בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

אילו טיפולים זמינים כיום לאלצהיימר? האם ניתן להגיע לתרופה או חיסון למחלה? בפרק מסדרת "המוח שלי ואני", פרופ' איתן אוקון, מהפקולטה למדעי החיים ע״ש מינה ואבררד גודמן והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, פורש את מפת הטיפולים הקיימים, מציץ אל העתיד ומעניק תקווה ותובנות על כיווני המחקר המבטיחים.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

למה חשוב שצלמי חדשות ייכנסו לאזורי הלחימה ומה החשיבות של פרסום סיפוריהם של החטופים ומשוחררי השבי. בפרק זה בסדרה "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" ממראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת, את הצלחם גיל כהן מגן על הכניסה לאזורי הלחימה,  והמצבים המורכבים שתיעד במצלמתו, וכן על תמונות האוירה שצילם בשעות ההמתנה עם הכוחות; וגם על תמונות החטופים המשוחררים.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

ב-7 באוקטובר יצא גיל כהן מגן, צלם חדשות, לאזור עוטף עזה כדי לתעד את האירועים  סמוך להתרחשותם. עם אילו קונפליקטים התמודד באותו יום כישראלי וכיהודי, איך הצליח לתפקד ולסקר באופן מקצועי את המראות הקשים מנשוא? בפרק זה בסדרה "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" מראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת את הצלם גיל כהן מגן, על חוויותיו ועל האופן שבו התמודד עם המצב.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה תפקידו של צלם חדשות בינלאומי באזור מלחמה? במה הוא שונה מתפקידם של הצלמים המקומיים? איך מעבירים בתמונות את מה שקורה בשדה הקרב המקומי לאנשים בחו"ל? בסדרת הפרקים "מלחמה מבעד לעדשת המצלמה" מראיין ד"ר יונתן אילן מבית הספר לתקשורת את הצלם גיל כהן מגן, על עבודתו כצלם חדשות לעיתונים ומגזינים בישראל ובחו"ל.

בפודקאסט מוצגות דוגמאות מעבודותיו של גיל, ומומלץ לצפות.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה ואת הדרך שבה אנחנו חושבים, משתפים פעולה ומקבלים החלטות. בפרק זה בסדרה בינו לבינה מלאכותית נבחן מה קורה לארגונים כשהם מאצילים סמכות לאלגוריתמים, ומה יקרה בעולם שבו לכל עובד יש סוכן דיגיטלי שמנהל עבורו את העבודה.

ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית מראיין את פרופ׳ ליאור זלמנסון, מרצה בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת״א, חוקר בינה מלאכותית ועתיד עולם העבודה.

⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מזדקנים? האם אפשר למנוע ירידה קוגניטיבית ומה ההבדל בין שכחה רגילה לאלצהיימר? בפרק התשיעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופ' אלי וקיל, פסיכולוג וחוקר מוח מאוניברסיטת בר אילן. השיחה עוסקת בשינויים שעובר המוח בזקנה, בקשר בין זיכרון לגיל ובדרכים למנוע או להאט תהליכי הזדקנות מוחית. פרופ' וקיל מסביר על ההבדלים בין דמנציה לאלצהיימר, על התפתחויות המחקריות בתחום ועל איך לשמור על המוח צעיר וחד. הפרק שנושא את שם הסדרה מציע תשובות למי שתוהה איפה שם את המפתחות. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

פעמים הפתרונות הפיננסיים הכי חכמים הם גם הכי מורכבים – כמו איגוח, מכשירים מובנים, ואסטרטגיות מימון יצירתיות. בפרק הזה נצלול לעולם שבו הופכים נכסים רגילים (כמו הלוואות או משכנתאות) לניירות ערך – ונבין למה זה קריטי לשוק ההון ולבנקים.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

השגרה שלנו בנויה מהרבה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. הן מעניקות לנו סדר וביטחון, אבל לפעמים הן גורמות לנו להרגיש כאילו כלואים בלולאה אינסופית. הפרדוקס הזה חדר גם ללב האמנות של המאה ה־20, מהשכפולים של אנדי וורהול ועד היום שחוזר על עצמו שוב ושוב בסרט ״לקום אתמול בבוקר״. זה גם נושא שיחתם של ד״ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות וד"ר נעה מורדוך- סימונסון, מהתוכנית ללימודי תרבות ואומנות באוניברסיטה הפתוחה - בפרק זה בסדרה ״מבט אל האנושי".

⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

האם זקנה היא גזירת גורל או הזדמנות? איך מוצאים משמעות בגיל השלישי והאם אפשר להתחיל קריירה חדשה אחרי 50? בפרק השמיני בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את חגית שלסקי ועינת ישראלי, שתי נשים מעוררות השראה שעשו מעבר קריירה דרמטי לעולם הזקנה. השיחה עוסקת במהפכה בתפיסת הגיל השלישי, בלימודי גרונטולוגיה ובהזדמנויות החדשות בתחום המתפתח הזה. האורחות מדברות על זקנה מיטבית, על איך להתכונן לחיים ארוכים ומספקים ועל למה חברות מפספסות את קהל הגיל השלישי.התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מתח פנים הוא הכוח הפיזיקלי שיוצר טיפות. בעזרתו אנחנו עושים כביסה ושוטפים כלים ובשימושים יותר מורכבים שלו ניתן להשתמש בו כדי לטהר מים, לייצר קרמים ולהניע אפילו חלליות. בשיחה עם דניאל מייזלין וגיל אלגריסי, מהמחלקה לפיזיקה, נבין כיצד מתח הפנים משפיע על המדע, הסביבה והרפואה. הפרק הופק במסגרת הקורס במדיה מדעית במחלקה לפיזיקה בליווי פרופ׳ ריצ׳רד ברקוביץ׳.

עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠