נטע רוט חוזרת לילדותה המוקדמת ולחלום הכתיבה שהיה שם עוד לפני שעלתה בכלל על הבמה כשחקנית, לחיבור עם סבתה הסופרת שולמית לפיד. נזכרת בילדותה כבת להורים שעסקו בטיפול בנפש. האבא שעזר מקרוב בחלומות המאתגרים שחוותה, והאמא שהייתה עבורה מודל לשלמות והדיאלוג שהתפתח בעקבות זה ועל הקשר האדוק עם שניהם מאז ועד היום. על נקודות השבר בהיסטוריה המשפחתית שלה, מהמוות של דודתה בתאונת דרכים והשואה ואיך שתי הנקודות האלו השפיעו על מי שהיא. מסבירה למה החליטה אחרי השבעה באוקטובר לארוז תיק ולעבור לגור בבתי המלונות של הילדים המפונים מהעוטף, למה ההורים שלה הגיעו בעקבותיה ועל הפסע שהיא הייתה מתחושת סימביוזה עם הילדים ועל ההחלטה לעצור בזמן. על הרצון שלה בעוד ידע והשכלה עבור עצמה ולמה היא מרגישה שבגיל 16 היא הייתה יותר משכילה מאשר היום. מסבירה למה גם היום אחרי הטרגדיה הנוראית שהעם שלנו עבר היא לא חוששת לומר את דעתה ולמה היא עדיין מאמינה בכפרה וסליחה ותיקון גם לאוייבים שלנו. מה המפגש שלה עם ענבל ליברמן הרבש"צית של קיבוץ ניר עם שגילמה את דמותה בסדרת טלויזיה שינה בה ובתפיסת המציאות שלה. וגם על הבחירה שלה לחיות מחוץ לרשתות, וההחלטה שלה לסגור את חשבון האינסטגרם שלה. לעוד אינפורמציה על חדרים אקוטיים - https://www.gov.il/he/pages/sexual-assault-victim-examination-center