למה אנחנו נסגרים במקום שצריך להיפתח - בזוגיות, ביחסים, בחיבור אמיתי עם בן או בת הזוג. אבל נפתחים במקום שצריך להיסגר - מול המקרר, מול צלחת האוכל, מול המתוקים שמרגיעים לרגע קט?

הנשמה צמאה לחיבור אמיתי, אבל הגוף בורח למפלט קל.

בשיעור מטלטל זה, הרב ג'ייקובסון חושף סוד עמוק המסתתר בשתי נקודות ניקוד קטנות בתורה - הקמץ והפתח. הבדל זעיר בין פרשת שמיני לפרשת קדושים שמגלה עולם שלם של חכמה: מתי עלינו לקמוץ ולהתאפק, ומתי עלינו להיפתח ולהתמסר?

המסע המרתק הזה נוגע בשורש הכאב שלנו - הפחד העמוק מלהיות פגיעים, האימה מדחייה, והבריחה המתמדת אל הנחמה המדומה של אכילה רגשית.

הרב ג'ייקובסון על הדרך שהתורה נותנת לנו לשחרר את הכבלים הרגשיים שחונקים אותנו, לפרוץ את חומת הבדידות, ולגלות את הטעם האמיתי של קדושה - לא כסגירות והסתגרות, אלא כפתיחות והתמסרות עמוקה בדיוק במקום ובזמן הנכונים.