עברי לידר על השנה האחרונה בה חגג יומולדת 50, על האבהות לאלבי בן החמש והרצון לשמר את הרגעים המרגשים כמה שרק אפשר.

על הציפיה לילד השני בהליך פונדקאות והפעם כאן בארץ עם אשתו של החבר הקרוב. חוזר לסיפור השואה הלא ייאמן של סבא שלו שהבריח את אמא שלו בשק של אוכל לסוסים וכמה הרגע הזה לא מובן מאליו עבורו בטח מנקודת מבטו היום כאבא. הגעגועים הבלתי פוסקים לאביב מנהל הבמה והחבר הקרוב שנרצח בשבת השחורה כשלחם בכיתת הכוננות בכפר עזה והעבודה על האלבום החדש שהצילה אותו מרגעי חרדה ועצב גדולים בצל השנה האחרונה שעברה ולמה הוא תמיד תמיד יעדיף להשתמש במצלמת פילם, גם כמשל לחיים.