תחום הפארמה אינו פשוט לניתוח. הוא מאופיין בריבוי שחקנים, והרבה מאוד אפשרויות. אך יחד עם זאת, כן ניתן למצוא מאפיינים קשיחים שיעזרו לנו לנווט בתוך העולם הזה, ולבחון את הסיכונים והסיכויים של חברות להצליח, ושלנו כמשקיעים לסמן את המקומות ונק׳ הציון המשמעותיים. לשמחתנו, אמש אירחנו את פרופ׳ רוטשטיין שמגיע גם עם נסיון עשיר בצד המפתח, קרי, בתי החולים ומעבדות המחקר שעובדות כל הזמן על פיתוחים וחידושים, והן מצד הקניין שמנהל מו״מ מול חברות הפארמה הגדולות, מתוקף תפקידו כיו״ר ועדת סל התרופות. והנסיון הזה בהחלט הורגש במהלך השידור, כאשר תרם לנו מנסיונו הרב כדי שנוכל להבין טוב יותר, איך העולם הזה עובד, מה החברות הגדולות בתחום מחפשות, ואיפה השלבים הקריטים שחשובים למשקיעים.

לא פחות מעניין, היה החלק של רשף סויסה בראיון, שהגיע כיזם לתחום בו אין לו נסיון וידע, אך בעזרת חושים מחודדים, ורצון ללמוד לעומק, הבין כיצד התחום הזה בנוי, ואיך כמשקיע ויזם הוא בוחן את הסיכון והסיכוי שלו כמי שרוצה להפוך לשחקן משמעותי בתחום. כך למשל למדנו על ארבעת האלמנטים המכריעים עליהם מבוסס כל פיתוח חדש: פתרון יעיל וטוב יותר ממה שהיה קיים (אם היה קיים בכלל) בטיחות - האם התרופה לא מסכנת הדירות - האם ניתן להגיע שוב ושוב לאותן תוצאות ולייצר בקנה מידה גדול והיכולת לרשום פטנט - אם אין פטנט, אז אין היתכנות מסחרית, ולכן אף חברת תרופות גדולה לא תשקיע אלו למעשה היסודות עליהם נשען כל פיתוח בתחום הפארמה.. ומכאן, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות. בין לבין למדנו על שני סוגים עיקריים של תרופות, (טיפול במקור לעומת תסמינים) על המסלול הרגולטורי שיש לעבור עד לקבלת האישור המיוחל, ועל שלב ה- ׳first in human׳ שזה בד״כ הרגע בו הכסף הגדול מתחיל לגלות עניין.. על אסטרטגיות חדירה שונות שחברות משתמשות בהן כדי להגיע כמה שיותר מהר לשווקים שמעניינים אותן (למשל תחום האסתטיקה) על ההבדלים בנכסי הקניין של החברות, ועוד שאלות רבות ונושאים מגוונים שעלו במהלך השיחה הקולחת שערכנו עם שני האורחים המיוחדים שלנו.