איגי וקסמן חוזרת לסיפור ההיכרות של ההורים שלה בירושלים של סוף הסיקסטיז.

לאמא המרוקאית שעברה בעקבות הבחור הקנדי שהתאהבה בו בחזרה למולדת שלו בקנדה, ולחזרה לארץ מספר שנים אחרי שהאהבה לא צלחה את זה.

איך ומתי התבשרה שאביה נהרג ולחיבור החזק עם אמא כשהיו שתיהן זו עבור זו ולילדות הלא פשוטה כמתבגרת כשאת עם מבטא ומרגישה הכי שונה ואיך לימים כל זה עיצב את הקשר שלה עם קהילת הלהט״ב.

לתל אביב של שנות ה90, לקשר עם חמי רודנר שהתחיל בחברות ולהופעה הבלתי נשכחת שלה שבזכותה הכל התחיל כששתי חברות תקליטים מובילות מחזרות אחריה ולימי תחילת הקריירה כשחטפה ביקורות על ימין ועל שמאל.

לטיפול הקוסמטי עם החומצה שהסתבך וגרם לסבל ארוך של חודשים ארוכים, לבוקר ההוא שהבת שלה בכתה כשראתה את הפנים שלה, לפיגוע הטרור שעברה לפני שנתיים כשישבה בבית קפה בצפון תל אביב ולמה עד הרגע שהבחינה בסכין בידו של המחבל חשבה שמדובר בתאונת דרכים תמימה.

לקשר ארוך השנים שלה עם החרדה, ומה אסון השבעה באוקטובר עשה לו.

ומה קרה במפגש שלה עם עפרה חזה זכרה לברכה בחברת התקליטים המשותפת אי שם בניינטיז.