איך ייתכן שאנו רואים אנשים שהגיעו למדרגות רוחניות גבוהות, שציבור עצום נוהה אחריהם - ולפתע הם נופלים נפילה כה קשה?

בשיעור מסעיר לפרשת ראה מגלה הרב ג'ייקובסון את התשובה המפתיעה: דווקא הקדושה והפרישות יכולות להפוך למלכודת מסוכנת. כשאדם מתחיל לחיות בדמיון שהוא צריך להיות מישהו אחר - מלאך, צדיק גמור, חף מכל חולשה - הוא מאבד את עצמו. בפנים יודע שהוא בן אדם עם יצרים וחולשות, אך בחוץ עליו להציג עצמו כקדוש ומופרש.

הפער הזה יוצר לחץ נפשי עצום, שגורם לו להשכיח מעצמו את זהותו האמיתית, להיכנס לאשליה וחיים בדויים שבסופו של דבר מתפוצצים בקול רעש גדול.

הרב ג'ייקובסון מביא גילוי נפלא של רבי חיים ויטאל בפרשת ראה, בה התורה מזהירה מפני נביאי שקר - אנשים שבשל הכוחות הרוחניים שלהם סבורים כי הם ממש אלוקים. רבי צדוק הכהן מלובלין מעמיק ומגלה את המנגנון הפסיכולוגי: ככל שאדם עולה יותר גבוה רוחנית, הסכנה לפתח דמיון שהוא "אלוקים" גוברת.

אבל יש כאן גם בשורה מרפאת: הקב"ה לא רוצה מאיתנו להיות מלאכים! הוא ברא אותנו בני אדם עם מגבלות, ודווקא דרך המגבלות האלה אנחנו עובדים אותו. "אנשי קודש תהיון לי" - קדושה אנושית, לא מלאכית.