מפלגת המחשבות

מאורעות השביעי באוקטובר פערו במציאות הישראלית חור שחור, כזה שמילים, רעיונות ותיאוריות נבלעות  בתוכו. כיצד השבר הזה ישנה אותנו כבני אדם וכאומה? 

בפרק מיוחד לימי הלחימה, נחזור לרגע לנקודת ההתחלה, נטיל ספק בתובנות ובתפיסות שלנו, ונישיר מבט למשימה ההיסטורית שניצבת מולנו: להקים את ישראל בפעם השנייה. 

בואו נדמיין את האפוקליפסה עכשיו כדי שנוכל למנוע אותה אחר כך. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״ אנחנו מישירים מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ומציעים פיתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו.

בפרק הנוכחי נציע סטארט אפ: לגבש כבר עכשיו ״הסכם שלום״ בין המחנות הפוליטיים  – כזה שכולל ויתורים כואבים משני הצדדים – לפני שנשלם את המחירים הכבדים של מלחמת אחים.[g]

אנחנו נוטים לחשוב שאם נדבר על התרחישים הגרועים והקשים מכל – נגרום להם למעשה להתממש; שהמחשבה שלנו תברא את המציאות. אך ההיסטוריה הישראלית הראתה לא פעם שההפך הוא הנכון – שרק אם נתייחס ברצינות לאסונות שמאיימים עלינו יהיה לנו סיכוי למנוע אותם.

בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״, נישיר מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ונציע פתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו. בפרק הקרוב נבחן לעומק את האסונות שעשויים להתרחש במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני, ונשאל מדוע הפעם מערכת החיסון החברתית שלנו לא מצליחה להגן עלינו מפניהם.

היינו מצפים שעם כוח פוליטי גדול תגיע גם עוצמה מדינית וכלכלית גדולה, אבל ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון. איך זה שמאחורי המדינות החזקות והמשגשגות ביותר עומדות דווקא ממשלות שמוותרות על הכוח שלהן?

בפרק האחרון לעונה נשאל מדוע השיטה הדמוקרטית-ליברלית מאפשרת לתודעה האנושית לשגשג, במסלול שמתחיל בנבואת זעם בת מאתיים שנה, עובר באבולוציה של יצורים חד-תאיים, ומגיע עד לפלא הסטארט- אפ ניישן הישראלי. באמצעות הדוגמאות הללו, נשאל מה יקרה אם נעשה פוליטיקה באותו חופש ותעוזה שבה אנחנו עושים מדע. 

הסערה הפוליטית שמתחוללת סביבנו לא מתחילה ונגמרת בהתנגשות בין מערכת המשפט לכנסת, ואפילו לא במתח בין זכויות האדם לבין רצון העם. יחד עם המאבק האידיאולוגי, רוחש מתחת לפני השטח גם מאבק בין שני צרכים רגשיים בסיסיים, שמהדהדים את שתי הטראומות הגדולות של המאה ה-20. 
בפרק הקרוב נעמיק בצרכים הפסיכולוגיים שמנווטים את המפה הפוליטית, נבחן מה קורה כשהאיזון ביניהם מופר, ונשאל האם נגזר עליהם להיאבק זה בזה לנצח.

בין אם מדובר בזכויות נשים או ביחס לעמים אחרים, נדמה שהתנ״ך הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לשוויון ולסובלנות. אז איך זה שהאבות המייסדים של הליברליזם שאבו השראה דווקא ממנו? 
 בפרק הקרוב נצלול אל הקשר המסועף שבין יהדות לליברליזם, נחזור לרעיון הרדיקלי שהמתין בשולי ההיסטוריה במשך 3,000 שנה, ונשאל האם סיפור הבריאה המקראי הוא גם נקודת הראשית של המהפכה הליברלית. 

נדמה שהחברה הדמוקרטית מעמידה את האדם המאמין בקונפליקט – האם עליו לציית לרצון העם או לרצון האל? או במילים אחרות, מי באמת הריבון מבחינתו - העם, או ריבונו של עולם?  בפרק הקרוב נצלול לתשובות המגוונות שניתנו לשאלה הזו, ונגלה תשובה מפתיעה שמסתתרת ממש בלב המיינסטרים ההלכתי. 

האם הלאומיות מאיימת על עתיד הדמוקרטיה, או דווקא מבטיחה אותו? בפרק הקרוב נשאל מה היה קורה אם היינו חיים בעולם נטול לאומיות, נעמיק בשורשי הרתיעה ממנה, ונגלה שכמו במיטב המתכונים, גם לאומיות מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר.

מצידו האחד של התותח: מנהיג שיורה על בני עמו בשם הממלכתיות. מצידו האחר: מנהיג שלא משיב אש בשם אותה המטרה. כיצד המלחמה על הממלכתיות הביאה את האבות המייסדים של ישראל לפעולות כל כך מנוגדות? 
 
בכדי להבין זאת, נחזור למלחמת אחים אחרת שלא נמנעה – מלחמת האזרחים האמריקאית. דרך המילים והרעיונות של לינקולן נגלה את פניה השונים של הממלכתיות, נבחן מהו הפרדוקס שעומד בליבה של המלחמה המפורסמת, ונשאל מה אנחנו, היושבים בציון, יכולים ללמוד מכל זה.

במשך אלפי שנים נדמה היה שהעם היהודי לוקה במחלה חשוכת מרפא: שבטיות שמכלה כל חלקה טובה. 
אבל אז הגיעו בן גוריון ובגין עם סטארט אפ: ממלכתיות שמבכרת את טובת האומה על רצונות השבט. 
האם הישראלים של 2023 ממשיכים את דרכם, או חוזרים הישר לחיקה המוכר של השבטיות?

בפרק הקרוב נמשיך לשרטט את הביוגרפיה של השבטיות היהודית, נתבונן בניסיונות לכתוב בה דפים חדשים, ונשאל איזה דף אנחנו כותבים ברגעים אלה ממש.