עד לא מזמן הכל היה דיי ברור - הורה הוא גדול ומחליט ושולט, הילד הוא קטן ולומד ו...צייתן.

ההורים ידעו הכל, הם היו ראש ענף צנזורה, האנציקלופדיה בכבודה ובעצמה. היום? הילד לומד מד"ר גוגל ופרופסור יוטיוב, הפיתויים והגירויים מחכים לו בכל מקום (אפילו בשירותים!), ובגיל 16 תופתעו לגלות שהם מרוויחים לא מעט ממשהו שאתם אפילו לא יודעים להסביר. להורים פעם היה דיסטנס, הם שלטו, ולא היססו גם לתת איזה פליק בטוסיק. היום, אנחנו לא מוכנים יותר לפליקים, ״תעשה כי אבא אמר״, או צעקות. אנחנו בכלל לא רוצים את הילד שלנו צייתן, אנחנו רוצים שיהיה לו אופי, שידע מה *הוא* רוצה.

אומרים שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד, אבל מעולם לא גידלנו את הילדים שלנו כל כך כל כך...לבד.

בתוך מאזן הכוחות החדש חלקנו חווים משבר הורי. איפה הסמכות שלי כהורה? חיים עומר הוא פסיכולוג, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, ומפתח גישת "הסמכות החדשה" בתחום ההורות. נפגשנו כדי לדבר על מקורות חדשים לסמכות, כאלו שיכולים לעבוד היום; מדוע נוכחות הורית היא כל כך חשובה? מה בין השגחה לבין בילוש? למה צריך להכות בברזל דווקא כשהוא קר? ואיך השכנה, הדודה או הסבתא יכולה להציל אתכם במקום שהכי לא ציפיתם לו (ספוילר: הקראש של חיים על השכנה שלו אולגה).

אז, ילד 2.5 שלא מוכן ללבוש מעיל, ילדה בת 9 שעוד ישנה עם ההורים, ילד בן 15 שדוחף ומקלל את אמא שלו, וילד בן 30 שההורים צריכים לשרת אותו.

מאיפה מתחילים?

לוחצים פליי.

עריכה: אור לוי

לקריאה נוספת:

להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21 - http://www.judithkatz.me/post/__221

איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו -http://www.judithkatz.me/post/__152

לינקים נלווים:

לאתר של פרופ' עומר : https://www.haimomer-nvr.com/home-heb

מבין ספריו של פרופ' עומר:

שיקום הסמכות ההורית: https://bit.ly/2Nr0KOf

הסמכות החדשה: במשפחה בבית הספר ובקהילה: https://bit.ly/2NkF0Uf