לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

​עונת הדוחות של 2026 בוול סטריט מספקת מפגן עוצמה חריג, דווקא כשהעולם מתמודד עם חסימת מצר הורמוז וזינוק במחירי הנפט לרמה של 114.25 דולר לחבית ברנט. 

בפרק הראשון של הסיכום השנתי, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק מנתחים איך ענקיות הטכנולוגיה מכות את התחזיות פעם אחר פעם: הדוגמה המדהימה ביותר היא Microsoft, שדיווחה בסוף אפריל על הכנסות רבעוניות של 82.9 מיליארד דולר (זינוק של 18%) ורווח נקי פנומנלי של 31.8 מיליארד דולר. הנתון שבאמת הדהים את האנליסטים הוא הצמיחה של 40% בפעילות הענן (Azure), מה שמוכיח שמהפכת ה-AI חסינה אפילו לזעזועי האנרגיה הקשים ביותר של המלחמה.

​במקביל, השקל רושם התחזקות חריגה אל מול המטבע האמריקאי ונסחר ברמה של 2.94 שקלים לדולר. מה המשמעות של השקל החזק והבורסה הגואה בזמן מבצע "שאגת הארי"? האם האופטימיות בוול סטריט (שם הנאסד"ק עלה ב-1.2%) תצליח להחזיק מעמד גם ביום שאחרי המצור על הורמוז?האם הריכוזיות במניות ה-AI, שהעלו את שווי השוק של מיקרוסופט ואנבידיה לשיאים חדשים, היא הזדמנות קנייה או נורת אזהרה למשקיעים?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

אנחנו נמצאים בנקודה מעניינת בלוח המסחר: מדד ת"א 35 חצה את רף ה-4,300 נקודות ורשם את שיאו ה-20 מתחילת השנה, בעוד השקל מפגין עוצמה חריגה והדולר נחלש לרמה של 2.98. האופוריה סביב הישגי מבצע "שאגת הארי" יצרה מצב פרדוקסלי שבו ישראל נמצאת במלחמה ישירה מול איראן, אך הבורסה המקומית מכה את שוקי העולם.

הערב, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק ינתחו את הדילמה הגדולה של המשקיע: האם זה הזמן לממש רווחים כשהשוק בשיא, או שהדולר הזול הוא דווקא הזדמנות היסטורית להגדיל חשיפה לנכסים בחו"ל?נבחן את השפעת המצור על מצר הורמוז ומחיר הנפט שמטפס ועל האינפלציה העולמית, ונדון בשאלה האם התחזקות השקל ב-1.6% היא איתות לירידה קבועה בפרמיית הסיכון של ישראל. אבנר ועומר יציגו אסטרטגיות ל"איזון מחדש" של התיק: איך לנצל את השפל בדולר כדי לרכוש מניות טכנולוגיה בוול סטריט ואיך להתנהל מול מניות הבנקים והנדל"ן המקומיות שמובילות את הראלי בתל אביב.האם אנחנו בדרך לשיאים חדשים או שהשוק המקומי "מתוח" מדי וזקוק לתיקון?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

המצור שהטיל ממשל טראמפ אתמול על מצר הורמוז בתגובה למערכה מול איראן יצר זעזוע חסר תקדים בשרשראות האספקה הגלובליות, והשווקים מגיבים בהתאם. בעוד מחיר חבית נפט מסוג ברנט שומר על רמה גבוהה של כ-115 דולר, הצהרותיו של הנשיא טראמפ על שליטה צבאית בנתיבי השיט הציתו ראלי מפתיע בוול סטריט: הנאסד"ק זינק ב-1.2% וה-S&P 500 הוסיף 1%, מתוך הימור של המשקיעים על סדר עולמי חדש ויציב יותר בטווח הארוך. הערב, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק מנתחים את הדינמיקה המרתקת שבין הבית הלבן ללוח המסחר, ומסבירים מדוע השוק האמריקאי מצליח להתאושש מרצף של שלושה שבועות שליליים דווקא בשיא המתח.

בתל אביב, התמונה מורכבת בהרבה: מדד ת"א 35, שחצה לאחרונה את רף ה-4,300 נקודות, מתמודד עם "יום שאחרי" האופוריה של מבצע "שאגת הארי". ננתח את השינויים במדדים השונים אל מול התחזקות השקל ל-3.05 ש"ח, ונבין האם המצור על הורמוז מייצר הזדמנות היסטורית לחברות האנרגיה הישראליות או שהצתת האינפלציה העולמית תאלץ את בנקים מרכזיים לחזור להעלאות ריבית. אבנר ועומר יחלוקו תובנות על ניהול תיק השקעות תחת "מלחמה גלובלית על האנרגיה", וינסו להשיב האם המנצחות הגדולות של המשבר יהיו שוב מדינות כמו קנדה ונורבגיה, או שהחסינות של המשק הישראלי תפתיע שוב את התחזיות.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

​אחרי חודש של טלטלות שבו מדד ת"א 35 זינק ב-4.6% רק כדי להשיל לאחר מכן אחוזים דומים מערכו, המשקיעים בישראל ובעולם שואלים את עצמם: האם התחתית כבר מאחורינו? בזמן שמחירי הנפט נותרים סביב 115 דולר בעקבות חסימת מצר הורמוז, השווקים מחפשים "סימני הרגעה" שמעבר להצהרות פוליטיות. 

בפרק הקרוב, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יציגו את הכלים המקצועיים לזיהוי סוף התיקון.​ננתח מקרי בוחן במטרה להבין מתי הירידות הופכות מ"נפילה חופשית" לייצוב מחירים.

האם השפעת שער השקל, שעומד על 3.17 ש"ח, יכול להוות אינדיקטור מרכזי לירידה בפרמיית הסיכון הביטחונית? האם הצהרות על הזרמת נפט מהמאגרים האסטרטגיים של ה-G7 עשויות להיות האיתות שחיכינו לו לסיום גל הירידות העולמי?

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

השבוע ב"המשקיענים" אנחנו יוצאים לסיור עומק מרתק בחלק א' של סיכום עונת הדוחות בישראל, רגע אחרי שאבק הדיווחים מתחיל לשקוע. בתקופה שבה הכותרות הביטחוניות תופסות את מרבית תשומת הלב שלכם, הדוחות הכספיים הם אלו שמספקים את תמונת המציאות הכלכלית המזוקקת. האם החברות הישראליות באמת מצליחות לצמוח תחת אש, או שהשיאים בבורסה נשענים על ציפיות בלבד? ננתח את המספרים שמאחורי המדדים ונבין אילו סקטורים מפגינים חסינות יוצאת דופן ואילו נאלצים להתמודד עם אתגרי המלחמה והאינפלציה הגלובלית, תוך כדי שנבחן את השאלה האם הזינוק של מדד ת"א 35 מעל רף ה-4,300 נקודות מגובה ברווחים ריאליים בשטח.

במוקד הסקירה נתמקד ב"קטר הביטחוני" של השוק המקומי ובדוחות העוצמתיים של אלביט מערכות. המניה זינקה ב-11% לאחר שהחברה הציגה צבר הזמנות פנומנלי של 28.1 מיליארד דולר - זינוק של 5.5 מיליארד דולר בשנה אחת בלבד - שהפך אותה לחברה בעלת השווי הגבוה בתל אביב. ננתח כיצד המערכה מול איראן והביקוש העולמי לטכנולוגיה צבאית ישראלית מתרגמים לצמיחה בשורה התחתונה, זאת בזמן שהשוק העולמי חווה טלטלות בעקבות סגירת מצר הורמוז ומחירי נפט שחוצים את ה-115 דולר. נשווה זאת להתאוששות בוול סטריט, שם הנאסד"ק עלה ב-1.2%, ונדון בשאלה האם חוזקו של השקל (3.08 ש"ח) מסמן ירידה קבועה בפרמיית הסיכון של ישראל או שמדובר באופוריה זמנית בלבד.

אילו סקטורים נוספים הצליחו ואילו סקטורים אכזבו? הצטרפו אלינו הערב.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

בעוד וול סטריט פתחה את שבוע המסחר במגמה חיובית (נאסד"ק עלה ב-1.2% ו-S&P 500 התחזק ב-1%) בעקבות הצהרות אופטימיות של הנשיא טראמפ על סיום קרוב ללחימה, השוק בתל אביב מגלה הרבה יותר זהירות. אחרי האופוריה הראשונית של מבצע "שאגת הארי" שהטיסה את מדד ת"א 35 לשיאים חדשים מעל רף ה-4,300, אתמול המדד ננעל ללא שינוי, בעוד מדד הבנקים איבד 1.8%. המשקיעים המקומיים בוחנים כעת האם הישגי המערכה אכן יתורגמו לשיפור כלכלי בטווח הארוך, או שמא התרחבות הפעולה בלבנון והגירעון הביטחוני יכבידו על המשק ויעכבו את הורדת הריבית המיוחלת.

בזירה הגלובלית, סגירת מצר הורמוז משרטטת מפת "מנצחים ומפסידים" ברורה: בעוד אירופה ואסיה סופגות מכה קשה עם זינוק של מעל 50% במחירי הגז ועלויות יבוא דלקים שמאמירות במיליארדי יורו, יצואניות אנרגיה כמו קנדה ונורבגיה נהנות משיפור משמעותי בצמיחה ובתמלוגים. בארצות הברית, כל עלייה של 10% במחיר הנפט מאיימת להקפיץ את האינפלציה בקיץ ל-3.5%, מה שמעמיד את המדיניות המוניטרית ואת מעמדו הפוליטי של טראמפ במבחן קריטי. בפרק הקרוב, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק ינתחו את ההשפעות הבלתי צפויות של מלחמה ממושכת ויסבירו כיצד פרמיית הסיכון של ישראל והתנודתיות בשער השקל, שעומד סביב 3.12, מכתיבים אסטרטגיה חדשה לניהול התיק.הצטרפו אלינו לניתוח המדויק שבין המפה הגיאופוליטית לבין לוח המסחר!

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות

הצטרפות למיטב טרייד

השאלה שמעסיקה כל בעל משכנתא וכל חוסך בישראל ב-2026 היא האם אנחנו בפתחו של עידן של ריבית נמוכה. לאחר תקופה ארוכה של ריסון מוניטרי, הסימנים בשטח מתחילים להשתנות, אך התמונה אינה חד-ממדית. בהחלטה האחרונה, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בחרה להותיר את הריבית ברמה של 4%, לאחר שתי הפחתות רצופות וזאת בצל חששות מעימות צבאי ישיר בין ישראל וארה"ב לאיראן. האנליסטים בשוק היו חלוקים בתחזיותיהם: חלקם העריכו שנראה הפחתה שלישית ברציפות, לרמה של 3.75%, אך בנק ישראל בחר דווקא לעצור ולנקוט משנה זהירות. ההחלטה הזו מעלה שאלות חדשות במיוחד לאור המצב בו אנחנו בשיאו של עימות צבאי משמעותי בין ישראל וארה"ב לאיראן. 

הערב, עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יארחו את הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, לשיחה בגובה העיניים על הכוח שמניע את הכסף שלכם: הריבית של בנק ישראל. נבין מהם התנאים שחייבים להתקיים כדי שנראה ירידה משמעותית של 0.5% או יותר בהחלטות הקרובות, ואיך זה ישפיע על התשואות בפיקדונות הבנקאיים שלכם לעומת שוק ההון.ננתח את המתח שבין הרצון של בנק ישראל לעודד את הצמיחה במשק לבין החשש מאינפלציה מתפרצת שתשחק את כוח הקנייה שלנו. מדוע התרחבות הגירעון והחוב הלאומי מהווים "בלם יד" להורדת ריבית מהירה, וכיצד נתונים כמו מדד המחירים לצרכן ושער השקל קובעים כמה נשלם על ההלוואות שלנו בסוף החודש.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

בעוד שוקי העולם נצבעים באדום עז בעקבות סגירת מצר הורמוז ומחיר נפט שנוסק מעל 115 דולר, הבורסה בתל אביב בחרה בנתיב הפוך לחלוטין עם פתיחת מבצע "שאגת הארי". יום המסחר הראשון מאז היציאה למערכה נגד איראן הסתיים באופוריה יוצאת דופן שסימנה הימור ברור של המשקיעים על שיפור מבני בכלכלה הישראלית: מדד ת"א 35 זינק ב-4.6% וחצה לראשונה את רף ה-4,300 נקודות, בעוד ת"א 90 רשם את היום החזק ביותר שלו מאז מגפת הקורונה ב-2020 עם קפיצה של 5.1%. השקל לא נותר מאחור והתחזק ב-1.6% לרמה של 3.08 שקלים מול הדולר, מה שמשקף ציפייה לירידה משמעותית בפרמיית הסיכון של ישראל ביום שאחרי.

שידור משותף עם ״אינווסטור לייב״ ״והשקעות למתחילים״
ישראל התעוררה אתמול למציאות חדשה. 
מבצע צבאי משולב חסר תקדים של ישראל וארה"ב באיראן. "שאגת הארי" ו"זעם אדיר" מטלטלים את המזרח התיכון: כ-200 מטוסי קרב תקפו מאות מטרות אסטרטגיות, בכירים בצמרת המשטר חוסלו לרבות ״המנהיג העליון״ חמינאי, ואיראן השיבה בשיגור מאות טילים לעבר ישראל ובסיסים אמריקאיים. אירועים דרמטיים ברמה היסטורית שההשפעה שלהם על השווקים, מחירי הנפט, השקל ותיק ההשקעות של כולנו תורגש ברגע שיפתח המסחר בשני בבוקר.
אבנר סטפק חזר אלינו מאובק מאפטר מהמילואים בשביל לנסות להבין איך התקיפה באיראן תשפיע על השווקים
בשווקים הכל סובב סביב מילה אחת: ציפיות. 
ההיסטוריה מלמדת שהשווקים נוטים לתמחר אירועים ביטחוניים מראש, ולעיתים מתאוששים דווקא כשאי-הוודאות מתפוגגת. אך הפעם זה מורכב: אם המבצע יסתיים מהר - ייתכנו עליות חדות. אם המערכה תתארך ומצר הורמוז ייסגר - כ-20% מהנפט והגז בגולמי העולמי ייתקע, מחירי האנרגיה יזנקו והאינפלציה תתלהט. השאלה המרכזית: לא רק מה קורה עכשיו - אלא מה השווקים מצפים שיקרה מחר.
בפרק מיוחד הערב, עומר ואבנר,  ינתחו בזמן אמת את ההשלכות על שוקי המניות, הנפט, השקל ותיק ההשקעות שלכם. האם זו הזדמנות היסטורית לרכישה או שהסיכון גדול מדי? מוזמנים להתרענן מהחדשות ולהצטרף אלינו לפוד׳.

לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסית ללא עלות
הצטרפות למיטב טרייד

הערב ב"המשקיענים", עומר רבינוביץ' ואבנר סטפק יעסקו בשאלה האם הודו היא מנוע הצמיחה הבא של תיק ההשקעות הגלובלי, או שמדובר בהתלהבות מוגזמת. הודו היא כיום אחת הכלכלות הצומחות בעולם, עם קצב צמיחה ריאלי שנע סביב 7%-8% בשנה בשנים האחרונות, ואוכלוסייה של כ-1.4 מיליארד איש שהופכת אותה לשוק צרכני ענק ומתפתח.

נסתכל על השוק ההודי דרך הנתונים: גידול מהיר בתוצר לנפש, השקעות חזקות בתשתיות וטכנולוגיה, ושוק הון שמוערך בכ־130% מהתוצר - מה שממקם את הודו כאחת מזירות ההשקעה המרכזיות בעולם המתפתח. לצד ההזדמנויות, נדבר גם על סיכונים - תנודתיות גבוהה, רגולציה משתנה, תלות בזרימת הון זר ואתגרים פוליטיים וגיאו-אסטרטגיים.נפרק את אפשרויות ההשקעה בשוק ההודי דרך מדדי מניות, קרנות מחקות וקרנות אקטיביות - וננסה להבין וכיצד נכון לחשוף חלק מהתיק לשוק ההודי, ולמי השקעה במדינה כמו הודו בכלל מתאימה.