דקות או פחות ‎30

רוני זהבי הגיע ממש במקרה להייטק, כמי שטוען שהוא בקושי סיים בגרות 3 יחידות במתמטיקה. הוא היה סמנכ״ל כח אדם בקומטאץ׳ אי שם בתחילת שנות האלפיים העליזות אבל החליט להפוך לאיש מכירות זוטר בחברה, כי הבין ששם נמצא האקשן האמיתי. תוך חמש שנים הוא התקדם להיות סמנכ״ל המכירות הגלובלי ואז הקים חברה שנמכרה תוך שלוש וחצי שנים לאקמאי ביותר מ-300 מיליון דולר. בתשע השנים האחרונות הוא המנכ״ל ואחד המייסדים של הייבוב, פלטפורמה לניהול כח אדם בחברות. עם 1,100 עובדים, יותר מ-100 מיליון דולר של הכנסות וגיוס של מעל חצי מיליארד דולר, שהביאו אותה למעמד של חד קרן. על העליות והמורדות שליוו אותו וגם על פרשת ההטרדה המינית שטלטלה את החברה ומה הוא היה צריך לעשות כדי להתמודד עם הפרשה הכואבת הזו ולהמשיך להצמיח את החברה.

פרופ׳ דודי גרשון נולד ביפו, לאב שהיה כימאי במכון ויצמן. בגיל 4 עברה המשפחה לרחובות כדי להיות ליד העבודה של האב, ודודי מצא את עצמו מתאהב בעולם המדע. הוא עשה דוקטורט בפיסיקה וכשהבין שהסיכוי למצוא משרה באקדמיה קלוש, הוא עשה תואר במנהל עסקים והתגלגל להיות טריידר בוולסטריט. תוך כדי העבודה שלו בשוק ההון ואחרי שעשה כמה מיליונים, הוא פיתח מודל תמחור לאופציות שהפך לחברה שנמכרה לימים ב-350 מיליון דולר, החברה הזו נקראה סופרדריבטיבס. שנתיים בפנסיה מוקדמת הספיקו לו ולפני ארבע שנים הוא הקים את קשקאש, אפליקציה שאמורה להחליף את הכסף המזומן שמושקת בימים אלה בישראל. מה החזון שלו לעולם המזומן, איך עוברים מעולם המודלים הפיננסיים לאפליקציה לצרכן הקצה, איך הוא הגשים את החלום להפוך למיליונר ומה השאיפה הבאה שלו? הכל בפרק שלפניכם.

לפני כמה שבועות הופיעה באתרים הכלכליים הכותרת הבאה ״קרן הפרייבט אקוויטי בלקסטון רוכשת 70% מפריוריטי סופטוור הישראלית ב-800 מיליון דולר״. פריוריטי שפעם בכלל קראו לה אשבל, קיימת כבר 37 שנים ויש לה לקוחות בשבעים מדינות במגוון תחומים. בראיון ראשון אחרי האקזיט, שגיב גרינשפן מנכ״ל החברה מגיע כדי לספר לנו איך תוך שלוש וחצי שנים פריוריטי תחת הנהגתו רכשה 7 חברות, שילשה את כמות העובדים והגיעה להכנסות של יותר ממאה מיליון דולר עד הרכישה. מה ההבדל בין קרנות פרייבט אקוויטי לקרנות הון סיכון, מי זו בלאקסטון  ומה הם מחפשים בחברות שהם רוכשים. מה האתגרים של החברה ואיך אפשר לבנות חברת ענק שהשוק הגדול ביותר שלה נמצא עדיין בישראל. 

שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.

רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.

הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.

אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.

הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.

זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.

זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט.