הפודקאסט של התנ״ך

הספרים החיצוניים פרק א׳: חנוך

"הספרים החיצונים" הם אסופת חיבורים שנכתבה בארץ ישראל, במקביל לכתיבת התנ"ך. ומכיוון שחיבורים אלה לא נכנסו לתנ"ך, הם מכונים "חיצונים".

בפרק הראשון, השחקן שרון אלכסנדר ואנוכי, ד"ר ליאורה רביד, מספקים רקע היסטורי לשני מפעלי כתיבה עצומים, שהתקיימו במקביל במשך מאות שנים: כתיבת התנ"ך וכתיבת הספרים החיצונים. מכל בחינה, מדובר בשני מפעלי כתיבה חד-פעמיים בתולדות האנושות!

שרון ואני מתמקדים בפרק זה בעובדה, שלמרות שהתנ"ך והחיבורים החיצוניים נכתבו במקביל, הם מציגים תמונה של שתי דרכי אמונה שונות ומנוגדות בתכלית זו לזו – וזו רק אחת הסיבות שבגללן הספרים החיצונים נאסרו לקריאה והוצאו מחוץ לארון הספרים היהודי.

עוד אנו מראים (ונראה בפרקים הבאים), שההשפעה של הספרים החיצונים על דרכי האמונה של היהודים והנוצרים הייתה כל כך גדולה, עד שמבחינות רבות אנחנו יותר "עם הספרים החיצונים", מאשר "עם התנ"ך". למשל, האמונה שיש הישארות לנפש לאחר מות הגוף, ושגן עדן נמצא בשמים ושאליו מגיעות נשמות המתים הצדיקים, עומדת בניגוד מוחלט לעמדת התנ"ך.

להורדה כ-MP3, לחצו כאן.

לתמלול הפרק לחצו כאן.

אחד מעמודי הייסוד של התנ"ך קובע שאלוהים הוא מהות הצדק, המוסר והמשפט – לאור אקסיומה זו, שרון ואני מתמודדים עם הניסיון, שבו ציווה אלוהים על אברהם לקיים טקס פולחני, שבמהלכו הוא ישרוף את בנו, את יצחק.

השאלה שעומדת במרכז פרק זה היא : מתי ניסיון שכזה משתלב עם ההיסטוריה של ישראל, שעליה מספר התנ"ך?

האם הוא מתאים לזמנו של אברהם ההיסטורי, או לזמנם של כותבי התנ"ך שחיו 1300 שנים מאוחר יותר?

האם ניסיון שכזה עומד במבחן היתכנות ההיסטורית? ועוד יותר מכך, האם הוא אפשרי מנקודת מבט תיאולוגית – ואם התשובה לשתי השאלות שלילית, מה ניסיון שכזה עושה בתנ"ך?

המסע של שרון ושלי הוא מסע היסטורי ותיאולוגי כאחד. זהו מסע מאתגר, שבמהלכו אנחנו מבררים מדוע הניסיון שבו ניסה אלוהים את אברהם נחשב מוסרי – וכן, הוא מוסרי !!! - ואיזה תפקיד הועידו לו כותבי התנ"ך.

ויותר מכל דבר אחר: האם בכלל היה ניסיון, או שגם לפי התנ"ך מדובר בפיקציה. במשחק מכור, שהתוצאה שלו הייתה ידועה מראש?

להורדת הקובץ כ-MP3, לחצו כאן.

לקריאת התמלול ניתן ללחוץ כאן.

אלוהים, כך מספר התנ"ך, ניסה את אמונתו של אברהם וציווה עליו לבצע פולחן דתי, שבו יעלה את יצחק בנו לעולה.

עולה הוא פולחן שבו הקורבן נשרף כליל, ושריפתו מסמלת את נתינתו השלמה לאלוהים – ואת זה ציווה אלוהים על אברהם לעשות!

בפרק זה שרון אלכסנדר ואני הולכים בשני מסלולים. המסלול הראשון מציב את האקסיומה, שהיא אחד מעמודי היסוד של התנ"ך, שלפיה אלוהים הוא מהות הצדק, המוסר והמשפט. ומכאן, שהניסיון שבו העמיד אלוהים את אברהם, הוא בהכרח מוסרי.

במסלול השני, אנחנו בוחנים את האופן שבו התמודדו הפרשנים הקדומים עם אמונתם השלמה במוסריותו של אלוהים, שהעמיד את אברהם בניסיון "מוסרי" שהם עצמם ידעו שדגל שחור מתנוסס מעליו.

הפתרונות שהציעו הפרשנים לניסיון האלוהי, פותחים צוהר מרתק לשלוש תקופות נעלמות בהיסטוריה של ישראל.

להורדת הפרק כ-MP3, לחצו כאן.

לקריאת התמלול ניתן ללחוץ כאן.

סיפורם של אלקנה ונשותיו, חושף בפנינו תמונה נדירה של משפחה שבה נשבר הסדר החברתי שהיה נהוג בחברה הקדומה. סדר קשוח שקבע מי האישה הבכירה, שעמדה בראש ההיררכיה המשפחתית, ומי נמצאה בתחתית.

בפרק זה אנחנו עומדים על מכלול עניינים שקשורים ישירות בסדר זה: על גיל הנישואין המקובל של נערות, שניתנו לנישואין כשעדיין היו ילדות; על הסיבות המסבירות מדוע הן חיו בממוצע 30 שנה; ועל חשיבותה הגדולה של מנת הבשר הכפולה, שקיבלה חנה.

סיפורם של השלושה מתרחש ביום אחד ובמקום אחד: בשילה, שהיה מקום פולחן של שבטי מרכז הארץ. והסיפור, מספק לנו הצצה על השינויים בדרכי הפולחן שהתקיימו בישראל בשלהי תקופת השופטים.

הפולחן שנדד בדרכים ושהתבצע על גבי גל אבנים קטן וצנוע שנאסף לצד הדרך ונעזב מייד לאחר מכן, החל להתמסד. ובסופו של תהליך ארוך, הוא מתקיים בהיכלות מפוארים ומפלצתיים.

פרק זה הוקלט מחדש בדצמבר 2018.

האזנה נעימה,

ליאורה

ניתן להאזין לפרק כ-MP3 כאן

לקריאת התמלול ניתן ללחוץ כאן.

 אלקנה ושתי נשותיו חיו בסוף תקופת השופטים, בימים שבהם החברה הישראלית הייתה חברה של איכרים שחיו דרך קבע במקום אחד.

פרק זה מתמקד בשני נושאים עיקריים:

הראשון חושף את השינויים החברתיים שהתרחשו בחברה הישראלית שחייתה בשלהי תקופת השופטים.

השני מתמקד במשפחה שבה הגבר היה נשוי לשתי נשים. משפחה שבה נשבר הסולם ההיררכי שקבע מי עמדה בראשו, ומי בתחתית. מי הרוויחה את קיומה ואת מעמדה, ומי לא הרוויחה את פת הלחם שהכניסה לפיה.

ה"סולם ההיררכי" שקבע את מקומה של האישה בבית בעלה, מבוסס על תוחלת החיים של הנשים שחיו בעולם הקדום (30 שנה), גיל הנישואין של הנערות 12-10 שנים), בפוריותן – ועוד.

חנה ופנינה מייצגות את סיפורן של הנשים שהיו נשואות לאותו גבר, שהתחרו זו בזו על מקומן בביתו.

להורדת הפרק כ-MP3, לחצו כאן.

שמשון, כך מסופר, היה נזיר אלוהים. ונזירות בתנ"ך מסמלת את הקשר המיוחד בין הנזיר לבין אלוהים, ולא מנשים – ושמשון בהחלט לא התנזר מנשים. הנזירות שלו התבטאה בכך שלא גילח את שיער ראשו, שהוא זה שהעניק לו כוח פיזי על אנושי.

למרות כוחו העצום, שמשון לא עמד בראש צבא ולא הציל את בני עמו מהפלישתים, שהיו אויביהם המרים. שמשון אהב נשים פלישתיות, הוא התרועע עם הפלישתים והמלחמות שכביכול ניהל איתם, היו בגלל נשים.

התכונות שמיוחסות לשמשון מציגות דמות זרה לחלוטין לתנ"ך בכלל ולספר שופטים בפרט. פרק זה דן בשאלה מי הוא היה, ומה עושה בתנ"ך גיבור שברור לחלוטין שהוא לא ישראלי.

ברוכים הבאים לפודקאסט של התנ״ך! אם אתם מאזינים חדשים של הפודקאסט, תרשו לנו להמליץ לכם להתחיל דווקא מפרק 6 על חנוך, ולשוב לצמד הפרקים הראשונים של הפודקאסט בהמשך.

שמשון: הגיבור ששנא את הפלישתים ואהב את הפלישתיות - חלק ב׳

בפרק הקודם סקרנו את הרקע ההיסטורי של ספר שופטים, ואת השפה המיוחדת שבה נכתב, שהיא כמו טביעת האצבע של מחברו, או מחבריו. בפרק זה נתרכז בדמותו של שמשון, ונשאל מה גיבור מסוגו עושה בתנ"ך בכלל ובספר שופטים בפרט?

שמשון, כך מסופר, נועד על ידי אלוהים להושיע את בני ישראל מידי הפלשתים, שבאמת היו אויביהם המרים – אלא שהוא לא עשה כן. בניגוד לכל גיבורי התנ"ך, ובניגוד לשופטים שבספר שופטים, הוא לא הקים צבא ולא נלחם בפלישתים.

התנ"ך לא מכיר גיבורים מסוגו של שמשון. הוא לא מכיר גיבורים שניחנו בכוח על-אנושי, ושבתער גלבים ניתן היה לגלח מהם את כוחם העצום.  התנ"ך לא מכיר לוחמים, שכל "מלחמותיהם" היו מעשי נקם הקשורים באהובותיהם – אך המיתולוגיה היוונית מכירה היטב גיבורים מסוג זה!!! ועל השאלה כיצד חדר לספר שופטים סיפור שנראה כאילו הועתק מתוך המיתולוגיה היוונית, אני משיבה בפרק זה.

ובקשה אישית למאזינים שלנו: פודקאסט הוא תכנית חינמית, אך בכל אחד מהפרקים שעולים לאוויר, מושקעות עשרות שעות עבודה. הדרך היחידה שלכם, המאזינים, לעזור לנו לבסס את התכנית המיוחדת הזו, היא לשתף אותה. אז אנא: עשו לנו Share.

להורדת הפרק כקובץ MP3 ניתן ללחוץ כאן

לקריאת התמלול ניתן ללחוץ כאן.

ברוכים הבאים לפודקאסט של התנ״ך! אם אתם מאזינים חדשים של הפודקאסט, תרשו לנו להמליץ לכם להתחיל דווקא מפרק 6 על חנוך, ולשוב לפרקים הראשונים של הפודקאסט בהמשך.

שמשון: הגיבור ששנא את הפלישתים ואהב את הפלישתיות - חלק א׳

שמשון היה אחד השופטים שעליהם מספר ספר שופטים – אלא שהוא לא היה שופט. השאלה מדוע סיפורו של לא-שופט זה מצוי בספר שופטים, פותחת בפנינו תקופה בת כ-150 שנה, שבהן החברה שחייתה בישראל, עדיין הייתה חברה שבטית שבראש כל שבט עמדו הזקנים – ושהשופטים היו לוחמים.

בפרק זה נדבר על החברה השבטית, ועל חדירתם של הפלשתים לישראל – הפלשתים שאותם שנא שמשון, אבל את בנותיהם, הוא אהב מכל. נדבר כאן גם על דרך הכתיבה המתעתעת של ספר שופטים, שיוצרת תחושה שהשופטים-הלוחמים העמידו צבא גדול ויצאו להגן על בני ישראל מפני אויביהם – דבר שמעולם לא היה. שכן, השופטים היו איכרים שבעת צרה גייסו צבא איכרים קטן ויצאו להגן על גדרות הישוב שבו חיו – ושמשון אפילו את זה לא עשה...

פרק זה הוקלט מחדש בדצמבר 2018.

להורדת הפרק כקובץ MP3 ניתן ללחוץ כאן

לקריאת התמלול ניתן ללחוץ כאן.