דקות או פחות ‎30

זה מקרה קלאסי של חנון מחשבים, יוצא 8200 שאחרי 6 שנים ביחידה נכנס לעולם הסייבר האזרחי. עמיחי ספיבק פגש את השותף שלו כששניהם עבדו בתפקידי הנדסה בחברת דמיסטו שלימים נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס במעל חצי מיליארד דולר. פרוייקט משותף שלהם חשף אותם לפרצת אבטחה ענקית שאליה חשופים ארגונים כשהם עובדים עם חברות צד שלישי. שנתיים אחרי שהם יצאו לדרך עצמאית, וורלון, הסטרטאפ שהם הקימו גייס כבר כ-16 מיליון דולר ויש להם הכנסות של מאות אלפים. איך בונים בישראל עוד חברת סייבר, איך מייחדים אותה מעבר לכל הרעש שיש בתחום ומה מדיר שינה מעיניהם, הכל בפרק עם סמנכ״ל טכנולוגיות שחייב כל הזמן לחשוב ביזנס.

החודשים האחרונים בוורביט לא היו שקטים. מהפכת הבינה המלאכותית הכניסה הרבה חוסר וודאות בתעשיית התמלול שבה צמחה ורביט למעמד של חד קרן, וגם שני ראיונות מעוררי מחלוקת שנתן מנ״ל החברה והיזם שלה תום ליבנה לא הוסיפו לתחושת היציבות ובסופו של דבר הוא עזב את תפקיד המנכ״ל וגם כל תפקיד פעיל בחברה. כמה ימים אחרי ההודעה הרשמית של דירקטוריון החברה על המינוי שלו, אנחנו מארחים את המנכ״ל החדש של ורביט יאיר אמסטרדם ומדברים איתו על האתגרים הגדולים שעומדים לפתחה של החברה וגם לפתחו. איך מייצרים מומנטום מחודש? איך מרימים חברה אחרי עזיבה כל כך מתוקשרת, ואיזה שינוי גדול הוא מוביל כדי להתמודד עם המהפכה הטכנולוגית שמאיימת לייתר את השירות שהם מעניקים בתמלול תצהירים משפטיים, דיונים בבתי משפט, תכניות טלוויזיה, הרצאות ועוד.

כרמית חושן גליק לא דמיינה שתהיה לה קריירה ארוכה בעולם הספנות והתובלה הימית. הכל התחיל בעבודה זמנית שהיא עשתה כשהחליפה עובדת בחופשת לידה, כפקידת קבלה בסניף האשדודי של חברת הספנות הרב לאומית מרסק. מהר מאוד היא התקדמה בענקית ההובלה הימית מדנמרק, שהוציאה אותה לקורס ניהול ומשם לקריירה של 17 שנים, שלקחה אותה לתקופות של עבודה בהונג קונג, איטליה, הולנד ועוד. לפני שלוש שנים היא הקימה ביחד עם חברת צים את שיפ פורוורד, פלטפורמה שמאפשרת גם ללקוחות קטנים לשנע סחורה באוויר, בים וביבשה במחירים נגישים. עם 60 עובדים והכנסות שמגיעות לעשרות מיליוני דולרים, כרמית הגיעה לפרק לדבר על הסטרטאפ, אבל גם על תחום ההובלה הימית, על מקומן של נשים בספנות ועל האתגרים הגדולים שזימנה 2024 בראשם החותים מתימן.

הכל התחיל כשהמטפל של סבא של משה, השותף של יובל גבעון להקמת נימה, ניסה להעביר כסף למשפחה שלו באחת ממדינות אסיה. הקושי הזה שולי חלקכם חווה, להעביר כסף בין מדינות בזמן סביר ובעלות כמה שיותר נמוכה, היה ההתחלה של נימה. היום נימה היא חברה מבוססת שמשרתת מאות אלפי לקוחות בישראל וגם לא מעט גופים במעל 150 מדינות ברחבי העולם. מאז ההקמה הם התרחבו לתחומים נוספים ולא משרתים כבר רק מהגרי עבודה, או עובדים זרים, אלא גם ישראלים צברים שרוצים להעביר כסף יותר בקלות. שיחה על מצב הפינטק הישראלי והגלובלי, ועל ההזדמנויות שמאפשרת הרגולציה החדשה בישראל לנימה ולחברות פינטק אחרות להציע שירותים שעד היום רק בנקים מוסדיים יכלו להציע.

איה פטרבורג התגלגלה לעולם ההון סיכון ממש במקרה, כשהתחילה לנהל קבוצת אנג׳לים שהיו קשורים לחברה שבה היא עבדה. משם היא עברה לקרן ההון סיכון סקויה ישראל, שהייתה השלוחה המקומית של אחת הקרנות הידועות בעולם. ב-2018 היא הקימה את אס קפיטל ביחד עם חיים סדגר, קרן שמשקיעה בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים. ביחד הם השקיעו בחברות כמו למונייד וארן אי איי שנמכרה לאחרונה לאנבידיה בכ-700 מיליון דולר. שיחה על קריירה של משקיעת הון סיכון, על התחומים שמעניינים אותם, ועל הפילוסופיה שלהם, לכתוב צ׳ק גדול של עד 8 מיליון דולר כבר בשלב הסיד, כדי לתת ליזמים מספיק אוויר לנשימה ומרחב לעשות שינויים.

גיל גרון שירת במודיעין חיל האוויר, ואחרי תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית הצטרף לצ׳קפוינט, 11 שנים אחרי הוא חבר לעוד שבעה קולגות והשמונה הקימו את אורקה סקיוריטי, חברת סקיוריטי בתחום הענן. חמש שנים אחרי החברה, שווה כבר 1.8 מיליארד דולר, הם גייסו מעל 600 מיליון דולר ומעסיקים 360 עובדים בישראל וברחבי העולם. לפני קצת יותר משנה הוא לקח על עצמו את תפקיד המנכ״ל ומנווט את החברה מאז. שיחה על שוק ענק, על הדרך של אורקה וגם על התחרות הגדולה מול וויז, ואי אפשר בלי להתייחס למשפט התביעה שמסעיר את הסייבר הישראלי, שמתנהל עכשיו בין שתי החברות המצליחות, בטענה שוויז גנבה לאורקה את הטכנולוגיה, הפטנטים ואפילו את המסרים השיווקיים.

הד קובץ נולד בקיבוץ בעוטף עזה, ועבר עם הוריו, מהנדס ברפאל ואמנית, למשגב שבגליל העליון. כבר בנעוריו הוא צייר ואפילו מכר חלק מהעבודות שלו ולאורך השנים הוא היה בטוח שאחרי השחרור הוא ילך לבצלאל ויפצח בקריירה באמנות פלסטית. אלא שלחיים היו תוכניות אחרות עבור הבחור עם השם הלא שגרתי. הוא גוייס ל-8200 ולמרות שהעבודה הראשונה שלו אחרי השחרור הייתה בכלל בבר ברחוב אבן גבירול, הוא הצטרף לחברת הסייבר ורינט ואחרי שנתיים החליט שהוא רוצה להיות יזם. סילברפורט הוקמה ב-2016 ובחודשים הראשונים אף קרן לא רצתה להשקיע בשלושת היזמים שבחרו תחום שבתקופה ההיא היה פחות חם - הגנה על זהויות. שמונה שנים אחרי, סילברפורט כבר גייסה כ-220 מיליון דולר, 116 מיליון מתוכם גויסו תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, הם כבר לא במשחק של למכר את החברה בכמה מאות מיליונים אלא מכוונים גבוה יותר, לחברה שמצריכה רמת מחויבות גבוהה, כזו שלא מאפשרת להד לסיים ציור שמן על בד, שהוא ניסה להתחיל אי שם בתחילת ימי הסטרטאפ.

ולדי סנדלר העביר את הילדות שלו בקריית אתא של שנות התשעים, אחרי שעלה עם הוריו מאוקראינה. את השירות הצבאי שלו הוא עשה בכלל במחלקת ביטחון מידע ולא ב-8200, מה שהביא אותו אחרי השירות להיות חוקר פרצות אבטחה. אחרי עבודה בפירמת ייעוץ גדולה ובחברת הסייבר לרכב שראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין הקים ביחד עם פולקסווגן, הוא החליט לקפוץ למים העמוקים של עולם היזמות. את לייטספין הוא הקים יחד עם השותף שלו אור אזרזר ב-2020 בעולם האבטחה לענן ומהר מאוד הם מצאו את עצמם מול שלוש מתחרות ענקיות, אורקה סקיוריטי, וויז, שגייסה לאחרונה סיבוב של מיליארד דולר, ופאלו אלטו נטוורקס. מה ולדי והצוות שלו עשו כדי להיות שונים? איך הכל הסתיים ברכישה של קרוב לרבע מיליארד דולר לסיסקו? ולמה יש לו משקיעים שרצו שהוא לא ימכור את החברה? הכל בפרק שלפניכם.

דניאלה גלבוע הייתה בכלל ביולוגית בתחום ההפריות. היא השלימה שני תארים, ועבדה במרפאה להפריה חוץ גופית ברמת החיל. יום אחד נכנס למשרד שלה רופא בכיר וביקש שהיא תעזור לו לפענח צילומים של עוברים כדי לעזור להגיע להחלטה לאילו מהעוברים יש סיכוי גבוה יותר להיקלט אצל אישה שעברה כבר אינספור הפריות כושלות. הרגע הזה הוביל את דניאלה לעשות שינוי גדול בחיים שלה, להקים את הסטרטאפ אי איי וי אף, שרותם את הבינה המלאכותית לשיפור תהליכים בהפריות חוץ גופיות. היום הם כבר עובדים עם כארבעים מרפאות בכל העולם, ועברו לאחרונה את סף מיליון הדולר בהכנסות. החברה גייסה מאז הקמתה כשלושים וארבעה מיליון דולר ומעסיקה כחמישים עובדים רובם כאן בתל אביב, ואגב ההפריה שאותה היא עזרה לבצע הסתיימה בהריון ובלידה של זוג תאומות מקסימות.

עמית גולדנברג הוא שותף בקרן ההון סיכון אנטרי קפיטל, שמוביל בקרן את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אולי התחום החם ביותר היום בהייטק. הדרך של עמית לעולם ההון סיכון הייתה ממש לא רגילה. העבודה הראשונה שלו אחרי השחרור הייתה בכלל במוקד שירות לקוחות של חברת פלאפון, משם הוא הוא הפך ליועץ של חברות טכנולוגיה, שהטמיעו מערכות אצל חברות עם מרכזי שירות לקוחות, ככה הוא גם נחשף לראשונה לגלגולים מוקדמים של בינה מלאכותית ומודלים גדולים של שפה. עמית ייעץ לחברות כמו ורביט, וגונג והצטרף בשלב מסוים למאנדיי עד שלפני כשנה עשה את השינוי והפך למשקיע הון סיכון. שיחה על ההזדמנויות הגדולות שתחום הבינה המלאכותית פותח עבור יזמים ישראליים, מה האתגרים, ומדוע לדעתו ישראל ממש לא פספסה את מהפכת האי איי.