רגשות אשם מתעוררות אצל כל אחד מאתנו ומלוות אותו בזמנים ואירועים מסוימים.

בדרך כלל האשמה היא תחושה חיובית ומשמשת עבורנו כתמרור עצור להתנהגות שלילית וכזָרָז לתיקון עצמי ולהשתפרות.

אך פעמים רבות האשמה חוצה גבולות ומשתלטת לנו על מצב הרוח. היא הופכת למדכאת, יוצרת בנפשנו חלל ריק ואט-אט חודרת לתוכנו ההשלמה עם מצבנו השלילי מתוך מחשבה שאבדה תקוותנו - "זה מי שאני ואין לי סיכוי להשתפר".

איך נדע לזהות מהו רגש אשמה חיובי אותו עלינו לאמץ ואיזהו רגש שעלינו לדחות ולסלק מלבנו?

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מאלף לפרשת צו על שתי מצוות תמוהות שנעשו במזבח בבית המקדש, אשר מלמדות אותנו לקח מאלף לחיים טובים