לכבוד פרק ה-300 הבאתי לפופקורן איש מאוד מיוחד, שאני מעריץ. אדם שלימד אותי המון על התמדה ויכולת הסתגלות. אדם שאחראי במידה רבה למי שאני היום.

האדם הזה לא סיים את הבגרויות שלו בתיכון, אבל הגיע להיות פרופסור בטכניון. השתחרר מהשירות הסדיר בתור סמל ראשון, אבל איכשהו הגיע לדרגת סגן-אלוף - הכל תוך כדי מילואים. זהו אחד האנשים הכי מעוררי ההשראה שאני מכיר בעולם הזה. ולא, אני לא אובייקטיבי בכלל - כי אני מדבר על… אבא שלי.

אבא שלי הוא מתכנן ערים. מה זה אומר בכלל? עד כמה המתכננים האלו משפיעים על החיים שלנו (רמז: הרבה)? מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על האוכלוסייה? ואיך אפשר לתכנן אסטרטגית 30 שנים, בעולם שבקושי מבין מה יקרה 5 שנים קדימה?

אמנון פרנקל הוא פרופסור אמריטוס לתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בטכניון, נציג הטכניון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה והיה נשיא האיגוד הישראלי למדע האזור. היה פרופ' אורח באוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן(TUM)  ובבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה(LSE)  בלונדון. היה שותף בכיר בתכניות אב ומתאר של ישובים רבים כמו: עכו, נהרייה, זיכרון יעקב, נצרת עילית, חצור, כפר סבא, כרמיאל, צפת, עוספיה ודלית אל כרמל, והשתתף בתוכניות ״גדולות״ בקנה מידה ארצי כמו ישראל 2020, תמ״א 35, ולאחרונה ״ישראל 100״.

הוא פרסם שלושה ספרים, אינספור מחקרים ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים , זכה באות יקיר התכנון של איגוד המתכננים בישראל לשנת 2018, וברבות השנים לימד מאות סטודנטים בטכניון.וכל זה תוך כדי שהיה האיש הכי צנוע שיצא לי להכיר, וגם אבא יוצא מן הכלל.

 

להאזנה באתר

הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה