלבים מסויימים מכים פתאום,  האֵבֶל מרים את ראשו בצמתים חשובות,  ונותן לנו עוד הזדמנות לחוות געגוע, קרבה, נוכחות.

מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק הזה, ותתפלאו - למרות הנושא הכבד, עלתה בו הרבה תקווה.

הגיבורה של הפרק הזה היא אחת שהיתה פה מאז ומעולם, לידת הבית. 

במהלך ההיסטוריה האנושית כשאישה כרעה ללדת, היו מגיעות הקרובות והשכנות ומסייעות למיילדת בלידה. לידה היתה מרחב נשי. בערך בסביבות ב1760 החלל טרנד. נשים מהמעמד הגבוה יותר רצו שרופאים יגיעו אליהן הביתה ללידות.

הן סברו שהעובדה שלרופאים יש יותר השכלה תתרום ללידות, תהפוך אותן למשהו בטוח יותר.

בתחילה הנשים הזמינו את הרופאים הגברים להכנס לזירה הביתית. אבל אז החלה יריבות בין המיילדות והרופאים על מי מנהל את הלידה. רופאים ראו עצמם בעלי השכלה רפואית רחבה יותר, והמיילדות טענו שהינן בעלות הניסיון. קרה שם עוד משהו, בתחילת המאה העשרים החל שימוש במשככי כאבים לאילחוש, נשים רצו לחוות פחות כאב בלידות, הן עזבו את בתיהם והגיעו לבתי החולים כדי לקבל משככי כאבים.

השאר הוא כמובן היסטוריה.

היום בישראל רק כחצי אחוז מן הנשים יולדות בלידת בית מתוכננת. 

הזמנו את עפרית פק, מיילדת בית לשיחה על לידות בית וזכויות נשים בלידה. 

.

הקליט וערך את הפרק אייל לנזיני

בהריון, הגוף שלנו עובר שינויים מטורפים.

זוהי תקופה שהיא רכבת הרים של שינויים פיזיולוגיים, שחלקם הגדול הם בכלל מחוץ לשליטתנו,

וזה אתגר עבור כל אחת ובטח ובטח כשיש קושי עם דימוי הגוף.

דימוי הגוף הוא תוצר של כמה גורמים בחיינו.

הדברים שישפיעו כוללים גנטיקה, היחס שקיבלנו כלפי הגוף שלנו כשהיינו ילדות וכמובן השפעות תרבותיות, אידיאל היופי שמפומפם לנו מהסביבה.

כשאנחנו נמצאות בסביבה אוהבת, מקבלת, מנרמלת דימוי הגוף יושפע לטובה.

כשאנחנו מתאמנות בלהיות לא שיפוטיות וטובות לעצמנו, דימוי הגוף והדימוי העצמי יושפעו לטובה.

להסכים להיות בהריון, זה גם ללמוד לשחרר, לשחרר את מה שאני יודעת על עצמי, על משקל הגוף שלי, אפילו פשוט להסכים לקנות בגדי הריון.

ההבנה שמחלחלת היא שלא לכולן זה עובד בקלות, אנחנו פוגשות לא מעט נשים שלא אוהבות להיות בהריון.

כדי להבין על זה עוד הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל ווהל, פסיכולוגית קלינית לשיחה על דימוי גוף והריון. למדנו המון. 

.

.

הקליט וערך את הפרק: אייל לנזיני.

״אני פותחת את הפייסבוק וזה צף לי- הכותרות האלו, ויבאק היי או לא ויבאק היי.

הצלחתי לא הצלחתי, אני כל כך רוצה לכתוב כבר גם, במיוחד לרופא שלי דוקטור, מגיע לי מזל טוב, ויבאק הי-ויבאק הי !!״

לידת ויבאק זו לידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי.  

נתחיל מנתונים: שיעורי ההצלחה של לידה לדנית לאחר ניתוח קיסרי נעים בין 60 ל-80 אחוזים אצל נשים שבוחרות בניסיון לידה.  ידוע לנו שסיכוי שונה בין בתי חולים שונים, בין רופאים אחראים שונים, וכמובן, כתלות בסיבה לניתוח הקודם ובמאפייני היולדת וההריון הנוכחי. 

אבל, בגדול אלה הם האחוזים, וזה לא מעט בכלל. 

תשאלו את עצמכם למה שאישה שעברה כבר ניתוח תרצה ללדת בלידה נרתיקית? 

משום שיש שמרגישות שפספסו משהו בלידה הקודמת. 

יש שההתאוששות מהקיסרי הייתה קשה להן. יש שמתכננות הרבה הריונות בהמשך וכידוע, ככל שיש יותר ניתוחים קיסריים זה מגביל יותר את הילודה וגם משפיע על הפוריות. 

יש הרבה סיבות. 

הזמנו את דר׳ מתן אלעמי סוזין לשיחה על לידות ויבאק והתמלאנו באופטימיות.

לנייר העמדה בנושא לידות ויבאק:

https://cdn.mednet.co.il/2015/04/נייר-עמדה-1.docx-לידה-לדנית-לאחר-ניתוח-קיסרי-קודם.pdf

הקליט וערך את הפרק איל לנזיני 

----more----״הכל בעצם זה 'יותר'. בחילות יש יותר, וצרבות יותר, וכבדות יותר, ועייפות יותר, ודאגות הרבה יותר... ״ 

הריון תאומים הוא אחר. רצינו לדבר על האתגר שהריון כזה מביא איתו. 

זה הריון שלעיתים ידרש מעקב תכוף יותר והדוק.

קודם כל, הסיכוי ללידה מוקדמת משמעותית בהריון תאומים,

ולכן עוקבים אחר אורך צוואר הרחם או סימנים אחרים אשר יכולים 

לנבא התפתחות של לידה מוקדמת.

דבר נוסף, בתאומים יש יותר הפרעות בגדילה-

כלומר סיכוי שאחד או שני העוברים לא גדלים מספיק בתוך הרחם-

ולכן עושים בעיקר בחצי השני של ההריון הערכות משקל תכופות יותר.

אבל זה כמובן לא מסתיים שם כי צריך ללדת אותם וכמובן לגדל אחר כך.

שיחה מרתקת עם דר׳ רותם ענבר, רופאה גניקולוגית עם התמחות בהריון בסיכון.

דר׳ ענבר הגיעה כדי לשוחח איתנו על השוני בין הריונות תאומים,

על ליווי הריון ובדיקות לפני לידת תאומים, וגם שיתפה בחויה האישית שלה.

הקליט וערך את הפרק איל לנזיני