דקות או פחות ‎30

בשבועות האחרונים גיא קצוביץ׳ נהיה אחד המבקרים החריפים של תעשיית ההון סיכון הישראלית. בסדרת פוסטים בלינקדאין הוא יוצא נגד הקולגות שלו מעולם ההשקעות. לדבריו, הם שמרנים, מקובעים ומרובעים. הם משקיעים רק בסוג מסוים מאוד של יזמים, יוצאי יחידות טכנולוגיות, שמפתחים כלי סייבר, או תוכנות ארגוניות, ועל הדרך מפספסים השקעות מעולות בחברות מגוונות יותר. זו הפעם השנייה שאנחנו מארחים את קצוביץ׳ מקרן פיוז׳ן. בפרק הוא מספר לנו איזה תגובות הוא מקבל מהקולגות, נותן דוגמאות של עסקאות מדהימות של חברות שאנשי ההון סיכון הישראליים מפספסים, והאם הוא בחר להיות בוטה בעיקר כאסטרטגיה שנועדה למצב את עצמו כילד הרע של תעשיית השקעות ההייטק בארץ, ועל הדרך לבלוט מעל כולם כדי להשיג דילים מעניינים כבר בשלב מוקדם.  

מאור פרידמן התגלגל לעולם ההון סיכון כמעט במקרה. הוא גדל בהרצליה, שיחק כדורסל בצורה מקצוענית, אבל בצבא בכלל שירת כלוחם בנ״מ. הוא למד הנדסת חשמל, והתחיל לעבוד כמהנדס חומרה ותוכנה בהתחלה באינטל ואחר כך באנפורנה לאבס, לא הרבה זמן אחרי שהיא נרכשה על ידי אמזון. בשלב מסויים, הוא החליט להרחיב את האופקים, נרשם לתואר במנהל עסקים באוניברסיטת ת״א, ומצא את עצמו בחילופי סטודנטים בוורטון, אחד החוגים הנחשבים בעולם למנהל עסקים. אחרי שהתוכנית שלו להקים סטרטאפ לא התרוממה, הוא החליט שהוא רוצה לעבור לעולם ההון סיכון ומצא את עצמו כג׳וניור בקרן אף2 של ג׳וני סאקס וברק רבינוביץ׳. שיחה על אי איי, השקעות והמודל היחודי של אף2 של השקעות בשלב הכי מוקדם שאפשר. וגם איך מאור הפך תוך מספר שנים קטן מג׳וניור בקרן לשותף.

ד״ר יאיר עדתו גדל למשפחת מגדלי תמרים ומנגו במושב תומר בבקעת הירדן, אבל כבר בכיתה ב׳ ידע שהוא יעשה דוקטורט במתמטיקה. הוא התחיל את הלימודים שלו תוך כדי שירות בשיריון ואחרי שהשתחרר כסמג״ד השלים את התואר השלישי, והחליט שהוא מיצה את עולם האקדמיה. הוא עבד בגוגל אבל מהר מאוד מצא את עצמו כמהנדס ראיית מכונה בסטארטאפ שלימים הפך לחד קרן בשם טראקס. אחרי שהתקדם לתפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר, הוא נחשף למאמר הראשון על הפקת תמונות בבינה מלאכותית והחליט שהוא חייב להקים משהו בתחום. ב-2020 הוא הקים את בריה אי איי,  פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית שמאפשרת לעסקים לייצר תוכן ויזואלי באופן בטוח, מותאם ושקוף, תוך שמירה על זכויות יוצרים. נכון להיום הם כבר גייסו 65 מיליון דולר ומוכרים במיליוני דולרים לחברות כמו דיסני, נטפליקס ולוריאל, כשהחזון הוא לאפשר למפתחים, לייצר סרטונים, אנימציה או תמונות בעזרת מודל שמשלם ליצרני התוכן המקורי שעל בסיסו יוצר התוכן החדש. 

עדי גלוון הוא יזם סדרתי ואנג׳ל בדימוס (לפחות לכרגע). אחרי שמכר את החברה הקודמת שלו לרדיס לאבס בעשרות מיליוני דולרים, הוא נקרא לדגל כדי להוביל את סטרטאפ השבבים ספידאטה. את ספידאטה הקימו 6 יזמים מומחים בעולם הצ׳יפים והבינה המלאכותית, במטרה לתכנן מאפס מעבד שיסייע בהאצת חישובים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. על פי גלוון, המעבד שהם פיתחו יעיל פי חמש מזה של החברה הגדולה בעולם, אנוידיה. בימים אלה משלימה החברה עוד המשך של הגיוס האחרון שלה, כולל הסכום הנוסף, סך הגיוסים של החברה יגיע ליותר ממאה חמישים מיליון דולר. בין השאר השקיעו בה איל וולדמן, ולי בו טן, שהיה שותף בקרן ההון סיכון וולדן קטליסט והיום משמש כמנכ״ל אינטל. אז איך מתכננים צ׳יפ מאפס? מה האתגרים הקיימים בעולם החומרה? ולמה, לפחות בינתיים, הוא הפסיק להשקיע כאנג'ל? הכל בפרק על החברה שמכוונת לתפוס את מקומה של אנוידיה כספקית העיקרית של תשתית קריטית לעולם הבינה המלאכותית.

גבי דיאמנט היה עתודאי שאחרי תואר בטכניון, השתלב בתפקידי ייעוץ כלכלי, קודם במועדון הלקוחות של אנשי הקבע ״חבר״ ואחר כך באחת החטיבות של צה״ל. הוא השתחרר מהצבא, הקים חברה ראשונה ומכר אותה תוך שנתיים לחברה מובילה בתחום תעודות הסל בשוק ההון. עם שלושת השותפים שלו, דור ואור אליגולא ומור חזן, הם הקימו קרן גידור, שהשתמשה בבינה מלאכותית כדי לנתח שווקים, מניות ומגמות. אבל שיחה עם אחד המשיקיעים שלו, מייסד וויקס אבישי אברהמי, גרמה לו לעשות פיווט ולהפוך מוצר פנימי, שהם פיתחו לצורך הביצועים של קרן הגידור שלהם, לפלטפורמה שמנתחת מניות, ותעודות סל עבור גופים פיננסיים והלקוחות שלהם בכל העולם. עד היום, שש שנים אחרי ההקמה, הם גייסו 35 מיליון דולר והגיעו להכנסות של כ-7 מיליון. שיחה על שוק ההון, בינה מלאכותית, ואיך גבי והשותפים שלו מתכוונים להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר תוך שנתיים שלוש.

גיא פלכטר מגדיר את עצמו כסוג של טכנופוב. הוא אמנם בעולם הסייבר והאבטחה מאז השירות הצבאי שלו בחיל האוויר, אבל הוא מעולם לא כתב שורת קוד. אולי זה מה שהוביל אותו להקים את החברה הנוכחית שלו. אחרי השירות הצבאי והלימודים גיא השתלב בצוות אבטחת הסייבר של לייבפרסון ואחר כך הפך לסמנכ״ל אבטחת המידע של אפספלייר. הפרק הבא היה אולי אחד המהירים ביותר של איזשהו יזם. הוא הקים עם חבר את הסטרטאפ סיידר, ותוך שנה ועשרה חודשים, גייס סיבוב סיד של 6 מיליון דולר, עוד סבב איי של 30 מיליון והשלים אקזיט של 300 מיליון דולר לפאלו אלטו נטוורקס. במאי בשנה שעברה הוא הקים כבר את החברה הבאה שלו, סולה סקיוריטי, שמפתחת פלטפורמה לבניית מוצרי סייבר באמצעות בינה מלאכותית. עם משקיעים כמו אס קפיטל, גלילות והמשקיע האגדי סר מייקל מוריץ, שלראשונה בקריירה שלו השקיע בחברת סייבר, הם רוצים לשנות את הפרדיגמה של עולם הסייבר - אין צורך לקנות מוצרי אבטחה, מעכשיו פשוט תגידו למנוע של סולה על מה אתם רוצים להגן, והבינה המלאכותית תבנה לכם מוצר לאבטחת מידע. 

את רז ויצרבין פגשתי בעקבות המלצה. הוא ניהל מערכי מכירות בחברות כמו ריסקיפייד ואיידנטיק, אבל את ההכשרה הראשונית שלו במכירות, הוא קיבל בכלל כקצין חקירות במצ״ח ובעגלות באוסטרליה אחרי הצבא. את עבודת המכירות הראשונה שלו בהייטק הוא עשה בחברת סיבו, לא הרבה אחרי שסיים התמחות בעריכת דין במשרד פישר בכר חן, והבין שקריירה משפטית זה ממש לא בשבילו. היום רז מלווה מנכ״לים ומעביר סדנאות על מכירות לארגונים, גם תאגידי ענק, וגם חברות בינוניות וקטנות. שיחה עם מלא טיפים מעניינים על איך עושים מחקר על הלקוח, מי זה צ׳מפיון ומי הרוכש הכלכלי בכל חברה, איך לנווט בתוך הפוליטיקה הארגונית, איך להיזהר ממתחרים, מתי לעשות דמו, ובסופו של דבר איך משלימים עסקה. 

אייל וקסמן נראה הכי רחוק מהתדמית של המנכ״לים שאתם אולי מכירים בהייטק הישראלי. הוא נולד בישוב מעבר לקו הירוק, למד בתיכון מקצועי והיה מדריך בחיל חימוש בצבא, או כמו שהוא מעיד על עצמו, נראה קצת ״ערס״ עם קעקועים על הזרועות, ראש מגולח וזקן. את הקריירה שלו הוא בכלל התחיל כטכנאי ביורוקום נוקיה והתקדם בארגונים שהוא צמח בהם, עד שנחשף והתאהב בעולם אבטחת המידע. לפני תשע שנים הוא הקים את סיימולט, חברה שפיתחה מערכת אוטומטית לסימולציות תקיפה. לאורך השנים הם גייסו יותר מ-140 מיליון דולר, ונמצאים במכירות של קרוב ל-50 מיליון דולר, עם משרדים ב-14 מדינות. בחודשים האחרונים הם גם רכשו חברת סייבר אחרת, ואייל הגיע לאולפן שלנו לספר על הדרך שהוא עשה, עם המון חוצפה ואמונה עצמית, ועל הדרך גם הוכיח שלא חייבים לעבור ב-8200 או 81 כדי להצליח בתעשייה הזו. 

את נועם פיינהולץ אני מכיר מיליון שנה, שנינו שירתנו בגלי צה״ל אי שם בסוף שנות התשעים. אחרי דוקטורט בקולנוע ותקשורת וקריירה באקדמיה, הוא עשה שינוי והתחיל לייעץ ולהרצות בפני חברות, ארגונים וסטרטאפים על אמנות הסיפור או הסטוריטלינג בעיקר בהקשר העסקי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל וחלק גדול מהפגישות פשוט התבטל, הוא התיישב מול המחשב והחליט לכתוב ספר שמסכם את כל התובנות שלו על אמנות הסיפור וכך יצא לאור בשבועות האחרונים ״סטוריטלינג - איך לספר סיפור שפותח דלתות״. אחרי קצת נוסטלגיה מהשירות המשותף, צללנו לסיפור האישי של נועם, דיברנו על טעויות גדולות כשמספרים סיפור וניסינו לזקק איך עושים פיץ׳ מעלית מוצלח בשישה צעדים.

מגיל מאוד צעיר, ליאור הנדלסמן ידע שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה. הוא שיחק בצעצועים כמו ״האלקטורנאי הצעיר״ וכשהגיע הזמן להתגייס הוא למד הנדסת חשמל בטכניון והגיע ליחידה 81. אחרי 11 שנים בצבא הוא חבר לארבעה חברים מהיחידה, שהקימו לימים את אחת החברות הכי מפוארות שיצאו מישראל, סולראדג׳, שבשיאה נסחרה בנסד״ק בכ-20 מיליארד דולר. שוחחנו על מה קרה לסולראדג׳, איך זה קשור למותו הטרגי של המנכ״ל גיא סלע ז״ל, שהקים עם ליאור את החברה ובעיקר על הפרק הנוכחי בקריירה של ליאור, שותף בקרן ההון סיכון גרוב, שהקים היזם דב מורן. אילו חברות הוא מחפש, איך אפשר ליצור איתו קשר, וגם דיברנו על כמה מחברות הפורטפוליו שלו, ולמי יש סיכוי להיות הסולראדג׳ הבאה.