בשונה מחגי פסח וסוכות אותם מגדירה התורה כחג של שבעה ימים, חג השבועות שהסתיים זה עתה הוא חג של יום אחד בלבד.

חכמים תיקנו ימי תשלומים עבור כל מי שלא הספיק להקריב את קרבן החג במועדו, אבל אלו ימים של חול שאין בהם קדושה מיוחדת ואיסור עשיית מלאכה.

מדוע דווקא חג השבועות שונה מהחגים האחרים?

תורת החסידות שמאירה כל פרט בחיינו מגלה איך דווקא ימי החול שמתחילים עם סיום החג מבטאים את עומק החידוש של מתן תורה ומעניקים לנו את הכח להתחבר לקב"ה, לתורתו ולמצוותיו בימי השגרה האפורים של השנה.

בתפילות חג השבועות נציין אותו כ"זמן מתן תורתנו". ישנן 4 תמיהות עיקריות על גודל החגיגה והשמחה:

- א. אבותינו למדו תורה במשך דורות לפני מתן תורה. מה מיוחד בנתינתה בסיני?

- ב. מדוע במעמד רוחני כל כך נראו תופעות גשמיות ורועשות כל כך כמו קולות וברקים ועשן?

- ג. רגע השיא של מתן תורה הוא עשרת הדיברות שנמסרו לעם ישראל - מדוע יש בהם מצוות פשוטות ובסיסיות כל כך שגם המוסר האנושי מחייב אותן?

- ד. לכל חג ממועדי ישראל ישנה מצווה מיוחדת משלו, כמו מצות בפסח וסוכה ולולב בסוכות - מדוע לחג השבועות אין מצווה משלו?

תורת החסידות מגלה את עומק החג ומספרת לנו על ביטוי הנקודה המהותית שבו בכל הקשור לעם ישראל, לתורתו, לקשר שלו עם הקב"ה ולתפקידו עלי אדמות. זהו החג שמבטא את זהותנו כעם בצורה העמוקה ביותר.

בראש חודש סיון הגיעו בני ישראל למדבר סיני והחלו בהכנות למתן תורה. כל יום היווה נדבך נוסף בתהליך ההזדכות וההתעלות של עם ישראל כדי להיות כלים לקבל את התורה.

חמשה הימים שקדמו למתן תורה מלמדים אותנו על חמשה שלבים של הכנה למתן תורה שמתרחש בכל שנה מחדש. בדיוק כמו במתן תורה הראשון, כל אחד מהשלבים יבהיר לנו מהו הכלי לקבלת תורה, ויזכך וירומם אותנו כדי שנהיה ראויים לה.

הרב אשר פרקש, בשיעור הכנה לקראת חג השבועות - מתן תורה, מסביר מדוע בכלל יש צורך בהכנה לקבלת התורה שהיא הרי מתנה, ומבאר בבהירות מופלאה מהי הצעדים הנדרשים מאתנו בימים שנותרו עד לחג.

ל"ג בעומר מזווית שלא הכרתם - משמעותו העמוקה של היום לאור החסידות

- מה פשר השמחה העצומה שחוצה את כל המגזרים והעדות בעם ישראל - בל"ג בעומר?

- מה באמת התרחש ביום הזה שבשל כך השמחה שבו פורצת גבולות כל כך?

- ומדוע פטירת הצדיק נקראת בשם הילולא שפירושה - חתונה?

מתן תורה הוא יום החתונה של הקב"ה וכנסת ישראל. החתונה הזו נשלמה מאות שנים מאוחר יותר בהתגלות פנימיות התורה על ידי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר.

תורת החסידות מגלה לנו את עומק חידושו של רשב"י ומאירה את משמעותו של היום והרלוונטיות שלו לימים אלו.

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לקראת ל"ג בעומר

ספירת העומר יכולה להיתפס כמצווה פשוטה וסתמית של ספירת הימים לקראת חג השבועות, אבל עיון קל בנוסח התפילה שנוהגים לומר לאחר הספירה מגלה לנו את משמעותה, עומקה והשפעתה של המצווה - "לקדשנו ולטהרנו בקדושה של מעלה, ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות".

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לימי ספירת העומר עם שני ביאורים שמסבירים בבהירות את עומק המצווה והמשמעות האקטואלית שלה ביי היום יום שלנו בכלל, ובמיוחד בימי ההכנה למתן תורה.

המעבר מחודש ניסן לחודש אייר נראה חד מאוד - מחודש של חירות וגאולה אנחנו נכנסים לחודש של שגרה אפורה שאין בו אף חג או מועד וגם מוגדר בהלכה כימי דין ואבלות.

'תקופת היובש' הזו והיציאה מחודש ניסן המרומם, עשויה להפחית את עוצמת ההתלהבות והחיות שהייתה לנו בעבודת השם של התקופה הקודמת.

אך תורת החסידות שמאירה כל פרט בחיינו מגלה לנו את משמעותו העמוקה והמיוחדת של חודש אייר שנוגעת לכל אחד מאתנו.

- מה הקשר בין מניין בני ישראל לחודש אייר?

- מה מיוחד בסגולת הרפואה של חודש זה?

- ומה הקשר של רחל אמנו לשלושת האבות ששמם נרמז בשמו של החודש?

הרב אשר פרקש בשיעור מרתק לחודש אייר

עם סיום חג הפסח אנחנו מתחילים ללמוד בכל שבת פרקי אבות. יש נוהגים שהלימוד נמשך עד חג השבועות, ויש שממשיכים אותו כל שבתות הקיץ.

- מה פשר החילוק בין המנהגים?

- מדוע פותחים את הלימוד דווקא במשנת "כל ישראל" ומסיימים אותו במשנת "רבי חנניה"?

- ואיך אפשר לתבוע מיהודי שבקושי מצליח לקיים את הנדרש ממנו על פי דין - להתנהג לפנים משורת הדין, בהתאם לנלמד בפרקי אבות, מילי דחסידותא?

תורת החסידות מאירה את מנהג לימוד פרקי אבות ומגלה לנו משמעותו העמוקה. אם נשכיל להתבונן בה ולהפנים אותה, נצליח לתקן את דרכינו ולזכך את נפשנו לאור הנלמד בפרקי אבות.

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד לקראת שבת הקיץ הראשונה בה נפתח את הלימוד בפרקי אבות

שביעי של פסח הוא ראש השנה למסירות נפש - כך אמר אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר הזקן אמר כי בלילה זה אפשר לקבל חסידות וטהרה, לנו ולכל בני המשפחה עבור השנה כולה; והבעש"ט אמר שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח.

מה הופך את החג הזה למיוחד כל כך? ומה הקשר בין העניינים השונים שהתרחשו בו? ומפני מה חולל הקב"ה את נס קריעת ים סוף שנראה מיותר כל כך?

הרב אשר פרקש בשיעור מרומם לשביעי של פסח על כוחו של היום והשפעתו על כל יהודי לכל השנה כולה

ליל הסדר הוא זמן השיא של חג הפסח. בכל בית יהודי הוא נחגג ברוב פאר והדר. מנהגים רבים, שונים ומגוונים יש בקהילות ישראל, אבל אחת היא מהותו של הלילה - הזמן בו הקב"ה בכבודו ובעצמו מתגלה וגואל את עם ישראל.

חג הפסח אינו רק מועד לציון מאורע היסטורי מיוחד שבו נהיינו לעם. זוהי עת רצון מיוחדת שכדאי שנכיר אותה ונתבונן במהותה. היא תבטיח לנו עריכת ליל סדר מרוממת שתעניק לנו כח גשמי ורוחני לכל השנה כולה.

הרב אשר פרקש בשיעור מיוחד ומרתק לחג הפסח על המשמעות העמוקה של ליל הסדר כפי שהיא שזורה בקטעים שונים בהגדה

קביעת חכמינו כי "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" מעוררת בלב כל יהודי את התקווה והביטחון לגאולה שלמה ומחזקת את הציפייה לביאת המשיח. אך האמירה הזו מעלה תמיהה חזקה: מה מיוחד בחודש ניסן שהופך אותו למסוגל לגאולה - הרי כיהודים מאמינים אנחנו מחכים לו בכל יום שיבוא?

הקביעה כי בניסן עתידין ליגאל היא של דעה הסוברת גם ש"בניסן נברא העולם" לעומת דעה שאומרת ש"בתשרי נברא העולם" וב"תשרי עתידין ליגאל" - כיצד תיתכן מחלוקת אודות מאורע שהתרחש במציאות ומה הקשר בין המחלוקות?

תורת החסידות נותנת מענה עמוק לכל השאלות האלו ומעניקה לנו דרך בהירה לעבודת השם הנדרשת מאתנו בחודש מיוחד זה.

הרב אשר פרקש בשיעור מרתק לחודש ניסן