בשיעור זה אנו רואים את ההכנות האחרונות ליציאה למסע ואת האופן בו הן מביאות לידי מימוש את התהליכים עליהם למדנו מתחילת הספר. הדיון המרכזי בשיעור מתמקד בשיחה בין משה לחובב המדייני, המזוהה בפרשנים בתור יתרו. הרב בחן את משמעות בקשת משה מחובב שיצטרף אליהם למסע ואת ההקבלה בין פרשייה זו לפרשת יתרו בספר שמות. מתוך כך הציג הרב את מחלוקת הרמב"ן והאבן עזרא בנוגע למיקומה של פרשייה זו ומשמעותה.

הרב הציג פרשנות מחודשת ליחס בין פרשיות אלו לפיה הפרשיות באו להציג את הצדדים השונים ביחס יתרו (וכלל חסידי אומות העולם) אל עם ישראל - האחת מדגישה את היותו זר והשנייה את היכולת להתקרב לישראל ולהצטרף אליהם.

הרב עסק בשתי הפרשיות שמחזירות אותנו לנושא של המסעות. מצד אחד פרשיית הענן, משמעותו במחנה ובמסעות, ומן הצד שני הציווי על עשיית החצוצרות והתפקיד שלהם בהקשרי הנסיעה והחניה, במדבר ובהמשך הדרך.

בשיעור זה בחן הרב את פרשיית הציווי לעשות את הפסח בשנה השנייה ליציאת מצרים ואת פניית האנשים הטמאים בשאלה "למה נגרע?". פרשייה זו מלאה קשיים כרימון, על מנת לענות על קושיות אלו עמד הרב על משמעות עמוקה של קרבן הפסח, על הבנה מלאה של דרישת הטמאים ועל מיקומה המדויק של פרשייה זו בספר במדבר.

בעזרת התהליך, הרב הציג את שני המובנים של תפקידם - נציגי העם במקדש ועוזרי הכהנים. בנוסף, הרב השווה בין טקס טיהור הלויים להקדשת הכהנים וטהרת המצורע.

בשיעור עסקנו בשתי פרשיות קצרות: הדיבור של ה' עם משה מעל הכפורת, והציוי על הטבת הנרות בתחילת פרשת בהעלותך. שאלנו את עצמנו מדוע הפרשיות הללו נמצאות כאן, ברצף הפרשיות של חנוכת המשכן, ומה הן מלמדות אותנו על האופי של תיאור המשכן בספר במדבר.

חנוכת המזבח בקרבנות הנשיאים הינה קטע זכור במיוחד, קרבנם הזהה של שנים עשר הנשיאים נקרא פעם אחר פעם ונחרט בזיכרון. אך לפני שקרבן זה הגיע למשכן, הביאו הנשיאים קרבן יותר - שש עגלות צב ושישה זוגות פרים. בשיעור זה משווה הרב בין הקרבנות, מטרתם ומשמעותם ומבאר את החשיבות הגדולה אשר הייתה לקרבן זה.

לאחר מכן משווה הרב בין התנדבות הנשיאים בקרבנותיהם להתנדבות נוספת אשר אירעה בחנוכת המשכן - מעשה נדב ואביהו. הוא מבאר את ההבדלים המהותיים שבין נשיאי ישראל לבני אהרון אשר הובילו לתוצאות כה שונות.

לבסוף דן הרב במקומו של סיפור קרבנות הנשיאים במבנה הכללי של ספר במדבר ובאופן בו הוא משמש במגמה הכללית של הספר.

הרב התמקד בהבדלים בין הקמת המשכן בחומש במדבר לימי המילואים בחומש ויקרא. בחומש במדבר המרכז הוא המשכן והשראת השכינה במחנה, וזה המשך להקמת המשכן בסוף ספר שמות שבה הדמות המרכזית היא משה. בחומש ויקרא המרכז הוא המזבח והקרבנות, וזה המשך לציווי על הקמת המשכן בפרק כ''ט בספר שמות שבו הדמויות המרכזיות הן אהרן ובניו.

סיפור חנוכת המשכן מופיע שלוש פעמים בתורה. בשיעור זה פתח הרב בהצגת מספר ניגודים בין התיאורים השונים. לאחר מכן עסק הרב בניסיון ליישוב הסתירה בין התאריכים השונים העולים מן הפסוקים בספרים השונים.

בשיעור זה בחן הרב את הציווי על ברכת הכהנים דרך מבנה הפרשייה, תוכנה והשוואתה לברכת אהרן את העם בחנוכת המשכן. בנוסף עסק הרב בתפקיד הפרשייה בתוך המבנה הכללי של ספר במדבר וכיצד היא מתקשרת למסרים העיקריים של הספר.

בשיעור שעבר בחן הרב את מבנה הפרשה והציג את התפיסה הרווחת בה הנזיר הינו אדם פרוש הנמנע מתאוות העולם. בשיעור זה מציג הרב תפיסה אלטרנטיבית לפיה הנזיר הינו אדם שבחר להקדיש את ימיו לטובת הגברת הקדושה בעם והנהגתו הרוחנית.