כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות המוסרית והמשפטית לפעולות של בוטים, ועד כמה צריך להגביל את חברות הענק ברגולציה? ומה תהיה ההשפעה של גלי הפיטורים בהייטק בטווח ארוך, ומה השתנה בדרישות המנהלים מעובדים חדשים בעידן ה-AI?

נכנסתם לזוגיות עם המון התלהבות, ופתאום הכל משתנה. האדם שאיתו התחתנתם נעלם, ובמקומו מגיעים חוסר תפקוד, התפרצויות זעם והסתגרות. אז מה עושים כשאפסו הכוחות, ואתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בתפקיד המטפל? איך שומרים על קשר כשנפשית אי אפשר להגיע אל הצד השני? למה טיפול זוגי רגיל לא עובד במצבים כאלה? ואיך מציבים גבולות בלי להפסיק לאהוב? בפרק הזה מארחת מעין את שילה ועדי כהן לשיחה גלויה על זוגיות בצל התמודדות נפשית. חודש בלבד אחרי שהכירו הם החליטו להתחתן, אך מיד לאחר החתונה עדי שקעה למצב תפקודי ונפשי ירוד שנמשך שנים. שילה מצא את עצמו בודד במערכה, נלחם על הבית מול יועצים שלא הבינו את הבעיה ומול בושה גדולה מהסביבה. שילה ועדי מספרים על המסע שלהם מתוך המשבר, דרך הטיפול הפסיכיאטרי והזוגי שפירק את דינמיקת המטפל והמטופלת, ועד לבניית קשר מאוזן, פתוח ומלא באהבה. פרק שיגרום לכם להסתכל אחרת על חמלה, על הצבת גבולות ועל הכוח לבקש עזרה.

מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורחים: שילה ועדי כהן עורכת ראשית: שלי נוי עורך הפרק: ינאי צוריה טכנאי אולפן: אורי דישי מנהלת דיגיטל: רעות שוקר מנהל מכירות: עמית חזזי

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה.

מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל...

היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים כשאומרים ה"המזרח הקדום"? מדוע לטענת ד"ר סתוי, חלוקת הזמן לתקופות (פריודיזציה) הוא מעשה לא אחראי, לא מדויק, מוטב שלא יעשה ובעיקר תוקע לנו חסמים מחשבתיים אודות מהלך ההיסטוריה.. ולמה בכל זאת אנחנו מחלקים את הזמן ו"נותנים בהם סימנים"? מהן התקופות התנכיות ומדוע הן לא מדוייקות (כמו למשל "תקופת השופטים"?) מהן התקופות הארכאולוגיות המקובלות? מהן התקופות להן יש כינויים היסטוריים?  מדוע לעיתים כ"כ קשה לחבר בין ההיסטוריה לגיאוגרפיה. רמז? חיזרו לרשימת הישובים הנזכרים בתיעוד המצרי של מסע שישק.

אז איך באמת נראה המזרח הקדום לפי המחקר בתקופת הברונזה? מיהן 5 הממלכות הגדולות ששלטו באזור ומה היו היחסים בניהן?  על אילו איזורים שלטו בתקופת הברונזה? מהי "קריסת הממלכות" המפורסמת בסוף תקופת הברונזה? מה קורה מבחינה מדינית-גיאוגרפית בתקופת הברזל אחרי השבר הגדול? מדוע אין לנו טקסטים אמינים מהתקופה הזאת? מה קורה בינתיים בכנען ומדוע התיעוד בספר יהושע ככל הנראה לא מביא תמונה אמינה דיה? ואולי הכי חשוב - מה קורה בתקופת הברונזה בכנען? ובתקופת הברזל?

בחלקו השני של הפרק נעשה זום אאוט ונדבר על תפיסת העולם, ליטרלי, של הקדמונים: איך הם התייחסו לעולם בו חיו? לשמיים? לקוסמוס? ואיך כל זה קשור ל"מריזמוס"? מה ניתן ללמוד מתיאורי בריאת העולם בבראשית על תפיסת אבותינו את העולם בו חיו? איך תיארו לעצמם המצרים את העולם? ואיך נראה התיאור המסופוטמי של אותו עולמנו? האם כותבי התנ"ך מכירים את התפיסות של העמים שמסביבם? ואם כן – מה "תגובתם" לנושא? מה כל כך מפחיד בליקוי חמה? ומי גורם לשמש לזרוח? האזינו וגלו מדוע ד"ר בעז סתוי טוען כי מדובר בפרק מבוא חובה לכל חובב תנ"ך, היסטוריה וחקר המזרח הקדום.

האזנה נעימה,
יותם

לקראת סופה של המלחמה והשואה, דילמה חסרת פיתרון הוצגה לפני יהודי הונגרי אחד. בואו איתנו לסיפורו המזעזע, המתסכל, ומעורר המחשבה של ישראל קסטנר.

אתם מכירים את סיזיפוס - זה שלנצח מגלגל סלע במעלה גבעה. אבל מה שאתם אולי לא יודעים זה איך הוא הגיע לגבעה ההיא ולסלע ההוא. הסיפור של סיזיפוס הוא סיפור על אדם שנאבק נגד המוות - ובניגוד לרובנו, די הצליח בזה.

כ-40% מהיבולים בעולם הולכים לאיבוד בגלל מחלות ומזיקים, וכ-250 מיליארד דולר בשנה מושקעים בכימיקלים חקלאיים, כמעט בעיוורון מוחלט. אבל מה אם הצמח עצמו היה יכול לספר לחקלאי שהוא חולה עוד לפני שרואים עליו משהו?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שלי אהרונוב, יזמת עסקית בלי רקע מדעי, מייסדת ומנכ"לית InnerPlant, חברה שמהנדסת זרעים גנטית כך שיפיקו אות אופטי כשהם בסטרס, ואת המערכות ההיקפיות כולל סנסורים וניתוח נתונים המחוברים לטרקטור, לרחפן ולוויינים ועוזרים לחקלאי לקבל מידע בזמן אמת על מצב השדות שלו.

אז איך בכלל גורמים לצמח לזהור ולמה דווקא הצמח הוא החיישן הטוב ביותר? איך מוכרים דאטה לחקלאי ששולי הרווח שלו זעירים ולא רוצה עוד אפליקציה? 

ואיך בונים חברה שהיא גם ביולוגיה, גם חומרה, גם AI וגם רגולציה?״סיפור שהוא לא רק על ביולוגיה סינתטית וחקלאות - אלא על המסע מרעיון טכנולוגי לבניית עסק: ההקשבה לחקלאים, החיפוש אחר התאמה בין המוצר לשוק, ובניית מודל עסקי סביב מה שהלקוח באמת צריך ומוכן לשלם עליו.

האם רצוי להטיל מס ירושה? 
בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

אברהם אינהורן גדל בלב בני ברק, תשיעי מתוך אחד עשר, בבית שאפילו יתד נאמן לא נכנס אליו, ילד שחלם להיות הרב שך ורדף אחרי הקדושה בדיוק באותה מידה שבה בדק גבולות. בגיל שש עשרה חיכה לו איש משמרת הצניעות, נשימה מסריחה צמודה לפניו, שוקר חשמלי ומכות, על החטא של ללכת למשחקי כדורגל, ולמחרת התקשרו שוב כדי לוודא שהמסר נקלט, ושם נסדק האמון. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של שאיפה לגדולה בתורה, על נשירה מישיבה לישיבה עד לישיבות לנושרים בצרפת ולזולות הסמים של ירושלים, ועל רגע השפל שבו בכה על ספסל ברזל בגינה ציבורית והרגיש את הדמעות החמות נעשות קרות במגע המתכת. ועל מה שבא אחרי, כשמבחור בלי מקום לישון הפך ללוחם שריון, חייל בודד וסטודנט לתקשורת שראיין את מנכ"ל העמותה שפעם נזקק לה בעצמו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך. לסיפור המלא של אברהם, האזינו לפודקאסט שלו "בני ברק, רות, סוף", הסיפור האישי של אברהם איינהורן, שגדל בבני ברק החרדית, יצא בשאלה והתגייס כלוחם לצבא הגנה לישראל. דרך השירות הצבאי שלו ושיחות עם בני משפחה, חברים ומובילי דרך נרקם פסיפס ישראלי של זהות, שייכות ובחירה חופשית. ספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/2ualT3NkoTLDpA3WlagvoM?si=daKxc6D-TLW0g5J0gYormw אפל פודקאסטס: https://podcasts.apple.com/il/podcast/sap-ear/id1471319901?l=he

האורח שלי הפעם היה קצין צעיר ומבריק. שנפצע קשה בלבנון. עבר קטיעות. ניתוח ועוד ניתוח ועוד ועוד. שיקום ארוך. והחלטה אחת משנת חיים, לא לתת למה שנקטע - לקטוע את החיים.
משם הוא רץ. לפעמים גלש בווירטואוזיות (בלי יד ובלי רגל אבל עם הרבה ראש ולב), עד לצמרת ההייטק וההון־סיכון הישראלי, עם חשיבה מקורית, אומץ, וכמה סיבובים שהחיים לא מלמדים בשום בית ספר למנהל עסקים. ב־7 באוקטובר הוא עלה שוב על המדים. ועושה מאות ימי מילואים, ועבודת קודש לצד חיילים פצועים ומשפחותיהם, מזכיר להם בגוף ראשון שאפשר לקום. להשתקם. לרוץ. לחיות בעוצמה. ועם הרבה ברכה. 
קבלו את רמי ברכה

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של 12 מיליון דולר בסבב הסיד ועל התפיסה הטכנולוגית שמאחורי המיזם: אבטחה קשיחה בקונטיינרים, ניהול זיכרון חכם ופיתוח בגישת AI-Native. נגענו גם בחיבור הסוכנים לאפליקציות מסרים, בתקשורת אוטונומית בין-סוכנים, ובחשיבות של סוכן AI שיודע להציב גבולות ולא רק לרצות את המשתמש.