נדירים המקרים שבהם אדם אחד משנה את תפיסת המציאות של מילים וביטויים שבדרך-כלל נתפסים כשליליים. למשל: חבר כנסת, חובש כיפה, רב, פוליטיקאי. במקרה של ח"כ הרב גלעד קריב, נדמה שכל התארים הנ"ל הם עיטורי כבוד. קריב נשאר אחד מקומץ של חברות וחברי כנסת (מה שהייתה מפלגת העבודה והיום הדמוקרטים) שמוציאים שם טוב למקצועות ותארים שקשה לחשוב עליהם טובות, כמו פוליטיקאים ורבנים. קריב הוא מהאחרונים שמקיים הלכה למעשה את שליחותו הציבורית ואי אפשר להחמיץ אותו: במליאה, בוועדות, במחאות, בהפגנות וגם (לא מספיק) בתקשורת. הוא חושב שאפשר לנצח את הבחירות האלה; הוא מקווה שהדמוקרטים יהיו חלק מהותי מהממשלה הבאה; הוא משוכנע שעדיין לא מאוחר לשנות ולשקם ולהבריא; וגם הוא מבקש את אמון ציבור מתפקדי הדמוקרטים. פרק נוסף בשיחות עם מועמדות ומועמדי הפריימריז של הדמוקרטים לקראת הבחירות

הרצון להגיע לשם קיים והיה תמיד - החלטה שלי לטוס לניו-יורק בפעם הזו התקבלה במהלך שעות ספורות. דקות. ההזדמנות הגיעה ומומשה ובתוך יממה היא נהפכה לעשרה ימים של שכרון חושים. בשורה התחתונה, הניו-יורק ניקס זכו באליפות בפעם הראשונה אחרי 53 שנה (ו-27 שנים אחרי הגמר האחרון), אבל מה שקרה בשבועיים האחרונים הוא הכל, וממש לא רק כדורסל. השיחה עם ציפי שמילוביץ', שחיה שם כבר עשור וחצי ומכירה את הווייב מקרוב, הולכת להיסטוריה הקצרה והרחוקה, למכות והמשברים שהעיר ספגה, ליכולת ההתאוששות המופלאה שלה, לזיכרון המשותף, לאחווה שמאחדת מיליונים שרובם לא מכירים אלה את אלה, לאנרגיות העירוניות והאנושיות שאי-אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם. ויצא שגם אני הייתי שם וזכיתי לספוג את החוויה המופלאה הזו. בגוף ראשון ממש. מוזמנים לקחת אוויר ולצלול לשיחה על כדורסל ועל החיים עצמם

כל מי שעוקב אחרי המאבקים החברתיים, המחאה, ההפגנות, הדרישות לשקיפות פוליטית, חברתית וכלכלית בישראל בעשור האחרון ויותר, בוודאי שמע על תומר אביטל. הוא קיים בתודעת המאבק החברתי בשני העשורים האחרונים - כעיתונאי (עיתונות כתובה ומשודרת, בלוגים, פודקאסטים), תחקירן, עורך, בלוגר, מרצה, אקטיביסט שמוביל מיזמי מאבק ומחאה ("שקוף", "לובי 99" ועוד). אביטל גם התמודד במסגרת מפלגת העבודה בבחירות בשנת 2022 ושובץ במקום ה-19 ברשימה. עכשיו הוא רץ בפריימריז של הדמוקרטים עם תוכנית שכותרתה: "לחולל מהפכה בכנסת מבפנים", שעוסקת בעיקר בדרישה לשקיפות, פיצוח קשרי ההון והשלטון, מאבק במונופולים, יוקר המחייה, חינוך, בריאות ועוד. שיחה נוספת בסדרה שמארחת מבחר מהמועמדות והמועמדים בפריימריז של הדמוקרטים

עד ינואר 2023, זמן קצר אחרי שהוקמה ממשלת הזוועות (שעדיין מכהנת, למרבה הזוועה), עסקה לי הופמן אגיב במקצוע שאותו למדה ובו התמחתה: ענף היין. אבל אז הגיע הנאום של יריב לוין והפך רבים מאיתנו למוחים חסרי מנוח. וכך קרה גם להופמן. כפי שהיא מעידה על עצמה, אחרי נאום לוין היא קמה ויצאה מהבית, הצטרפה לתנועת "בונות אלטרנטיבה" ובמהרה נהפכה למנהלת השטח והמאבקים של התנועה. עכשיו (גם) היא מתמודדת בפריימריז של הדמוקרטים תחת כמה דגלים (כהגדרתה): הצלת החינוך, בלימת תהליכי ההדתה ועצירה של הזרמת הכספים לעמותות קיצוניות; הגנה בלתי מתפשרת על זכויות נשים; חשיפת ובלימת הקשרים שבין מכוני מחקר קיצוניים לבין החקיקה הממשלתית; החזרת הביטחון האישי, קידום חיים משותפים והחזרת השקט לרחובות. שיחה נוספת לקראת הפריימריז בדמוקרטים

למרות שהיא מוחה, שרה, רוקדת ורוקעת ברחובות כבר קרוב לעשור, גם עו"ד (ורו"ח) נאוה רוזוליו - מגפון מחאה נמרצת של אישה אחת (עם המון שותפות ושותפים) - יודעת שהעשייה האמיתית והסיכוי לשינוי מגיעים מהפוליטיקה. על כן היא התפקדה לדמוקרטים, הודיעה שהיא רצה בפריימריז של המפלגה ותתמודד על מקום גבוה ככל האפשר ברשימה לבחירות ולכנסת הבאה. היא מגדירה את עצמה "שמאל" אבל מבינה את הרתיעה מהשימוש בשם התואר הזה ("עבודה של מכונת הרעל", כמובן); היא אופטימית בנוגע לניצחון גוש השינוי (למרות שהיא יודעת שהצד השני יעשה הכל לערער על תקינות הבחירות ויכפור בתוצאות, אם יובס); היא בעד שותפות מלאה יהודית-ערבית ולהיפך; היא משוכנעת שהליכוד וספיחיו הם פסולי חיתון לכל קואליציית שינוי עתידית; והיא בטוחה שלמרות הקשיים, עדיין יש מה להציל ואפשר יהיה לשקם. מוזמנים לפרק נוסף בסדרת בשיחות עם מועמדות ומועמדי הדמוקרטים בפריימריז

אומרים שליגות הספורט המקצועניות בנויות על יריבויות מיתולוגיות; על היסטוריה; על קרבות גלדיאטורים עקובים מדם; על מופעים בלתי נשכחים של כוכבים גדולים מהחיים. ובכן, אנחנו הולכים לאחת כזאת. ציפי שמילוביץ', ניו-יורקית כבר די הרבה שנים, חלמה לקבל סדרה כזו, והנה זה מגיע. מצד אחד הניו-יורק ניקס המיתולוגית, שמשחקת בבית המקדש של הכדורסל העולמי (המדיסון סקוור גארדן) ומגיעה לגמר אחרי פלייאוף מהאגדות (11 ניצחונות רצופים, כולל שני סוויפים מרשימים בחצי הגמר והגמר של האזור המזרחי); ואילו סן-אנטוניו, שמגיעה עם יתרון ביתיות, התישה את עצמה בסדרה פיזית (6 משחקים) מול מינסוטה ואחרי שהשלימהבגמר המערבי סדרה מפרכת שנגמרה רק במשחק 7, בחוץ, מול האלופה היוצאת מאוקלהומה סיטי. מוזמנים לשואו-דאון הכי גדול שליגת ה-נבא יכולה להציע היום: ויקטור וומבניאמה מול ג'יילן ברונסון, חבורת הילדים של סן-אנטוניו מול היחידה הקשוחה של הניקס. זו הולכת להיות סדרה אפית שתהיה שידור חוזר של הגמר האחרון שבו השתתפו הניקס, ב-1999 - סדרה שהסתיימה באליפות הראשונה (מחמש) של סן-אנטוניו ושל אחד, טים דאקנן. קחו אוויר

הניסיון הרב בתחום המדיני-דיפלומטי, השאיפה להסדרים מדיניים, ההכרה העמוקה שהפתרון בטווח הקצר והבינוני ובוודאי הארוך יהיה אך ורק מדיני - כל אלה מובילים את דרכו ומשנתו של ערן עציון. מי שכיהן בסגן ראש המל"ל, קונסול בסן-פרנסיסקו וראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, שקוע רובו ככולו במגעים המדיניים מול כל מי שמוכן לתת יד וכתף בקידום הסדרים שיבטיחו את קיומנו בחלק הזה של העולם. עכשיו הוא מצטרף רשמית למפלגת הדמוקרטים ויתמודד בפריימריז של המפלגה, מאמין במנהיגותו של יאיר גולן, בטוח בהצלחתו של גוש השינוי ושואף למקום בכיר ברשימת הדמוקרטים לכנסת. שיחה נוספת בסדרת השיחות עם מבחר מועמדי הדמוקרטים בפריימריז

הניסיון, התפקידים הבכירים, שיקול הדעת, הדיבור המתון, הפרשנות הרהוטה, הנכונות להגיד את הדברים שלא בהכרח מתיישרים עם הנרטיב המרכזי בלי לחשוש מתגובת מכונת הרעל - כל אלה מציבים את אלוף (מיל') נמרוד שפר לאחד המועמדים הבולטים למקום גבוה ברשימת הדמוקרטים בבחירות הקרובות. שיחה על הכשלים הצבאיים-ביטחוניים, על הכאוס הדיפלומטי-מדיני, על הצורך הקריטי בחתירה וקידום הסדרים מדיניים וגם על הפוליטיקה. שפר סבור שמפלגות האופוזיציה ("השינוי") ינחלו ניצחון מכריע בבחירות הקרובות, בטוח שהדמוקרטים יהיו חלק משמעותי בקואליציה הבאה ובעיקר שעדיין אפשר יהיה להינצל. וגם יש לו דעה נחרצת על הצעדים הראשונים הדחופים ביותר שהממשלה החדשה שתקום תהיה חייבת לבצע. אורח נוסף בסדרת השיחות עם מועמדי הדמוקרטים בפריימריז

אם יש מישהי שהפוליטיקה הישראלית (ולא רק) זורמת בעורקיה, מבעירה את דמה וממלאת את יומה, זו אמילי מואטי. סופרת מוכשרת, לשעבר אשת יח"צ ויועצת אסטרטגית מול גופים פוליטיים ועמותות שונות, שכיהנה בכנסת מטעם מפלגת העבודה בקדנציה הקצרה של ממשלת השינוי. מואטי כיהנה כסגנית יו"ר הכנסת ועמדה בראש משלחת הכנסת למועצת אירופה. בקרוב היא תתמודד על מקום ריאלי בפריימריז של הדמוקרטים להתגבר על המכשלות הבלתי נמנעות של השיבוצים והשריונים. היא ליוותה מקרוב ומרחוק את תהליכי השלום - בעיקר מול הגופים האירופיים (מועצת אירופה, האיחוד והפרלמנט האירופיים) ושואפת לחזור לעשייה פוליטית-מדינית (לאו דווקא בסדר הזה). שיחה סוערת על ממשלת האסון, ההרס, המלחמות והמוות - ועל התקווה לבואה של ממשלת ריפוי חדשה, שלמדה את הלקח מהקודמת ולא תחזור על טעויותיה. שיחה נוספת בסדרת השיחות עם מועמדות ומועמדי הפריימריז לדמוקרטים

מעבר לכך שהחיבור והאיחוד בין העבודה למרצ היו בלתי נמנעים וכנראה שהגיעו באיחור גורלי של מערכת בחירות גורלית אחת (לפחות), במידה רבה הגוף החדש שנולד – הדמוקרטים - גם מסמל את סופה של תקופה. היה הייתה פעם מרצ (ולפניה כמובן רצ); היה היה פעם גם שמאל ישראלי שלא היה שם נרדף להשמצות פרועות וקללות גסות. וגם מהבחינה הזו, ראוי לשמוע את מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ (בשלוש כנסות נפרדות), שהיה שם כמעט לכל אורך הדרך. הוא ריאלי לגבי גורלה של מפלגת השמאל הליברלית החשובה שהגיעה כנראה לסוף דרכה; לגבי מצבה הקשה של המדינה ומצבה הכמעט נואש של החברה; מודע לפער שבין הציפיות של הדמוקרטית ותומכיה למה שמראים כרגע הסקרים; אופטימי שאחרי שתוצג הנבחרת המצב ישתנה ברמת המפלגה, הגוש וגם המדינה - אחרי הבחירות כמובן. שיחה ראשונה בסדרת השיחות עם מבחר מתמודדות ומתמודדים בפריימריז של הדמוקרטים