לירז צ'רכי חוגגת יומולדת 47, וחוזרת לתסריט חייה.

לילדה שהייתה ולתחושת הזהות הכפולה שהרגישה בין החיים בבית הפרסי לעולם שבחוץ ולמורכבות שהיא הביאה איתה.

לשורשים הפרסיים שניהלה איתם מערכת יחסים מורכבת ואיך הגיעה אליהם רק כשהייתה בעיצומה של קריירת המשחק הבינלאומית שלה בלוס אנג׳לס. מה הרגישה כשצעדה בשכונות מלאות האזרחים האיראנים ועם איזה שלל מוזיקלי יצאה שם מחנות התקליטים.

ומה אמרו לה כל מי שהיה מסביבה כשהודיעה להם על הבחירה בכיוון המוזיקלי החדש.

על האובדנים הגדולים שהביא איתו השבעה באוקטובר לחייה, התקף החרדה שחטפה בשדה התעופה, האבל שהגיע לבית הפרטי מהכיוון המשפחתי של משפחתו של תום הבעל, הפגיעה בקריירה הבינלאומית שלה מביטול ההופעות הרבות ועד המשבר עם הלייבל הבינלאומי.

החיבור המיוחד שלה לאמניות האיראניות וההזמנה שלה עבורן לבוא ולקחת חלק בהקלטת האלבום השלישי שלה שהוקלט על אדמת איסטנבול ומה אמר לה איש הביטחון שמלווה אותה שגרם לה לחרדה.

וגם ההופעה ההיא שבוטלה בגלל הBDS וראש העיר שנלחם על קיום ההופעה, מה היא ראתה בזמן שהתאפרה בחדר ההלבשה שהפחיד אותה ולמה בחרה להעלות לבמה את האישה הפלסטינאית שהלחיצה אותה.

וגם למה בגיל 9 בחרה להוריד מהקירות בחדר שלה את הפוסטרים של עפרה חזה ובפוסטרים של איזו זמרת אחרת הם הוחלפו.