אדם אברמוב, לוחם יחידת אגוז במילואים חוזר ליום שבו נפצע במהלך לחימה בעזה, שם גם איבד את חברו ליחידה רס"ר במיל דן ווידנבאום ז"ל.

אל תהליך השיקום בבית החולים, ולאהבה והחיבוק הגדולים שעם ישראל העניק לו ולכל הפצועים שם ולמה עד היום שומר את כל הציורים שקיבל מהילדים בחבילות המתוקות שקיבלו.

חוזר לילדות שלו, להורים שהתגרשו כשהיה רק בן 4, מסביר למה בגיל 9 החליט לחזור עם אמא שלו לסיביר ובזמן שהיא עבדה קשה גם הוא מצא את עצמו מוכר צעצועים וספרים בכדי לעזור בפרנסה המשפחתית שלהם.

נזכר איך כבר בגיל צעיר ידע שיחזור לארץ וששירות קרבי זה הדבר עבורו ולמה עד היום כשיראה חייל בודד שכמותו הלב שלו ישר מתחיל לעבוד.