מאז המלחמה, מעל חצי מיליון ישראלים בסיכון לפתח פוסט טראומה, האם פסיכותרפיה בסיוע MDMA יכולה להפוך למענה משמעותי לצורך הלאומי?

אירחתי את ד"ר קרן צרפתי, מייסדת שותפה ומנכ"לית MAPS ישראל, לשיחה על אחת השאלות הבוערות ביותר במציאות הישראלית: איך נראה העתיד של בריאות הנפש במדינה שבה פוסט טראומה וסיכון לפוסט טראומה הפכו לבעיה לאומית ראשונה במעלה?

יחד צללנו להיסטוריה של הטיפול בפוסט-טראומה בישראל, ממלחמת יום הכיפורים ועד אירועי השבעה באוקטובר 2023. דיברנו על תחילתו של המחקר בסיוע MDMA בו קרן לקחה חלק, איפה הוא נמצא היום ומה מחכה לנו בעתיד.

מחקרים עדכניים מעריכים כי כ-520,000 ישראלים נמצאים בסיכון גבוה לפתח PTSD בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה. קרן שיתפה כי הערכת הנזק הכלכלי המצטבר למדינה בטיפול ושיקום הנפגעים עומדת על סכום בלתי נתפס של כ-200 מיליארד ש"ח!

בעקבות כמות הנפגעים חסרת התקדים, דנו בשינוי הפרדיגמה שמובילה MAPS ישראל – המעבר במחקר למודלים של טיפול קבוצתי שנועדו לספק מענה רחב יותר לצרכים הגוברים בשטח.

הפרק הזה הוא הזדמנות להבין את ההקשר הישראלי הייחודי של פוסט טראומה, ואת התקווה שמביאים איתם החומרים משני התודעה ככלי פורץ דרך לשילוב בפסיכותרפיה.

על האורחת: ד"ר קרן צרפתי היא מייסדת שותפה והמנכ"לית של MAPS ישראל, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לפתח ידע בתחום הטיפול בפסיכותרפיה משולבת חומרים משני תודעה ומייסדת שותפה ומורה בכירה במכון האקומי ישראל, שהיא שיטת טיפול דינמית מבוססת גוף ומיינדפולנס.

לינק למחקר לנפגעי השבעה באוקטובר:

wkf.ms/470OjlS

לינק למחקר על טיפול בסיוע MDMA לחיילים המתמודדים עם פוסט טראומה צבאית:

https://metiv.org/sea-it-mdma/

**הבהרה חשובה: כל הנאמר בפרק מתאר חוויה אישית שלי בלבד. אין כל המלצה או עידוד להשתמש בחומרים משני תודעה, בטח עם רקע של פסיכוזה. ידוע כי יש סיכון רב בשימוש בפסיכדליים עם רקע של פסיכוזה**

בפרק הכי חשוף ואישי שהקלטתי עד היום, אני בוחר לשתף לראשונה על ההתקף הפסיכוטי שהיה לי לפני שני עשורים.

אני צולל למה שקורה כשתהום נפערת בחיים, מתאר איך נראה הניתוק הרגשי העמוק שהוביל לשם, ומספר איך המסע הזה הפך, בסופו של דבר, לתהליך של חיבור מחודש לעצמי.

בפרק אני מארח את איתי זיו (או שהוא בעצם מארח אותי?) למפגש אינטימי על חוויות קצה.

איתי הוא מטפל, הרבליסט קליני וסופר,מייסד מרכז צמחי הנפש. איתי עבר חוויה פסיכוטית בעצמו וכתב עליה בספרו: "כותב את עצמי לדעת". יחד אנחנו מנסים להבין איך חוויית קצה יכולה להפוך לשער לריפוי.

במהלך השיחה אנחנו נוגעים בשילוב המורכב והמעורר מחלוקת של פסיכדליה ופסיכוזה. אנחנו דנים בשאלה מדוע בחרנו להתנסות בחומרים משני תודעה למרות הרקע שלנו, אך במקביל מקפידים לדבר על אחריות וזהירות: מהם סימני האזהרה שחייבים להכיר לפני ששוקלים התנסות כזו, ובמיוחד עבור מי שמתמודד עם היסטוריה של פסיכוזה.

לינק לאתר של איתי זיו:

https://www.mentalherbs.com/

איך נראה טקס איוואסקה יפני? מה קורה במסיבת טבע בישראל שלעולם לא יקרה במסיבה ביפן? איך התרבויות השונות משפיעות על תרבות צריכת חומרים משני תודעה?

בפרק זה אנחנו יוצאים למסע אנתרופולוגי מרתק בין שתי תרבויות קצה: ישראל ויפן. יחד עם איתמר זדוף, שחקר את הקהילות הפסיכדליות בשתי המדינות, אנחנו בוחנים איך המנטליות של כל אחת מהתרבויות מעצבת את הטריפ שלנו – מהשבטיות והפתיחות הישראלית ועד לאיפוק והסדר היפני.

על האורח: איתמר זדוף - חוקר תרבות פסיכדלית. כותב דוקטורט על הקהילות הפסיכדליות בישראל וביפן, ומתוך המחקר מבקש להבין מה אפשר ללמוד על תרבות דרך החוויה הפסיכדלית. בעל הבלוג "משולחנו של חוקר פסיכדלי". חי שנים ביפן, מדריך טיולים ומלמד אייקידו בפרדס חנה.

לימוד אייקידו:

https://www.wadokan-aikido.co.il/

לבלוג של איתמר:

https://www.facebook.com/itamar.zadoff

למה אנשים בוחרים להיכנס למצב תודעתי שיכול להפגיש אותם עם הפחדים הכי עמוקים שלהם?

זה הפרדוקס שעומד במרכז הפרק שלנו היום.הזמנתי את מיכל דוברובינסקי, AKA הבריינסיסטר, כדי לשוחח על המחקר המרתק שלה בנושא "הפחד להשתגע" במסעות פסיכדליים. אבל כדרכן של שיחות עומק, בטח עם חברים, הדיון שלנו גלש הרבה מעבר למחקר. מצאנו את עצמנו מדברים על המוטיבציה האנושית הבסיסית לשינוי, לצד הרצון לא לשנות שום דבר ואיך חוויות פסיכדליות מעמתות אותנו עם הפחדים שלנו.

בפרק אנחנו משתפים בכנות בחוויות אישיות שלנו: על טריפים מורכבים שחוינו, על החרדה שעולה שלפני יציאה למסע, ועל השאלה הגדולה: למה בכלל ללכת אל הלא נודע?

על האורחת: מיכל דוברובינסקי היא חוקרת במכון לחקר הפסיכדליה בבית החולים איכילוב ודוקטורנטית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היא מובילה כעת מחקר ייחודי בשיתוף תנועת המחול גאגא, שבוחן כיצד ריקוד משפיע על המוח ועל עיבוד טראומה. התשוקה שלה היא להנגיש מדע בצורה פשוטה, חכמה ובגובה עיניים דרך האינסטגרם והפודקאסט שלה ואני ממליץ בחום לעקוב אחריה. הנאה מובטחת !

מאזינות ומאזינים יקרים, תודה רבה על התמיכה שלכם. בקרוב פרקים חדשים, פודקאסט מצולם והרבה אורחות ואורחים מרתקים.

בינתיים יש הרצאות קרובות!

9.11 בר גיורא תל אביב - אני מדבר לראשונה על מסעות משותפים שעשיתי עם אמא שלי עם פטריות הזיה ועל הקשר בין כאב כרוני, טראומה, זיכרון ופסיכדליה.

20.11 בבית רדיקל בתל אביב - אושוויץ על אסיד. הקרנת הסרט השיבה מהפלנטה האחרת של אסף לפיד ואחריה שיחה על טיפול פסיכדלי בפוסט טראומה. הסיפור המרתק של ק.צטניק, ניצול השואה שעבר טיפולי ל.ס.ד לטראומת השואה וחזר אדם אחר לישראל.

כרטיסים פה: https://linktr.ee/ransapir

תעקבו אחר הפודקאסט ותדרגו אותו בספוטיפיי ובפלטפורמות השונות. זה נותן רוח גבית והכי חשוב זה מגיע לעוד אנשים חדשים!

תעקבו אחריי באינסטגרם לכל העדכונים:

https://www.instagram.com/dr.ran.sapir/?hl=en

אני נשאל הרבה על מהו טיפול מיודע פסיכדליה ומהי אינטגרציה פסיכדלית. מהי עבודה טיפולית שמכוונת לעיבוד חוויות פסיכדליות לחיי היום יום וקידום תהליכים טיפוליים קיימים. החלטתי שבמקום להביא איש מקצוע נוסף כדי לדבר על הנושא, אדגים מהי עבודה טיפולית מהסוג הזה בפרק בפודקאסט!

לשמחתי דלפי, מנהלת הוצאת הספרים של בית רדיקל התנדבה למשימה ואף עשתה שיעורי בית והגיעה לשיחה שלנו ממש לאחר חוויה פסיכדלית עם פטריות הזיה (פסילוסיבין).

בשיחה איתה דיברנו על מערכת היחסים שיש לה עם חומרים משני תודעה. מתי החלה, באילו הקשרים ומה התובנות שהיו לה עד כה וכמובן דיברנו על החוויה האחרונה שלה כדי להציג למאזינות והמאזינים את הפוטנציאל של עבודה טיפולית מסוג זה.

בנוסף, בפרק הזה חשפנו את שיתוף הפעולה הכי משמעותי ומרגש עבורי עם בית רדיקל.

היום מתקיים הכנס הפסיכדלי הגדול בישראל של "מדברים פסיכדליה" שיעסוק באקטיביזם. לכבוד המאורע אני מעלה פרק מיוחד עם אחד האקטיביסטים החשובים בתחום החומרים משני התודעה בישראל - בועז וכטל!

בועז הוא יזם בתחום הקנאביס הרפואי ואקטיביסט למען הליגיליזציה של קנאביס ופסיכדליים למטרות טיפול. הוא מייסד מפלגת עלה ירוק והיה יו"ר המפלגה בשלוש מערכות הבחירות הראשונות.

לא הרבה יודעים שבועז עסק גם בטיפול בהתמכרויות באמצעות איבוגאין בהולנד וכיום הוא מקדם מחקר וטיפול חוקי בצמח האיבוגה האפריקאי.

בשיחה דיברנו על המניעים שלו להקמת מפלגת עלה ירוק והבחירה שלו לפעול במחתרת לטובת טיפול באנשים מכורים. בועז הוא באמת אקטיביסט בנשמה ועשה פעולות שגם עוררו הרבה ביקורת ומחלוקות. מזמין אתכם לשיחה עם איש מרתק שהסיפורים שלו לקוחים מהסרטים הכי פרועים.

נופר (שם בדוי) פנתה אליי וביקשה להתארח בפודקאסט כדי לשתף בסיפורה האישי על התמכרות למין ועל הדרך שבה פסיכדליה הפכה לכלי משמעותי במסע ההחלמה שלה. השיחה שלנו הפכה לפרק מרתק שמחבר בין מיניות, התמכרות ופסיכדליה.

התמכרות למין היא אחת ההתמכרויות ההתנהגותיות הפחות מדוברות, ובמיוחד כשמדובר בנשים. אני עצמי נחשפתי אליה לראשונה בזכות הפודקאסט המצוין "מכורים", שבו נופר התארחה בעבר.

בפרק הזה, מתוך נדיבות ואקטיביזם אישי למען העלאת מודעות, היא משתפת במסע שלה: מהמפגש עם דפוסי ההתמכרות, דרך הבחירות הטיפוליות שעשתה, ועד החוויות הפסיכדליות שהעניקו לה תובנות משנות חיים על עצמה ועל הקשר שלה למיניות.

פגשתי את המוזיקאי והיוצר נועם ענבר — ממייסדי להקת הבילויים, אוי דיוויז'ן ומקהלת גיא בן הינום — לשיחה אינטימית על יצירה, תודעה, וריפוי קולקטיבי.
נדדנו בין תחנות חייו – מתקופת הבילויים, דרך אלבום הסולו והמקהלה, ועד לפרויקטים העכשוויים שלו, ובמרכזם עמותת RIPPLES, הפועלת לקידום שימוש בפסיכדלים ככלי לבניית שלום וריפוי קולקטיבי.

נועם שיתף בפתיחות על השפעתם של חומרים משני תודעה על תהליך היצירה שלו, ובראשם – איוואסקה.

דיברנו על החוויות שצמחו מתוך טקסים משותפים לישראלים ופלסטינים, על השתתפותו במחקר של ד"ר ליאור רוזמן ועמיתיו, ועל תהליך טרנספורמטיבי עמוק – אישי וקולקטיבי.

איך שומע מוזיקאי מחונן מוזיקה בפעם הראשונה תחת השפעת פסיכדלים?
מה הרגיש כששמע שירה ערבית או פסוקים מהקוראן בטקס איוואסקה משותף?
ומה פגש ששאל במהלך טקס מדוע הוא מפחד להפוך לאבא?

כל זאת בפרק החדש של הפודקאסט.

אירחתי את עידו הרטוגזון, הפסיכונאוט הלאומי 👩🏻‍🚀 לרגל הוצאת ספרו השני בעברית: משנה תודעה - רשימות מהרנסנס הפסיכדלי (בהוצאת פרדס)

עידו הוא מרצה בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן ועוסק מזה עשרים שנה במחקר על ההיסטוריה והתרבות הפסיכדלית.

בשיחה בחנו כיצד התודעה האנושית מגיבה לעידן הטכנולוגי הנוכחי ולכמות אדירה של מידע שאנו נחשפים אליו מידי יום? האם החוויה הפסיכדלית, המשמשת כמגבר תודעתי, יכולה לסייע לנו להבין ולהתמודד טוב יותר עם הצפת המידע? כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על הקשר של האדם לטכנולוגיה ? ואיך רשתות חברתיות משפיעות על התודעה שלנו?

דיברנו כמובן גם על ספרו החדש והנהדר. עידו העיד על עצמו בשיחה שהוא אוהב לחקור מזויות שונות ולא להתמקד בנושא אחד וזה משתקף ביצירה האחרונה שלו. הספר משנה תודעה בוחן את השפעות הרנסנס הפסיכדלי על תחומים שונים ומגוונים. ואכן הספר (שסיימתי לקרוא היום) מציע, כמו החוויה הפסיכדלית, ריבוי פרספקטיבות להתבונן על האדם, התרבות והעולם בו אנחנו חיים.

לרכישת הספר:

https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-582-7