דקות או פחות ‎30

גם היום, בגיל 47 ועם שתי בנות בשנות העשרה שלהן, גלעד טלמון מקפיד כמעט כל יום להתיישב לפחות לשעה קלה מול המסך ולשחק במשחקי וידיאו. זו הדרך שלו לשחרר קצת אגרסיות, אבל בעיקר להישאר מעודכן בתעשיית הגיימינג אליה הוא משתייך. לפני כשש שנים גלעד הצטרף לחברת יום, שאז עוד נקראה טטאווי כדי לשמש כמנכ״ל. מה שהסטרטאפ יום עושה הוא למעשה להכניס דמויות אמיתיות לעולם התלת ממד, בין אם מדובר, בסרטים, פרסומות ובעיקר משחקי מחשב. יום גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר ובדירקטוריון שלה יושבים בין השאר ג׳ף הורינג מייסד קרן אינסייט וגם קווין צוג׳יהארה מנכ״ל ויו״ר וורנר ברדרס לשעבר. דיברנו על תעשיית הגיימינג בישראל ובעולם, על מהפכת הג׳נרייטיב איי איי ועד כמה היא מהווה הזדמנות אבל גם סיכון ליום, וגם מה הוא חושב על החזון של המטאוורס.

אחרי עשר שנים בארה״ב, בניית חברות בתחום הקריפטו, המדיה והקונסיומר, וגם עבודה בקרן ההון סיכון וונרוק, יונתן סלע החליט לחזור לארץ בגלל הגעגועים למזג האוויר, למשפחה, ולטחינה טובה. היום סלע הוא שותף בקרן ההון סיכון סקוור פאג, קרן אוסטרלית שמשקיעה בחברות באוקיאניה, דרום מזרח אסיה וישראל. אחרי שהשקיעו בחברות כמו ענקית העיצוב הגרפי קאנווה ששווה בסביבות 30 מיליארד דולר ובפייבר הישראלית, יונתן מחפש את ההזדמנויות הבאות בארץ ומחפש חברות במגוון תחומים בשלבים מוקדמים בעיקר סיד וסיבוב  איי. שיחה על מאקרו כלכלה, קריפטו, ג׳נרייטיב איי איי, וגם מה גרם לו להשקיע באופן פרטי במפעל טחינה, ולמה הוא חושב שאחרי מהפכת החומוס, גם הטחינה עומדת לכבוש את תחום מזון הבריאות באמריקה

פרק שהוקלט לפני הפרסום האחרון לפיו ווסטו מכרה את המניות של אחת מקרנות ההשקעה שלה בהנחה מהסיבוב הקודם שהיה מיליארד דולר, אבל מאז התברר שהחברה יוצאת לסיבוב גיוס בשווי גבוה משמעותית. יניב ברטלה היה קיבוצניק מהצפון, קאובוי שעבד עם בקר, יוצא יחידה מובחרת, שעבר לשבדיה בעקבות האהבה, מתנדבת סקנדינבית שהגיעה לקיבוץ שלו, חוקוק. הוא עבר איתה לגוטבורג, למד את השפה, השלים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה המקומית והתקבל לעבודה בחברה בינלאומית שמייצרת ציוד צלילה, אה כן, הוא גם מדריך צלילה. אחרי עשור הוא חזר לארץ ושימש בתפקידי סמנכ״ל פיתוח עסקי ותאגידי בחברת מקורות ואחר כך בסטרטאפים, המוכר ביניהם קונסיומר פיזיקס, חברה  שייצרה ספקטרומטר שאומר לכם מה ההרכב של המזון שאתם רואים על הצלחת. ב-2018 הוא החליט להיות יזם, והקים עם שני חברים את ווסטו, שפיתחה מכשיר פיננסי חדש שמאפשר לגופים מוסדיים להשקיע בתיק השקעות המורכב מעסקאות ביטוח משנה קצרות-טווח עם תנודתיות נמוכה. 5 שנים אחרי ההקמה ובעיצומו של משבר גלובלי ווסטו כבר הגיעה לרווח לפני ריבית, מסים ופחת של עשרות מיליוני דולרים. פרק בכפכפים עם קאובוי שהפך לטבעוני ומנסה להפוך על הראש תעשיה ישנה.

בעקבות מותו של זוהר זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, אנחנו מביאים שוב את הפרק שהקלטנו איתו לפני כחמש שנים.

כשזוהר זיסאפל הקים את רד בשנת 1982, לא היו אנג'לים או קרנות הון סיכון והבנקים אליהם הוא פנה גלגלו אותו מכל המדרגות. 35 שנה אחר כך, זיסאפל יכול לזקוף לזכותו עשרות חברות שהקים, ועוד מאות שהוקמו על ידי יוצאי החברות של הקבוצה שלו. דיברנו איתו על רכבים אוטונומיים, סייבר ועל האתגרים של התעשייה והקדשנו גם חלק מיוחד בשיחה לרמי פייג ז"ל, בן טיפוחיו שנספה בתאונת טביעה לפני מספר שבועות.

שי מישל התארח אצלנו לראשונה בפרק מיוחד על עבודת אנשי הפרודקט, עד היום זה  היה הפרק השני הכי מואזן של הפודקסט. בפעם השנייה הוא בא לספר על השוק הפדרלי בארה״ב ואיך הקרן שלו, מרלין וונצ׳רס, עוזרת לחברות סייבר ישראליות למכור בשוק הגדול הזה. עם כל התהפוכות והמשברים הגלובליים והמקומיים ביקשתי משי לבוא לפרק אקטואלי ולתת פרספקטיבה של משקיע שנע בין ישראל וארה״ב. מה הטרנדים הבולטים? מה חשוב שיזמים יעשו באקלים העסקי הנוכחי? מה מצב הסייבר הישראלי ותחום הבינה המלאכותית? וגם הזווית שלו על הבחירות בטורקיה שבה הוא גר לאורך כל הילדות שלו.

יאיר שניר התחיל את הקריירה בהייטק כאלגוריתמיקאי אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא עבר לצד העסקי כשהצטרף למיקרוסופט וניהל עבורה מספר דו ספרתי של עסקאות רכישה לפני שעבר לעולם ההון סיכון. היום שניר מוביל בישראל את ההשקעות בסטרטאפים של קרן ההון סיכון של מייקל דל, המייסד והבעלים של חברת הטכנולוגיה והמחשוב המפורסמת. למרות המשבר המקרו כלכלי, המלחמה באוקראינה והמציאות הפוליטית בישראל ובעולם, שניר בטוח שמשברים הם התקופות שבהן נבנות חברות גדולות באמת. פרק עם שיעורים שהוא למד מהשקעות מוצלחות וגם מכאלה שפחות הצליחו כמו אוטונומו וגם מה התחומים שמעניינים אותו ומה כדאי ליזמים לדעת לפני שהם באים לגייס כסף משניר ובכלל ממשקיעי הון סיכון. 

מגיל 6 קארין-בל פדר מאוהבת בטכנולוגיה. כילדה היא הייתה רבה עם ההורים על זמן עם המחשב, השלימה בגרות במגמת מחשבים והתקבלה ל-8200, שם הצוות שלה בנה פרוייקט שזיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. אחרי תפקידי פיתוח בחברת ראבלו שנמכרה לאורקל בחצי מיליארד דולר ועוד כמה תחנות, היא הצטרפה לצוות המייסדים של אנטידוט הלת׳, כסמנכ״לית הטכנולוגיה. אנטידוט היא למעשה קופת חולים וירטואלית עבור אמריקנים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם, ולפגוש רופא או פסיכולוג לשיחת וידיאו. פדר מספרת לנו על התכניות של אנטידוט להפוך בקרוב לא רק לקופת חולים אלא גם לחברת ביטוח, על שיתוף הפעולה של אנטידוט עם כוכב האנ בי איי יאניס אנטטוקומפו, ועל הקבוצה שהקימה ״באות״ שמונה בין 6000-7000 חברות, ששמה לה למטרה לקדם נשים בתפקידי מו״פ בהייטק הישראלי.

בניגוד לרבים מהמרואיינים שלנו, ליאור יוגב ממש סלד ממחשבים כשהוא היה קטן. למרות זאת ובזכות הרקע שלו במתמטיקה הוא גוייס ל-8200 ולמד לאהוב טכנולוגיה. אחרי השחרור וכמה שנים בראדוור של משפחת זיסאפל, הוא עבר לניו יורק והשלים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. התחנה הבאה היתה בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אליו הוא הגיע זמן קצר לפני משבר הסאב פריים. ב-2018 הוא חזר ארצה והחליט שהוא משלב את שתי האהבות שלו טכנולוגיה ופיננסים והקים את פאנדגארד, חברת פינטק שמאפשרת לבנקים ומוסדות פיננסיים שמנהלים עשרות טריליוני דולרים כמו בלאקרוק או פידליטי לנהל בענן את הקרנות השונות שלהם. עם הכנסות שמתקרבות לעשרים מיליון דולר בשנה, יוגב מספר לנו שזו רק ההתחלה, ומתאר בפרק את התלאות והאתגרים, אבל גם את ההזדמנות העצומה שעומדת בפני פאנדגארד.

הפרק עם אידו ג׳ינו הוקלט לפני כשבועיים במהלך ביקור שלו בישראל. בהתחלה חשבנו לגנוז את הריאיון מטעמים של חוסר רלבנטיות, אבל אחרי שהאזנו לפרק הבנו שדווקא על רקע ההזזה הדרמטית שלו מתפקיד מנכ״ל החברה שהוא ייסד, יהיה מעניין בכל זאת לפרסם אותו ולמצוא בו אולי סימנים מטרימים לדרמה בהנהלת  ראפיד איי פי איי.

כשהוא בן פחות מ-18 אידו ג׳ינו הפך למיני סלב בהייטק הישראלי. הוא גייס חצי מיליון דולר מהיזם הותיק דב מורן והקים סטרטאפ בזמן שבני גילו עוד נבחנים בבגרויות. שש שנים אחר, אידו מקווה שהוא אולי כבר פחות ילד אבל שהחברה שהוא הקים, ראפיד איי פי איי, תמשיך להיות פלא. ראפיד כפי שהיא נקראת היום מאפשרת למיליוני מפתחים מכל העולם גישה לאינספור איי פי אייז, אותם פיתחו חברות ומפתחים אחרים. הכוונה באיי פי איי היא לרכיבי התוכנה שמחברים בין המפתח לשירות התוכנה שהוא מבקש להטמיע, כמו מפות, תשלומים, מידע ועוד. היום ראפיד מעסיקה כמאתיים עובדים בתל אביב, ברלין ועמק הסיליקון, היא גייסה כ-270 מיליון דולר מהקרנות המובילות בעולם ומכניסה עשרות מיליונים. אידו שנמצא בחופשת מולדת מספר על הדרך שהוא עשה, על סוף השבוע שבו נתקעו לו 75 מיליון דולר בחשבון בסיליקון וואלי בנק, וכמה בלגן היה לו כשדב מורן סיפר בפודקסט שלנו לפני כמה שנים, שראפיד עומדת להפוך לחד קרן, לפני שהדבר פורסם.

בשנת 2023,  במציאות המאקרו כלכלית הנוכחית, למכור חברה בחצי מיליארד דולר זה כבר לא סיפור נפוץ, כמו שהיה כאן רק לפני שנה. דור כנפו גדל בכלל באשדוד, והגיע ל-8200 אחרי לימודי מחשבים ופיסיקה בתיכון. שם ביחידה הוא גם פגש את מי שיהיו השותפים שלו באקסיס חברת הסייבר שהוא יקים לימים. אחרי השירות הוא הצטרף כחוקר לסטארטאפ פאיירגלאס של דן אמיגה, והמשיך עם החברה עד האקזיט המוצלח שלה. את אקסיס הם הקימו לפני ארבע שנים וחצי, הם גייסו כמאה מיליון דולר, ומכרו את מוצר הסייבר שלהם ללקוחות ענק כמו פרוקטור אנד גמבל ומאריוט, עד שהגיעה ההצעה למכור את החברה. בפרק שלנו, דור מספר על ההתלבטות סביב המכירה, על התלאות בדרך וגם עד כמה היום אחרי האקזיט, בטח על רקע הדיבור על ישראל ראשונה ושנייה, הוא רוצה להוות דוגמא לעוד ילדים מהפריפריה שגם הם יכולים להצליח בענק בהייטק.