אור עמרמי ברוקמן חוזר לתסריט חייו, לאמא שנטשה באוקריאנה קצת אחרי שנולד והאבות הישראלים שאימצו אותו לחיקם באהבה גדולה. נזכר בימים בילדותו שבהם הסתיר מהחברים ששיחקו איתו כדורגל את העובדה שיש לו בבית שני אבות.

להחלטה להשתתף ב"כוכב הבא" ולימים שהגיעו אחרי התוכנית שבהם הרגיש שהלב מתמלא מאהבת הקהל ברחוב, אבל לצד זה גם החששות שיתמכר לזה עם התובנה שיש שם חור בלב מאז הנטישה בילדות שלרגעים מתמלא ולרגעים מחסיר. לחרדות הלא פשוטות שמתמודד איתן בכל השנים ולטיפול הפסיכולוגי שעוזר ומעניק כלים.

לתקופת שירותו הצבאי ולשינוי הגדול שחל אצלו שם עם הזמן, ולמה המוזיקה היא כלי ריפוי כל כך גדול עבורו ועבור התהליכים הרבים שעובר עם השנים