אמנם זו נראית תלונה רגילה, אך זהו הסיפור של החלפת ההנהגה. בניגוד לשאר התלונות בחומש במדבר, אין עונש לעם. הרב השווה בין מי מריבה למסה ומריבה בחומש שמות, והדגיש את ההבדלים. הרב הציע שהחטא היה כעס על העם, שהראה שההנהגה אינה מתאימה לדור החדש.

הרב העביר שיעור פתיחה לשנה ה-40. הרב הסביר מדוע לאחר פרשיית הפרה האדומה יש מעבר לשנה הארבעים, או לסוף המסע. הרב הציע שמות המנהיגים הוא כחלק מההגעה לארץ שבה תהיה הנהגה אחרת. כמו־כן, גם הפסקת המתנות הניסיות קשורה להגעה הקרובה לארץ.

הרב הציג את הפרשיה כמסמלת את תהליך ההיטהרת של העם מהדור הקודם. בתהליך יש חיטוי של המשכן ושל האנשים, כמו בתהליך כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים המתואר בפרשת אחרי מות. תהליך הפרה דומה גם לטהרת המצורע. הרב גם התייחס לטיעונים השונים ביחס להתלבטות האם זהו קרבן.

הרב הראה שמתנות הכהנים בפרשיה הראשונה הן לא רק מתנות, אלא פעולה כנציגי המקדש. מנגד, בפרשיה שלאחריה המתנות הן שכר על העבודה במקדש. הרב גם השווה בין הכהנים במצרים שהיו היחידים שקיבלו אוכל ולא היו משועבדים למלך, לבין הלויים שלא קיבלו נחלה. שכר הכהנים והלויים הוא פחות מנחלה, בניגוד לקרח ועדתו שטענו שהשררה היא לטובתם.

מסקנת העם לאחר סיפור קרח היא שהקדושה זה מסוכן. בהתאם, ה' מצווה על מעגלים מתרחבים של הגנה על העם מקדושת המשכן. הגנה זו היא גם תגובה לקרח, שטען שכלל העם קדוש ויכול להגיע למשכן, כמו הציווי על דרך הכניסה לקודש הקודשים לאחר מות נדב ואביהו. גם יחסי הכהנים והלויים מתחדדים, כך שברור שהלויים הם תחת הכהנים.

הרב הראה שמבחן המטות דומה למבחן המחתות, והסביר שהמבחן השני הראה את הבחירה החיובית באהרן, בניגוד למבחן הראשון ששלל את המתחרים. במבחן הזה הוכח שהקרבה לקדושה יכולה להיות טובה כאשר היא מושגת בצורה הנכונה. בסוף השיעור הרב השווה את מקל השקד למקל השקד של ירמיהו, והראה את הדומה והשונה.

הרב הוכיח שתלונת העם דומה לתלונת קרח. עם זאת, היא הגיעה לאחר שמשה צווה לשמר את זכרון האירוע כדי שלא יישנה. כדי להסביר למה העם חטא בצורה דומה למחרת, הרב אמר שבמחתות, כשמשה ואהרן הוכיחו שנשלחו על ידי ה', הם לכאורה הוכיחו שקרח צדק בטענתו שההנהגה היא לטובתם האישית, מכיוון שהם היו מוכנים להרוג מהעם כדי להנהיג. כנגד טענת העם, משה ואהרן העדיפו להציל את העם כאשר ה' אומר להם להיפרד ממנו.

**עקב תקלה טכנית נאלצנו לדלג על השיעורים הקודמים, עמכם הסליחה**

בשיעור נסקור את המצוות המובאות לאחר חטא המרגלים, ונתחיל להסביר על הקשרן. כמו כן נסביר את מצוות המנחות והנסכים ואת מצוות החלה בתור תהליך תיקון של יחס העם לארץ – טוב הארץ והחקלאות נועדו לקדושה.

הרב הסביר שחטא המעפילים לכאורה נראה כמו חזרה בתשובה, ואז הסביר מהו החטא בשתי צורות. בעיה אחת הייתה התעלמות מההשפעה של נוכחות ה' בקרב העם, שהייתה עיקר החטא התרים. והבעיה השניה הייתה חוסר תשומת לב לכך שדבר ה' השתנה בהתאם למציאות.

הרב ראה בתפילת משה רובד נוסף, של תזכורת לקשר העמוק בין ה' לעם ישראל, מעבר לחילול שמו המובע במפורש. לאחר מכן הרב הסביר את שתי התגובות של הקב"ה – תגובה אחת למשה, ותגובה אחת לעם.