דקות או פחות ‎30

ערן יריב מנהל את אחת מקבוצות הבינה המלאכותית החשובות ביותר במיקרוסופט. בזכות התפקיד הזה, יש לו הבנה מלאה לאחד התחומים החמים ביותר היום ג׳נרייטיב איי איי, בתרגום חופשי בינה מלאכותית יצירתית. פריצות הדרך הטכנולוגיות של השנתיים האחרונות, מאפשרות כבר היום לבינה המלאכותית, ליצור תמונות, טקסטים, מאמרים ואפילו שורות קוד או קטעי מוסיקה מתוך טקסט חופשי שאתם מזינים למערכת. האם מדובר בהייפ מוגזם? מה הסיכוי שנראה בקרוב התפתחויות נוספות כמו וידאו או ספרי אודיו שנוצרים בצורה דומה? ומה העצות שלו ליזמים שנכנסים לתחום? הכל בפרק שעדיין לא נוצר על ידי מכונה.

העבודה הראשונה של פליקס לשנו תוך כדי התואר הראשון, הייתה כ-״פרח רוקחות״ בסניף של סופר פארם בקריות. שם בין המדפים הוא התאהב בענף הקמעונאות. פליקס אהב את הפסיכולוגיה מאחורי השופינג וכשהבין שבסופר פארם הוא לא יוכל להיות מנהל סניף כי הוא לא רוקח בהכשרה, הוא עבר למתחרים, שבזמנו נקראו ניו-פארם ובמהרה קודם לנהל סניפים. אלה היו שנות האלפיים המוקדמות, ופליקס גילה את איביי, הוא ניסה למכור קרם ממוצרי ים המלח והבין שהעולם השתנה. אחרי כמה גלגולים שכללו, חנויות משגשגות באיביי, מכירות נעליים דרך שיווק שותפים, שהגיעו בשיא למאה מיליון דולר והקמה של חברת האד-טק אינטנגו שעדיין קיימת ומעסיקה 120 עובדים, פליקס החליט להקים מותג חדש שיהיה אימפריה בתחומו. לפני שנתיים הוא הקים את אנדראואטפיט, אחד ממותגי ההלבשה תחתונה הצומחים בעולם, שמייצר ומוכר חזיות ומחטבים. אם בשנה הראשונה הם מכרו ב-3 מיליון דולר תוך שנה הם כבר הגיעו ל-17 מיליוון דולר והמטרה של פליקס היא להגיע לרבע מיליארד דולר עוד שלוש שנים. על ההסתבכויות שהיו לו, השיעורים שהוא למד, ולמה ישראל זה גן עדן למי שרוצה לעשות איקומרס בפרק לא שגרתי שהיה הפעם קצת יותר משלושים דקות.

אמיל אלון הוא יזם ותיק, שמכר את החברה הקודמת שלו פבלס לפייסבוק בכ-60 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלו שולבה במשקפי המציאות המדומה אוקולוס, אבל גם צבר כמה צלקות עם הסטרטאפ הראשון שלו שכמעט נמכר למיקרוסופט, אבל הגיע לבתי המשפט ונסגר. לפני שמונה שנים הוא הקים את רזונאיי, שפיתחה מערכת מציאות רבודה עבור עסקים ובעלי נכסים. רזונאיי מוכרת את הטכנולוגיה שלה לקניונים וקמעונאים שיכולים להטמיע אפשרויות חיפוש בתוך חללים במסגרת האפליקציות שלהם על ידי שימוש במציאות רבודה, היא מאפשרת לבעלי בתי חולים, נמלי תעופה ומתקנים גדולים אחרים להיות בקשר עם צוותים בשטח, ורטיקל אחר הוא בעולם הבנייה. עם גיוס של 43 מיליון דולר, והכנסות שעל פי אלון מגיעות כבר למיליוני דולרים, שוחחנו עם אמיל על החזון של רזונאיי, ועל העתיד כמו שהוא רואה אותו של מציאות רבודה ו-וירטואלית, בסביבה העסקית הנוכחית.

אם תשאלו את אמא של סלבה ברונפמן, למרות האקזיט הענק על סך 240 מיליון דולר, החברה המצליחה שהוא בנה, יש סיכוי שהיא הייתה הרבה יותר גאה אם הוא היה נשאר בצבא הקבע, עם הקביעות, התנאים והפנסיה המוקדמת, או אם הוא לא היה נוטש את הדוקטורט כדי להקים את סייבלום. ב-2016 סלבה הקים את חברת הסייבר שלו, אבל אחרי שנה וחצי הבין שהוא לא בכיוון והחליט שבמקום למכור עוד כלי להגנה על אימייל, הוא יעשה פיווט ויעזור לחברות רכב וחברות מכשור רפואי לנהל  את סיכוני הסייבר אצלם בארגון. לפני מספר חודשים ההימור הזה השתלם כשהוא מכר את החברה שלו לתאגיד הענק הקוריאני אל ג׳י. פרק מרתק על מאחורי הקלעים של עסקת ענק, על האתגרים שיש גם אחרי האקזיט ועל תרבות עבודה קוריאנית שבה בסוף יום העבודה שותים המון המון סוג׳ו.

אמיר נחמיה מעולם לא היה שכיר. הוא סיים שירות שהתחיל בקורס חובלים, המשיך בצוללות, שם הוא גם היה אחראי על פיתוח אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה. כשהשתחרר מהצבא, הוא הצטרף לשני בני דודיו שהקימו עסק להשתלמויות עבור עובדים, אז הוא גם הבין איזה פוטנציאל קיים בעולם הלואוטק. את קונקטים הוא הקים לפני ארבע וחצי שנים, אבל בשנתיים האחרונות הם חווים תנופה אדירה. בעוד שרוב חברות ההייטק בעולם מפתחות שירותים דיגיטליים עבור חברות טכנולוגיות אחרות, נחמיה בחר בשבעים האחוזים הנותרים, חברות שיש להן עובדים בלי אימייל בכלל, טכנאים, בעלי מקצוע, מלצרים, זבנים ועוד אינספור תפקידים. קונקטים יוצרת אפליקציה ארגונית לטלפון הנייד שמאפשרת למעסיקים להיות בקשר עם העובדים ולנהל את העסק בצורה יעילה.עם שווי של 800 מיליון דולר בסבב הגיוס האחרון וחצי מיליון עובדים שמשתמשים באפליקציה, נחמיה מסמן את היעד הבא שלו, להגיע להכנסות של 150 מיליון דולר תוך כשנתיים. אגב בניגוד למרבית חברות ההייטק, התחום שלו לא רק שלא נעצר, הוא חווה גידול עצום למרות נתוני המאקרו.

אם תשאלו צעירים לפני צבא היום מה המסלול הכי בטוח להצלחה, הם יגידו לכם שהכל מתחיל בשירות באחת היחידות הטכנולוגיות של צה״ל. עמי אברהם אמנם התקבל לממר״ם,אבל עשה הכל כדי לצאת מהיחידה, כדי להופיע בתור זמר ונגן בצוות הווי ובידור של פיקוד דרום. אחרי השירות הוא הקים להקה עם מי שלימים יהיה השותף הראשון שלו, אייל הרצוג, יחד הם הקימו את מטא קפה שהקדימה בכמה חודשים את יוטיוב והייתה לתקופה מסויימת המתחרה העיקרית שלה. אחרי ההרפתקה הזו ועבודה אצל  יצרנית סמרטפונים ישראלית שהייתה לתקופה מבטיחה הוא הקים עם שותפים את ויו, חברה טכנולוגית שמאפשרת ליזמי נדל״ן בארה״ב לתכנן בתים ושכונות ולקבל את כל חלקי הבית למגרש עם החשמל, האינסטלציה ורכיבי הבית החכם בקירות הטרומיים שמגיעים אליהם מהמפעל של ויו. עמי מגיע לפרק חודש בדיוק אחרי שהחברה שכבר גייסה 600 מיליון דולר נאלצה לפטר כמאה עובדים, כמעט שליש מכוח האדם, ומדבר איתנו בכנות רבה, על אחת התקופות הקשות בחברה ועל הפוטנציאל העצום שהם בקושי התחילו לגרד.

איציק סיגרון נולד במושב עולים בדרום למשפחה שעוסקת עד היום בחקלאות, למרות זאת, איציק פחות התעניין בחליבה ברפת ויותר הסתקרן ממחשבים. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון כעתודאי והצטרף ליחידת הסייבר מצו״ב. אחרי לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, הוא עשה הסבה לבנקאות השקעות והיה מעורב באקזיטים שהגיעו למיליארדי דולרים כחלק מצוות המיזוגים והרכישות של בנק השקעות בעמק הסיליקון, עד שאשתו סימנה לו שחוזרים לארץ. מאז הוא משמש כשותף בקרן ההון סיכון של קבוצת קוך, כנראה החברה הפרטית הגדולה בעולם. כחלק מהצוות שמתמקד בשוק הישראלי, הם השקיעו בשלוש השנים האחרונות ב-15 חברות ישראליות יותר מ-800 מיליון דולר, ומחפשים עוד. מבחינת איציק והקרן שלו, המשבר הכלכלי הוא בדיוק הזמן לתת גז ולפתוח את פנקס הצ׳קים, אם תשאלו אותו, הם מאוד רעבים.

שנות התשעים, אודי זיו בן ה-17 חוזר לישראל אחרי שליחות של ההורים בחו״ל ובמקום להיות בבית הם רושמים אותו ללימודים בטכניון עוד לפני הצבא. שם בפקולטה למחשבים הוא נתקל בנער אחר שחזר משליחות בחו״ל, בחור כריזמטי בשם שי אגסי והשניים הופכים לחברים הכי טובים. אחרי הצבא הם מחליטים להקים סטרטאפ, בתקופה שבה אין קרנות הון סיכון ומממנים את החברה שהם הקימו עם ראובן אגסי, אבא של שי באמצעות פרוייקטים עבור חברות אחרות ואחרי מספר שנים מוכרים אותה ביותר מ-400 מיליון דולר לענקית התוכנה הגרמנית סאפ. אחרי שנים טובות בסאפ, עוד אקזיט עם חברה אחרת ותקופה של פנסיה מוקדמת אודי משודך לסטרטאפ אחר שצריך מנכ״ל שייקח אותו קדימה. היום אודי זיו הוא המנכ״ל של ארניקס שעובדת עם חברות ביטוח ובנקים בכל העולם ולמעשה מציעה ללקוחות שלהם הצעות עסקיות מותאמות אישית. עם שווי של חד קרן וגיוס של יותר מ-100 מיליון דולר, אודי מכוון הכי גבוה שאפשר ומגיע לפרק מרתק על תחנות חייו.

אורן יונגר הוא איש סייבר מנוסה ששימש בתפקידים מרתקים בתחום אבטחת המידע בפיקוד העורף, בתאגידים פיננסיים ישראלים ובחברת קליקטייל. לפני כשש שנים הוא החליט להרחיב אופקים ויצא לעשות תואר במנהל עסקים באחת התוכניות היוקרתיות ביותר בארה״ב באוניברסיטת שיקגו. בארבע השנים האחרונות הוא חצה את הקווים והצטרף לקרן ההון סיכון ג׳י ג׳י וי שיושבת בסן פרנסיסקו, שם הוא משמש כשותף שמשקיע בעיקר בסייבר ותוכנות ארגוניות. אורן נמצא בחופשת מולדת, הזדמנות מצויינת לבדוק איתו איך החורף הכלכלי שעובר על העולם משפיע על חברות הפורטפוליו שלהם, על אסטרטגיית ההשקעה ומה העצות הכי טובות שהוא יכול לתת ליזמים שנמצאים כעת בתחילת הדרך, האם משבר הוא באמת הזדמנות עבור מי ששוקל עכשיו להקים סטארט אפ.

ניר מינרבי עשה את המסלול הקלאסי של ההייטק הישראלי. לימודים בבית הספר הריאלי בחיפה, תכנית תלפיות ושירות ביחידה טכנולוגית בצה״ל אבל במקום להקים חברת סייבר, הוא החליט ללכת על משהו קשה פי אלף, גם טכנולוגית וגם עסקית. הוא הימר על תחום חדש יחסית והוא המחשוב הקוונטי, יחד עם חברו ליחידה אמיר נווה והאבא של אמיר יהודה, הם הקימו את קלאסיק, פלטפורמה לפיתוח תוכנה במחשוב קוונטי. הם גייסו יותר משישים מיליון דולר והצליחו להביא לחברה כמה מהמוחות החריפים בהייטק הישראלי ועדיין זה הימור גבוה, איש לא יכול לדעת מתי תהיה חומרה מספקת להריץ תוכנה של מחשוב קוונטי, ומתי זה יקרה ועדיין קלאסיק נמצאת בשוק צומח שכל ענקיות הטכנולוגיה משקיעות בו, האם ההימור יצליח?