האם בחברה החרדית רוצים לדעת כמה עולה הביטחון שלנו? מי משלם את המחיר? ומה קורה לגוף ולנפש של מי שחזרו משם ולעולם יהיו מה שהיו קודם? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את ציפי הורביץ, אישה חרדית שעובדת באגף השיקום של משרד הביטחון ומלווה אישית פצועי המלחמה, פגועי גוף ונפש בדרכם להחלמה. ציפי מספרת בכנות חשופה איך היא הגיעה לשם, עוד מהימים של אימהות מוקדמת ובוסרית שלימדה אותה לחפש דרך ולשאול שאלות שאסור לשאול. היא מתארת מה עושה לאישה חרדית להביט יום יום בעיניים של מי שחירף נפשו בשדה הקרב, וללוות אותו בדרך הבלתי נגמרת חזרה לחיים, ואז לחזור בעצמה הביתה, אל קהילה שמעדיפה לא לדעת מה שילמו אחיה ואחיותיה בשביל השקט שלה.

החרדים מגיעים לבחירות 2026 בשיא כוחם הפוליטי - קואליציית חלומות, כל הוועדות, כל התפקידים וברית פוליטית איתנה של בגוש האמוני. ובדיוק שם מתגלה הפרדוקס: מעולם לא היו חזקים כל כך, ומעולם לא הרגישו מובסים כל כך. בחורי ישיבה במעצר, סנקציות, זעם ובערה ברחוב החרדי על הנציגות הפוליטית, שלא ממש יודעת איך לנהל את האירוע.

בפרק זה בסדרת "חרדית מדוברת בוחרת" אסתי שושן מארחת את הפרשן, העיתונאי, הקומיקאי ואיש התקשורת אלי ביתאן, לסקירת מגמות הבחירות בתוך הרחוב החרדי, טשולנט עסיסי של משחקי הכס בין החצרות ותת המפלגות: הקרע בש"ס ומשבר הבייס, השיתוק המנהיגותי אצל גדולי הדור הליטאים, החסידים שתופסים עצמאות מול המדינה, ובן גביר שהפך למפלגה החרדית השלישית בגודלה בלי להתאמץ.

ובאמצע הכול השאלה של הפרויקט: על מה בעצם יצביעו החרדים הפעם ? והאם המשבר הנוכחי יזיז לוחות טקטוניים, יגרום לאנרכיה או להתארגנות מחדש?

רגע לפני שחרדית מדוברת הולכת לקלפי היא רוצה להבין על מה הבחירות הפעם. סדרת פרקים חדשה תנסה לפצח את הסוגיות שמתדלקות את השיח הפוליטי בישראל עם מיטב האורחים והאורחות.

בפרק זה על השולחן, הצעת החוק שתרחיב את הלימודים בהפרדה באקדמיה גם לתארים מתקדמים. אסתי שושן ומלכי רוטנר, חסידת בעלזא, פעילה חברתית, מייסדת קבוצת דף היומי לנשים ומנחת קבוצות, לוקחות בחזרה דיון שתמיד נעשה מעל הראש של הנשים החרדיות - למענן, בשמן, בלעדיהן.

האם ההפרדה המגדרית המתרחבת באמת טובה לחרדים ולחרדיות? האם מתקיים כאן חופש בחירה אמיתי? מי מרוויח מהפרדה הזו? ובשאלה הגדולה של ההגיון מאחורי עיצוב צביון המדינה בחקיקה דתית.

מה מפריד בין החרדים לציונות הדתית - ומאיפה באים הרעיונות המשיחיים שמעצבים את שניהם? האם תפקידו של עם ישראל הוא להיות אור לגויים, ואם כן - מי מגשים את זה בפועל? האם הגאולה כבר כאן, ומה קורה לחרדים שמשקיעים את כל חייהם ב"פרויקט התורה" - האם הם מרוויחים, או מפסידים חלקים שלמים מעבודת השם או אף מהתורה עצמה? למה יום ירושלים, שהיה פעם קונצנזוס ישראלי, הפך למוקד מחלוקת? ומדוע חוזרים בתשובה מאמצים דווקא סממנים חרדים?

בפרק זה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם הרב ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש "הרוח הגדולה", דוקטורנט, מרצה וסופר - ואחד הקולות הבולטים כיום בהפצת משנתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, מניטו. הוא מקיים פולמוסים מצולמים עם נציגים של העדה החרדית ונטורי קרתא על שאלת היחס למדינה ולגאולה וגם עם בני דתות שונות על הרעיונות העומדים בבסיס אמונתם.

יהודית יפרח לא למדה בבית יעקב. מצד שני היא גם לא בעלת תשובה. היא פגשה את משה, בעלה בהקפות שניות בכותל בגיל שמונה-עשרה, וכך, בלי שהתכוננה ובלי שתכננה, מצאה את עצמה בתוך החברה החרדית, אישה, אמא בעולם בו היא תוהה לגבי הערכים בו.

בפרק הזה ב"חרדית מדוברת", היא מספרת לאסתי שושן על מסע החיים שלה כבת לעולים ממרוקו שלא הכירו בחלוקות המגזריות, על הילדים שגידלה בחינוך החרדי, על ההתאמות שעשתה בחייה כדי להיות חלק. על השאלות, הלבטים והתמורות שבאו עם המלחמה.

יהודית היא מנהלת משרד פרסום, יועצת אסטרטגית פוליטית, ונהגת אמבולנס במד"א והיא תרמה כליה למישהו אותו היא לא הכירה, זו שיחה על זהות, תרבות ואהבה שמנצחת.

בציונות הדתית זה הפך למאבק חברתי גלוי. בחברה החרדית, לא מדברים עדיין. מה קורה עם להט"בים שנולדו בחברה החרדית או הדתית?

בפרק הזה אסתי שושן מארחת את הרב רפאל יהונתן פוליסוק, בוגר ישיבת הדגל הציונית דתית "מרכז הרב" הוא רב במכון פרדס, פוסק הלכה ופעיל בתחום הלהט"ב הדתי.

פוליסוק עבר בעצמו את הדרך הארוכה: מילד שעלה מברזיל וגדל בחברה מסורתית, דרך עולם הישיבות תקופת שידוכים שלא צלחה ואל טיפולי המרה שטלטלו את נפשו. ומשם, דווקא אל תוך בית המדרש, שם בחר "לקחת בעלות" על היהדות שלו וללמוד את המקורות בעצמו, מהי עמדת ההלכה האמיתית סביב מי שנולדו עם נטיה מינית אחרת והאם גורלם הוא לוותר גם על אלוקים, התורה והקהילה ביציאתם מהארון?

למה הוא אמר קדיש בכותל על עצמו? האם מדובר במאבק הלכתי טהור, או בעיקר מאבק מודרני אוניברסלי בין שמרנות לפרוגרס? ואיך נשמעות השאלות שמגיעות אליו מחרדים וחרדיות?

עם כל המשמעויות שמייחסים לשם נהוראי בעת האחרונה ועם זהות ישיבתית ליטאית חזקה, נהוראי (הארי) אברג׳ל, עיתונאי, פעיל חברתי, בוגר ישיבת מיר, וסטודנט לפילוסופיה ויחב"ל, מבקש מהנהוראים באשר הם לזקוף את צווארם. במהלך סאטירי שלו ברשת של הכרזת איגוד הנהוראים הבינלאומי, הוא חושף את ההתמודדות שלו ושל אחרים עם התכונות שמייחסים לשם הזה. על הדרך הוא חולק עם אסתי שושן בחרדית מדוברת, את תופעת הרווקות המאוחרת בחברה החרדית, את המודעות הפוליטית חברתית שפיתח עם שמו ושם משפחתו, איך הגיע לשירות אזרחי, מה זה אומר ללמוד במיר ואיך זה מעצב את דרכו. באיזה שלב בחיים הפך להארי ולמה פרחה זה דווקא שם יפה.

"המהפכה המינית כשלה" כך טוען הרב ניר מנוסי בספרו "הבוקר שאחרי" שמיועד בכלל לחילונים. האם יש חלופה אחרת שלא תגרום לכולנו לחזור לאחור לימים של דיכוי? ומפרספקטיבה חרדית ביקורתית, מה זה אומר על גיל הנישואין הנמוך? על גדרות של קדושה שהופכים לדכדוך הנפש? האם ניתן בכלל למצוא את הנוסחה לחיי זוגיות ונישואין מלאים ומאושרים בעידן שלנו?

בפרק זה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את הרב ניר מנוסי, רב, עורך, מחבר ספרים ומרצה, המוכר בזכות עיסוקו בחיבור שבין תורת הקבלה והחסידות לבין תרבות המערב והפסיכולוגיה המודרנית. שיחה מאתגרת לחרדים ולחילונים. תתמודדו!

למעקב אחר הרב ניר מנוסי: https://linktr.ee/nmenussiלקהילת חסידות ישראלית: https://chasidut.co.il

איפה עובר הגבול בין קהילה שתומכת ומסייעת לקהילה שלוחצת אותו עד שלא נותר לו אוויר משלו? כל מה שאדם צריך בחיים, זו משמעות, טוען הפילוסוף ד"ר שמעון אזולאי בספרו "מהפכת המשמעות", ובכך יוצא למלחמת חורמה במאסלו ובפירמידת הצרכים שבנה, ששמה את המשמעות בתחתית. בפרק הזה הוא משוחח עם אסתי שושן על הרעיונות שעולים בספרו; על המהפכה התודעתית שקרתה בחברה הישראלית אחרי שבעה באוקטובר, שהפכה אותנו מחברה שבעה ומפונקת המחפשת רק אושר, לחברה בהישרדות שמוצאת כוח בסולידריות ובמשמעות; על משבר הבדידות העולמי; ועל העוגנים הקהילתיים בחברה החרדית, שעומדים למבחן גם מול הרעיונות המערביים של אינדיבידואליזם וחירות, וגם מול צמצום מרחבי הבחירה שהם מטילים על הפרט הגדל בה ועל סיכוייו למצוא את המשמעות האישית שלו בכוחות עצמו.

בעוד אתוס הגבריות הישראלית נבנה על הצבא, על דימויים הוליוודים מערביים וחיים קשוחים. הגבר החרדי גדל על בית המדרש, אהבת תורה ויראה מהחטא. איך זה מעצב את דמותו וזהותו?

בפרק זה בחרדית מדוברת, מוישי ליפשיץ - בוגר חסידות קרלין וישיבות ליטאיות, כיום כתב במקור ראשון וסטודנט לספרות – חולק עם אסתי שושן, תובנות על גבריות חרדית בעידן הזה.

מה ההבדל בין אידאל הגבריות החסידי, שמאדיר עדינות ושמירת עיניים, לאידאל הליטאי של למדנות תחרותית? למה דווקא החסידות "מפקיעה את הרגש לטובת המצווה" – והאם יתכן שדווקא הליטאי מאפשר לעצמו רגש אנושי פשוט?

מה קורה לאבות גרושים בחברה החרדית? האם הם סובלים יותר מניכור הורי? איך מתעצבת דמותו של האב הגרוש בעיני ילדיו?

שיעור על גבריות, רגש ומגדר באופן שעדיין לא שמעתםן.