מה מפריד בין החרדים לציונות הדתית - ומאיפה באים הרעיונות המשיחיים שמעצבים את שניהם? האם תפקידו של עם ישראל הוא להיות אור לגויים, ואם כן - מי מגשים את זה בפועל? האם הגאולה כבר כאן, ומה קורה לחרדים שמשקיעים את כל חייהם ב"פרויקט התורה" - האם הם מרוויחים, או מפסידים חלקים שלמים מעבודת השם או אף מהתורה עצמה? למה יום ירושלים, שהיה פעם קונצנזוס ישראלי, הפך למוקד מחלוקת? ומדוע חוזרים בתשובה מאמצים דווקא סממנים חרדים?

בפרק זה בחרדית מדוברת אסתי שושן משוחחת עם הרב ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש "הרוח הגדולה", דוקטורנט, מרצה וסופר - ואחד הקולות הבולטים כיום בהפצת משנתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, מניטו. הוא מקיים פולמוסים מצולמים עם נציגים של העדה החרדית ונטורי קרתא על שאלת היחס למדינה ולגאולה וגם עם בני דתות שונות על הרעיונות העומדים בבסיס אמונתם.

יהודית יפרח לא למדה בבית יעקב. מצד שני היא גם לא בעלת תשובה. היא פגשה את משה, בעלה בהקפות שניות בכותל בגיל שמונה-עשרה, וכך, בלי שהתכוננה ובלי שתכננה, מצאה את עצמה בתוך החברה החרדית, אישה, אמא בעולם בו היא תוהה לגבי הערכים בו.

בפרק הזה ב"חרדית מדוברת", היא מספרת לאסתי שושן על מסע החיים שלה כבת לעולים ממרוקו שלא הכירו בחלוקות המגזריות, על הילדים שגידלה בחינוך החרדי, על ההתאמות שעשתה בחייה כדי להיות חלק. על השאלות, הלבטים והתמורות שבאו עם המלחמה.

יהודית היא מנהלת משרד פרסום, יועצת אסטרטגית פוליטית, ונהגת אמבולנס במד"א והיא תרמה כליה למישהו אותו היא לא הכירה, זו שיחה על זהות, תרבות ואהבה שמנצחת.

בציונות הדתית זה הפך למאבק חברתי גלוי. בחברה החרדית, לא מדברים עדיין. מה קורה עם להט"בים שנולדו בחברה החרדית או הדתית?

בפרק הזה אסתי שושן מארחת את הרב רפאל יהונתן פוליסוק, בוגר ישיבת הדגל הציונית דתית "מרכז הרב" הוא רב במכון פרדס, פוסק הלכה ופעיל בתחום הלהט"ב הדתי.

פוליסוק עבר בעצמו את הדרך הארוכה: מילד שעלה מברזיל וגדל בחברה מסורתית, דרך עולם הישיבות תקופת שידוכים שלא צלחה ואל טיפולי המרה שטלטלו את נפשו. ומשם, דווקא אל תוך בית המדרש, שם בחר "לקחת בעלות" על היהדות שלו וללמוד את המקורות בעצמו, מהי עמדת ההלכה האמיתית סביב מי שנולדו עם נטיה מינית אחרת והאם גורלם הוא לוותר גם על אלוקים, התורה והקהילה ביציאתם מהארון?

למה הוא אמר קדיש בכותל על עצמו? האם מדובר במאבק הלכתי טהור, או בעיקר מאבק מודרני אוניברסלי בין שמרנות לפרוגרס? ואיך נשמעות השאלות שמגיעות אליו מחרדים וחרדיות?

עם כל המשמעויות שמייחסים לשם נהוראי בעת האחרונה ועם זהות ישיבתית ליטאית חזקה, נהוראי (הארי) אברג׳ל, עיתונאי, פעיל חברתי, בוגר ישיבת מיר, וסטודנט לפילוסופיה ויחב"ל, מבקש מהנהוראים באשר הם לזקוף את צווארם. במהלך סאטירי שלו ברשת של הכרזת איגוד הנהוראים הבינלאומי, הוא חושף את ההתמודדות שלו ושל אחרים עם התכונות שמייחסים לשם הזה. על הדרך הוא חולק עם אסתי שושן בחרדית מדוברת, את תופעת הרווקות המאוחרת בחברה החרדית, את המודעות הפוליטית חברתית שפיתח עם שמו ושם משפחתו, איך הגיע לשירות אזרחי, מה זה אומר ללמוד במיר ואיך זה מעצב את דרכו. באיזה שלב בחיים הפך להארי ולמה פרחה זה דווקא שם יפה.

"המהפכה המינית כשלה" כך טוען הרב ניר מנוסי בספרו "הבוקר שאחרי" שמיועד בכלל לחילונים. האם יש חלופה אחרת שלא תגרום לכולנו לחזור לאחור לימים של דיכוי? ומפרספקטיבה חרדית ביקורתית, מה זה אומר על גיל הנישואין הנמוך? על גדרות של קדושה שהופכים לדכדוך הנפש? האם ניתן בכלל למצוא את הנוסחה לחיי זוגיות ונישואין מלאים ומאושרים בעידן שלנו?

בפרק זה בחרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את הרב ניר מנוסי, רב, עורך, מחבר ספרים ומרצה, המוכר בזכות עיסוקו בחיבור שבין תורת הקבלה והחסידות לבין תרבות המערב והפסיכולוגיה המודרנית. שיחה מאתגרת לחרדים ולחילונים. תתמודדו!

למעקב אחר הרב ניר מנוסי: https://linktr.ee/nmenussiלקהילת חסידות ישראלית: https://chasidut.co.il

איפה עובר הגבול בין קהילה שתומכת ומסייעת לקהילה שלוחצת אותו עד שלא נותר לו אוויר משלו? כל מה שאדם צריך בחיים, זו משמעות, טוען הפילוסוף ד"ר שמעון אזולאי בספרו "מהפכת המשמעות", ובכך יוצא למלחמת חורמה במאסלו ובפירמידת הצרכים שבנה, ששמה את המשמעות בתחתית. בפרק הזה הוא משוחח עם אסתי שושן על הרעיונות שעולים בספרו; על המהפכה התודעתית שקרתה בחברה הישראלית אחרי שבעה באוקטובר, שהפכה אותנו מחברה שבעה ומפונקת המחפשת רק אושר, לחברה בהישרדות שמוצאת כוח בסולידריות ובמשמעות; על משבר הבדידות העולמי; ועל העוגנים הקהילתיים בחברה החרדית, שעומדים למבחן גם מול הרעיונות המערביים של אינדיבידואליזם וחירות, וגם מול צמצום מרחבי הבחירה שהם מטילים על הפרט הגדל בה ועל סיכוייו למצוא את המשמעות האישית שלו בכוחות עצמו.

בעוד אתוס הגבריות הישראלית נבנה על הצבא, על דימויים הוליוודים מערביים וחיים קשוחים. הגבר החרדי גדל על בית המדרש, אהבת תורה ויראה מהחטא. איך זה מעצב את דמותו וזהותו?

בפרק זה בחרדית מדוברת, מוישי ליפשיץ - בוגר חסידות קרלין וישיבות ליטאיות, כיום כתב במקור ראשון וסטודנט לספרות – חולק עם אסתי שושן, תובנות על גבריות חרדית בעידן הזה.

מה ההבדל בין אידאל הגבריות החסידי, שמאדיר עדינות ושמירת עיניים, לאידאל הליטאי של למדנות תחרותית? למה דווקא החסידות "מפקיעה את הרגש לטובת המצווה" – והאם יתכן שדווקא הליטאי מאפשר לעצמו רגש אנושי פשוט?

מה קורה לאבות גרושים בחברה החרדית? האם הם סובלים יותר מניכור הורי? איך מתעצבת דמותו של האב הגרוש בעיני ילדיו?

שיעור על גבריות, רגש ומגדר באופן שעדיין לא שמעתםן.

כשמאחוריו תחקירים שזעזעו את החברה החרדית, אהרון רבינוביץ, כתב לענייני חרדים בעיתון הארץ, מדגיש שהוא רואה בעבודתו שליחות דתית "להדליק מנורה ברחוב חשוך" בפרק זה בחרדית מדוברת אהרון מספר לאסתי שושן על מאחורי הקלעים של פרשיות חיים ולדר ויהודה משי זהב, אותן חשף עם שותפתו שירה אלק. איך סירב לשוחד של מאות אלפי שקלים תמורת שתיקה. על הבדלנות שמובילה לניתוק בין התורה לחיים "אל תכניס פה את הקב"ה", אומרים לו. הוא דווקא מתעקש שכן. ועל הסיפורים שעדיין לא פורסמו - כי הציבור, הוא אומר, לא יעמוד בזה.

ההצלחה הגדולה בגדילתה וביסוסה של החברה החרדית איפשרה לדורות שנולדו אחרי היווסדה - ללכת בתלם ידוע מראש. אך האם איבדנו את זכות הבחירה הנטועה עמוק במחשבה היהודית? את האפשרות להטיל ספק, לחפש ולמצוא את הדרך? האם קיים עדיין הרגע שבו אדם עומד לבד מול עצמו ואלוקיו ומחליט. דור אחד עומל ובוחר. הדור הבא יורש את ההישג. האם הדור השלישי מבין את משמעות הירושה שבידיו?בפרק הזה בחרדית מדוברת, אסתי שושן פותחת את השאלה הזו למרכיביה יחד עם ורדית רוזנבלום, האם החברה החרדית, שהצליחה מעבר לכל ציפייה לשמר את עצמה במשך שלושה דורות, איבדה בדרך משהו יקר ממה שהיא הצילה. את רגע הבחירה.ורדית שעוסקת בין היתר בהגות במחשבת ישראל, מספרת על רגעי הבחירה של חייה שעיצבו את המסלול שלה כיום – מהסמינר החדש בירושלים ועד לתפקידיה כטוענת רבנית ועורכת דין, חברת סגל במכון 'מנדל' ודיקנית בתוכנית "שלוחי ציבור" מנהלת מדרשת "אותות" לנשים חרדיות. שיחה שמתחילה בניתוץ הפסלים של תרח על ידי אברהם העברי, על המחיר של אמונה שעוברת בירושה, על נשים בתווך שבין ציות לאוטונומיה, על המתח בין שמרנות לקידמה ועל מה אנחנו משאירים לדור הבא.

איך הפכה החברה החרדית לגן עדן עבור נוכלים ולבור עמוק של נפגעי ההונאות בישראל. זה סיפור על תמימות והעדר אוריינות פיננסית, מצוקה כלכלית גבוהה וחלום התעשרות מהיר. צעירים עם משפחות ומשכנתאות, בלי כלים להשתלב בשוק העבודה, שמחפשים תיבת אוצר. וכשיש ביקוש לניסים פיננסיים, תמיד יימצא מי שימכור אותם ויעקוץ אברכים תמימים - תרמיות פירמידה עם חותמת כשרות, הונאות למהדרין שמדברות בשפה הנכונה ומכירות היטב את הצורך לסגור את החודש.

בפרק הזה של חרדית מדוברת, אסתי שושן מארחת את סימי ספולטר , איש דיגיטל, בוגר ישיבות ליטאיות, וכתב נדל"ן, הייטק וכלכלה חרדית ב"דה מרקר" — לשיחה על הכסף שנעלם, על המערכת שמאפשרת את זה, ועל מה שצריך להשתנות.