רוחניות אמורה להיות מרחב של משמעות, נחמה וקשר. אבל מה קורה כשהיא הופכת לכלי שליטה?

בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם ציפי לוי עו"ס מומחית בחלקת הרווחה בירושלים ושותפה להטבעת המושג "אלימות רוחנית" בתוך ההקשר הטיפולי במערכות יחסים זוגיות ומשפחתיות.

מתי סמכות דתית חוצה את הקו והופכת לשלילת אוטונומיה? איך שפה של חטא, יראת שמיים ועולם הבא משמשת כדי לעורר פחד, אשמה ובושה? האם מדובר בתופעה מגדרית, והאם גם גברים נפגעים ממנה? איך אלימות רוחנית הופכת לחלק ממערך רחב יותר של אלימות רגשית, כלכלית או מינית? מהם הדפוסים והמחירים הנפשיים של פגיעה שמתרחשת בשם שמיים, איפה נכנסת האחריות הקהילתית למניעתה? ואיך הרוחניות עצמה משמשת כלי לריפוי וצמיחה.

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את נעמי אברהם, עורכת דין ורואת חשבון חקירתית, שגדלה והתחנכה בחברה החרדית ועבדה בשירות המדינה. השיחה צוללת אל מאחורי הקלעים של סדרת הפוסטים שנעמי פרסמה תחת השם “על הצביעות” - תחקירי עומק שפרצו מתוך שיח נישתי ומושתק והפכו לכתב אישום חריף נגד שיטה.

אנחנו מדברות על המהפכה השקטה של הדור הראשון לאקדמיה, על המצוקה הכלכלית שהולידה צורך קיומי בהשתלבות, על הגזענות הממוסדת ועל אליטה עסקנית חדשה שצמחה בדיוק במרחב הזה - בין פריצת גבולות אישית לבין הידוק החומות סביב השכבות החלשות בקהילה.הפרק בוחן את המנגנון: איך נוצרים סטנדרטים כפולים, איך הפרדה הופכת לפתרון רשמי, איך כוח וכסף זורמים במסלולים שמעטים רואים, ואיך שתיקה קולקטיבית נשמרת לאורך זמן.

מאז השבעה באוקטובר, סוגיית החרדיות, הגיוס והשותפות הישראלית כבר בלתי־אפשרית לעקיפה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת לשיחה את אלירן מלכה, יוצר הלהיט הטלוויזיוני "שבאבניקים" והסרט "הבלתי רשמיים". מלכה מדבר על אחריות של יוצר בזמן שבר, על דמויות בחורי הישיבה שנמצאות כעת במוקד השסע הלאומי, ועל הציפייה להפוך ל“דובר המגזר” דווקא ברגע של משבר מול הציונות הדתית והציבור הישראלי. מה קרה לגדליה וחבריו אחרי השבעה באוקטובר? איך מתבטאת הציפייה והאכזבה מהחברה החרדית? והאם דמות הלמדנית החרדית דבורה יכולה להתקיים במציאות החרדית — או שמדובר בייבוא מהעולם הדתי־לאומי?

אישה עובדת, מרוויחה, בונה קריירה. השאלה הפשוטה לכאורה למי שייך הכסף? מתבררת כסוגיה תלמודית שחז"ל עסקו בה. בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את שרי קרויזר והן פותחות בלימוד משותף של הסוגיה "מעשה ידי אישה לבעלה", ומנסות להבין מה קורה לטקסט העתיק כשמציאות החיים משתנה מן היסוד ותוהות על הזכות או החובה בנגישות של נשים לגמרא. שרי קרויזר, לומדת ומלמדת תורה, מנכ״לית ומייסדת־שותפה של עמותת הנני - למען הקהילה, ממובילות תנועת "לא תשתוק" ואשת הייטק. בשיחה עולות סוגיות של נשים חרדיות בשוק העבודה, החובה היהודית של גבר לפרנס את אשתו כתעודת ביטוח עבורה, שאלות על מוסר וצדק בני ימינו ושבירת חומות השתיקה של פגיעות מיניות בקהילה.

רומנטיקה, מיניות, צניעות וקדושה הפכו מזמן לזירת קרב תרבותית. בין שיח של חופש מוחלט לשיח של איסור, בושה ופחד, משהו מהיכולת לדבר באמת על גוף, אהבה וקשר הלך לאיבוד. כנס אחד בכנסת על שמירת נגיעה רק הציף שאלה עמוקה יותר: האם בכלל אפשר לנהל שיחה שפויה על מיניות בריאה, בלי לאיים על מי שחושש מהדתה וחקיקה דתית, ובלי למחוק את השפה הדתית עצמה?בפרק הזה של חרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את אוריה מבורך, סופרת, יועצת הלכה, עורכת ראשית בהוצאת מגיד ומקימת מכון אפרכסת. שיחה על פוריטניות דתית והדחקה, על פמיניזם דתי עם כוכביות, ועל רומנטיקה שנשחקה גם בשם החופש המיני וגם בשם ערכי הצניעות.

בדרך כלל היא זו ששואלת, הפעם היא זו שעונה. שרה ינץ, התחקירנית והמפיקה של "חרדית מדוברת" עו"ס ואשת סושיאל, מושיבה את אסתי שושן על כסא המרואיינת לשיחה על הציר שבין שמרנות לחדשנות.

החל מהילדות כבת בכורה במשפחה של 12 ילדים, דרך המאבקים הפוליטיים, ועד לספר השירים והסרט החדש "חשבונות שמיים". פרק על עקשנות, אמונה, החובה, והזכות הפשוטה – לדבר.

"ש"ס עזבה אותי, לא אני אותה" כך אומר הח"כ לשעבר יגאל גואטה בשיחה גלויה עם אסתי שושן, ומצביע על השינוי הדרמטי שעברה התנועה: ההקצנה הדתית וזניחת הציבור המסורתי שהיה פעם הלב הפועם שלה.

בפרק הזה של "חרדית מדוברת", גואטה לוקח אותנו למסע מתחנות חייו המוקדמות בקריית שמונה ועד המעבר לעולם החרדי ליטאי דרך המתיבתא "מגן הילד" בבני ברק. הוא מדבר על העשייה הציבורית והתקשורתית שלו, מתייחס בכאב לגזענות במוסדות החינוך, ושואל שאלה פוליטית בוערת: האם יש מקום לבית פוליטי חדש לציבור המאמין והמסורתי בישראל?

בכיפה שחורה וחולצה לבנה, אורי צייטלין עולה על במות סטנדאפ ולא חושש לנגוע בקונפליקטים ישראליים חמים מנקודת מבט חרדית ייחודית.. בפרק הזה בחרדית מדוברת הוא חולק עם אסתי שושן את חוויות הילדות במשפחה ברוכת ילדים, את הרקע המשפחתי של הפלג הירושלמי, את ישיבות הנושרים וקווי הנייעס בהם עבר. מהם גבולות ההומור? אילו בדיחות מריצים בקעמפ של סלבודקא ולמה הוא לא מצליח לצחוק על מזרוחניקים?

מה קורה כשהקרע הדתי אמוני הגדול נכנס הביתה? כשאחד מבני הזוג משנה כיוון, חוזר בתשובה או יוצא בשאלה? האם מדרגות הרבנות זו האופציה היחידה? או שאפשר למצוא דרך לחיות יחד כזוג מעורב? מה עושים עם הילדים ומי משלם או משלמת את המחיר על המסע הרוחני של השני? בפרק הזה בחרדית מדוברת אסתי שושן מארחת את הזוג הר' עמי ואביטל ברעם, מייסדי "עמותת התקשרות - מאמינים ב־יחד", שחוו בעצמם מעבר מחילוניות לזוגיות מעורבת עד שיישרו יחד קו והפכו את הסיפור שלהם למוקד ליווי לזוגות שאורח חייו של אחד מהם משתנה באמצע החיים. ומה כל זה יכול ללמד אותנו על חיים משותפים של חרדים, דתיים וחילונים על אדמת הארץ הזו?

מה קורה כשהנפש החרדית מבקשת עזרה בעולם שבו מילים כמו “דיכאון”, “חרדה” או “טראומה” עדיין תחת סטיגמה בעייתית? בפרק הזה אסתי שושן מארחת את נועם גרין, נוירו־פסיכולוגית (בהתמחות), יוצרת תוכן ומי שמובילה הפודקאסט “נפשות וחסרונן”.יחד הן נכנסות אל המרחב שבו טיפול מקצועי פוגש את הקהילה והקב"ה, בו לנשים אין זמן לטפל בעצמן ובו עסקנים עלולים לנהל את הבריאות הנפשית של הפרט.אסתי ונועם גם חוזרות לעיר הילדות המשותפת, לצפת החרדית, לקהילת בעלי התשובה בעיר ולהשפעותיה על עשייתה של נועם בקליניקה שלה ובעשייתה הציבורית.