כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

בחורף 1973 חצה מטוס נוסעים את הגבול ממצרים לשטח ישראל. מי היה על המטוס? מה הייתה מטרתם? ומה היה על מקבלי ההחלטות לעשות באותן דקות ספורות ומכריעות? ‏בואו איתנו ונעשה היסטוריה.

פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים.

אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את פרופ' יוסי שחם דיאמנט, מומחה לננוטכנולוגיה ומנהל מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, שעשה את הדרך מהנדסת אלקטרוניקה ושבבים אל תוך התא החי, והיה בין הראשונים בעולם שהושיבו חיידקים מהונדסים על צ'יפ כדי לזהות רעלים וחומרי נפץ.

אז מה זו בכלל ביולוגיה סינתטית, ובמה היא שונה מעריכה גנטית בקריספר? איך חיידק הופך לחיישן, ולמה ייתכן שהנכדים שלנו ישמרו את הזיכרון של המחשב על מולקולת DNA? מה הקשר בין בטון שמתקן את עצמו לבין חיידקים שמחליפים דשנים כימיים, ומה קורה כששרת AI מנסה להתחרות במוח אנושי שצורך שלושים וואט? ואיפה עובר הגבול בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו צריכים לעשות?

עורכת: רעות שוקר

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה ממש לא בגלל שהבצק לא הספיק להחמיץ?), למה ה"חזרת" המקורית בקערת הסדר היתה בכלל...חסה? איך החרוסת מנעה את ההשפעה המרדימה של חסת הבר? ומה הסיפור המרגש מאחורי החרס שנמצא במצדה, שמוכיח כי אפילו בימיהם האחרונים מול הרומאים, הקפידו המורדים על מנהג הפרשת חלה? על כך ועוד בפרק קולינרי מיוחד זה שנסוב וחג ומועד ונופל וקם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מ"נאות קדומים" האזנה נעימה וטעימה יותם

הפרק הזה שודר במקור בפודקאסט הקודם של ערן ניצן - סיפור חזק וטוב.
ליל סערה בירושלים, 1983. יצירת המופת היקרה בעולם, שעון הזהב שנבנה עבור מרי אנטואנט, נעלמת ללא עקבות בשוד הגדול בתולדות המדינה. בואו איתנו לסיפורו המטלטל של "שעון המלכה", תעלומה חובקת עולם על גאונות, שודד בודד ומבריק, וסוד שנשמר מעבר לקבר.

בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא עניין של טכנולוגיה, היא סיפור על הנפש והקשרים שלנו. הצ'אט הפך לסוג של חבר קרוב, מטפל צמוד ופרטנר שזמין 24/7, שיודע את הסודות הכי כמוסים שלנו, תמיד מקשיב בלי לשפוט ומעניק לנו תחושה שאנחנו מרכז העולם. את הנוחות והנחמה כולנו מרגישים, אבל זו רק אשליה. ככל שאנחנו בורחים אל ה-AI, הכישורים החברתיים שלנו נשחקים, היכולת לשאת מורכבות נעלמת והבדידות האמיתית רק מעמיקה. האורח שלנו היום הוא דרור גלוברמן,  ומייסד "Jumpstart AI". יחד איתו נבין איך הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את היחסים ואת הערך העצמי שלנו? מה קורה לנפש כשהאשליה הדיגיטלית נשברת? איך הטלטלה בשוק העבודה משפיעה על הזהות שלנו? ובעיקר, איך אפשר להישאר אנושיים ולשמור על קהילה ומגע אמיתי בעולם שבו הכל זז כל כך מהר? מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורח: דרור גלוברמן עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי באולפן: ערן ריפטין מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צורי

אור ביטון גדלה בכפר חב"ד ומצאה מפלט מהבדידות והקשיים באפייה ובמוזיקה. בגיל 18 נכנסה לשידוך מזורז שהפך לגיהינום של אלימות קשה, שליטה נרקיסיסטית וחובות עתק לשוק האפור. בפרק הזה היא מספרת על הרגע שבו צעקה לעזרה מחלון הבית, על ההגעה לדירת החירום של עמותת הלל, ועל הבחירה בחיים – עד להקמת עסק קייטרינג מצליח וזוגיות מרפאת. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

יוני 1948, ספינה ענקית מתקרבת לחופי הארץ, על סיפונה מאות טונות של נשק וחוסר הסכמה אחד שמאיים על חזון של שנים. בואו איתנו ונעשה היסטוריה דרך סיפור הספינה אלטלנה שטלטלה את החברה בישראל וכמעט הביאה למלחמת אחים.

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק האנושי, וכיצד תהליכי מחקר אוטונומיים (Auto Research) ואלגוריתמים אבולוציוניים משנים את פני המדע? בפרק נגענו בכל אלה, וגם בפריצות דרך ברפואה מותאמת אישית, בעתיד של Physical AI, ובשאלה מה יקרה למפתחים וחוקרים שלא ילמדו לעבוד לצד כלי AI בצורה יעילה

מגיש: עמית בנדור אורח:מייק ארליכסון עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי: ערן ריפטין מנהל אולפן: עידו שקד מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.
מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה