אפרכסת

״ה׳ליפט׳ הירדני הגיע כבר אתמול,״ זעף הנרי קיסינג׳ר בקו הטלפון בין משרד החוץ בוושינגטון ללשכת ראש הממשלה בירושלים. ״מדוע ה׳ליפט׳ שלך מתעכב?״
קיסינג׳ר מת אשתקד והוא בן 100 וחצי. יומיים לפני סוף 2024 מת ג׳ימי קארטר, אף הוא בן 100 אך רק ורבעון. אם זאת תחרות, קיסינג׳ר זכה בה, אך בהתמודדות החשובה יותר לישראל, על ההתקדמות לשלום מאובטח עם מדינות ערב ובראשן מצרים, שניהם ניצחו - קיסינג׳ר בתהליך הסכמי ההפרדה והביניים בעקבות מלחמת יום הכיפורים וקארטר בהסכם בגין-סאדאת שבעקבות המסגרת שהושגה בוועידת קמפ דייוויד.

״ליפט״ היה כינוי הצופן למגעים החשאיים בין חוסיין מלך ירדן לראשי ממשלת ישראל. בתקופת כהונתו הראשונה של יצחק רבין בראשות הממשלה הוטל על מנכ״ל משרדו, עמוס  ערן, לרכז את המגעים וללוות אותם - ואת חוסיין, אישית. בתום כל מיפגש תיעדו הצדדים את סיכומיהם ושיגרו עותקים לקיסינג׳ר, שהישווה בין הגירסאות.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר ערן, מקורבו של רבין מאז הופקד על יחסי השגרירות בוושינגטון עם הקונגרס, על חוסיין כפי שהתוודע אליו. ערן מתאר גם את יחסי קארטר עם רבין, בחודשים המעטים של כהונתם ההדדית ב-1977. כשקארטר שמע שערן קרא את האוטוביוגרפיה שלו, ״Why not the best?” ושהוא יודע שהכותרת היא מובאה משאלה שהיפנה אליו האדמירל היהודי הקפדן והנחוש היימן ריקובר, נוצר גם קשר ביניהם.

עוד מתאר ערן אירועים הקשורים בשני הנשיאים שקדמו לקארטר, ריצ׳רד ניקסון וג׳רלד פורד, על משקלם - החשוב אם גם המוגבל - של הרבדים האישיים ביחסים בין בכירי מימשלים.

ההוקרה שרחשו לרבין מוושינגטון עד עמאן ושעולה מזכרונות ערן בולטת שבעתיים כשמודדים אותה לעומת היחס לבנימין נתניהו. חוסיין, מזכיר ערן, נפגע אישית מההתנקשות הכושלת בחאלד משעל, באישורו האטום של נתניהו, בבירת הממלכה ההאשמית - פרשה שנראתה לציבור בירדן כמזימה של נתניהו והמלך נגד הפלסטינים, שלוש שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין רבין וחוסיין.

אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

מאז שממשלת בגין הקימה את סוכנות החלל, כדי לתת תעסוקה למדען-קצין-פוליטיקאי יובל נאמן ומעטפת אזרחית לפעילויות בטחוניות, איש מכתריסר מנהליה לא היה טייס - עד שהגיע אורי אורון, שסיים את שירותו בחיל האוויר כתת-אלוף, ראש להק מודיעין (ובעל תפקיד בכיר ורגיש בצה״ל).

אורון, טייס קרב, מפקד טייסות ובסיס (כנף 4, חצור), הוא בן למשפחה אווירית מצדדים שונים. אחיו (מפקד טייסת מסוקים), גיסתו וחמיו - תת-אלוף גיורא רם-פורמן, 90, מקיבוץ מעברות, שהיה ראש להק אוויר ועוזר ראש אג״ם במטכ״ל - כולם טייסים. אורי זוכר את עצמו בולע בשקיקה, כילד בן חמש, את סיפורי חלליות ״אפולו״ המשגרות לירח את צמדי האסטרונאוטים שלהן. אילו חידש חיל האוויר את מסעו לאיתור מועמד לאסטרונאוט, אורי היה מראשוני המתייצבים בתור להתמודד על מושב בחללית.

בשנים ארוכות של הכשרה וטיסות, דיונים וחשיבה קיווה אורון שמדינת ישראל, צה״ל וחיל האוויר הפנימו את לקחי השאננות וההתנשאות שביסוד הזעזוע של מלחמת יום הכיפורים. לאכזבתו המרה, הגיע ה-7 באוקטובר 2023.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אורון על חשיבותו של תחום החלל לישראל ועל חיוניותו של התקציב המוקצה לסוכנות שהוא מנהל - ושעל הגנתו מפני קיצוצים הוא נאבק.

משפחת אורון, בראשות נילי וחיים (ג׳ומס), לשעבר ח״כ, שר, מזכיר השומר הצעיר וראש מרצ, קבעה את ביתה בקיבוץ הדרומי להב. אורי גדל שם והתגורר בקיבוץ גם בשנותיו הראשונות בחיל האוויר, עד שתפקיד סגן מפקד טייסת כפה עליו דיור קבוע בבסיס והבהיר לו שמסלולו מייעד אותו לשירות ארוך; אך הוא גאה, כמובן מאליו, בזהותו כבן להב.

ברור מאין בא ויש בכך כמדומה לרמז לאן הוא הולך, אם יחליט להעמיד עצמו לבחירה, אך כעובד מדינה, מינוי של ממשלת בנט-לפיד שנשאר גם בממשלת נתניהו, הוא נשמר מכל התייחסות פוליטית. עוגני השקפת עולמו,  הוא מתמרן כבתרגיל שבירה מטיל קרקע-אוויר, הם ״אלטנוילנד״ ומגילת העצמאות. דעתו על דמויות קרובות יותר במקום ובזמן מהרצל ובן גוריון - לא לשידור, לא כרגע. 

אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

תת-אלוף במילואים ד״ר אמנון סופרין התגייס בפברואר 1973 לחטיבת גולני. במלחמת יום הכיפורים, והוא מאגיסט בגדוד 17, קורס מפקדי הכיתות של גולני, השתתף בקרב השני על החרמון, כשסביבו נהרגים ונפצעים עשרות רבות מחיילי הכוח. על בשרו למד את מחירו של כשלון מודיעיני.

כשנפצע, עבר לחיל המודיעין, היה קמ״ן גדוד 13 בפיקוד אילן בירן, התקדם בשתי גזרות הצפון - לבנון והגולן - ושזר תפקידי איסוף במחקר ובהדרכה. כאלוף-משנה התמנה לקצין הנודיעין של פיקוד המרכז, בתקופת הבראשית של תהליך אוסלו. כך נקלע, כתורן במפקדה, שבועות לאחר מותו של האלוף נחמיה תמרי בהתרסקות מסוקו, לאירוע ששינה את מסלול התהליך - הטבח במערת המכפלה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר סופרין גם איך הגיע אליו חייל המילואים שלומי הלוי ובפיו המעשיה על התימני הקטן בשירותי התחנה המרכזית בירושלים. סופרין לא פיקפק באמינותו של הלוי; הוא מיהר להתקשר לבכירים בשב״כ. שם, במקור לדובב את הלוי, לאתר את רצונו - למסור שזוממים לרצוח את רבין בלי להסגיר את יגאל עמיר - ולחלץ ממנו את האמת שידיעתה היתה מסכלת את ההתנקשות.

כשסיים את תפקידו כקצין מודיעין שדה ראשי - תפקיד שהיה מייסדו ושעבר מאז גילגולים ובעיקר קילקולים - הודיע על פרישתו מצה״ל. גיל 50 התקרב ולא היה בעיניו טעם בתפקיד תא״ל נוסף; סיכוייהם של קציני מודיעין להתקדם לאלוף היו ועודם קלושים (אף שהיו חריגים באותם עשורים: דני רוטשילד, אורן שחור, אהרן זאבי-פרקש, יוסי בידץ).

להפתעתו, טילפן אליו מכר ותיק מהצבא, האלוף במילואים מאיר דגן, והציע לו להצטרף אליו, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. דגן התמנה לרמס״ד בשלהי 2002; סופרין הגיע בקיץ 2003, כראש אגף המודיעין. אחד משיאי החומש המרתק שלו במוסד היה גילוי הכור הגרעיני שצפון קוריאה בנתה בסתר בסוריה. כשאולמרט שאל את דגן וסופרין מה עושים, למראה האישור לחשד בקיום האיום, ענו פה אחד, ״מורידים אותו״.

כבכיר באמ״ן ובמוסד גם יחד יש לסופרין תובנות מאלפות על השוני בין שני אירגונים מובילים אלה בקהילת הבטחון של ישראל. בצה״ל שירת שלושה עשורים, רובן באמ״ן, ובמוסד רק חצי עשור, ולא דומה טיפוס בסולם לנחיתה בצמרת לתפקיד יחיד, אך גם בניכוי הנסיבות, דומה שהכף נוטה אצלו למתכונת ההתייעצויות הפנימיות במוסד (לפחות בתקופתו), בלי יראת כבוד מופרזת למדים ולדרגות.

אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

בנוסף להופעותיו כפרשן ערוץ 12, שגורמים עלומים דיללו בתקופת המלחמה, מוחמד מג׳אדלה הוא ראש חטיבת החדשות בתחנת רדיו נאס, המשדרת ממרומי מלון רמדה אוליבה בנוף הגליל. שם, בביתו התקשורתי - אחד מבתיו - התארחה הפעם ״אפרכסת״ לשיחה עם מג׳אדלה, כתוספת מעדכנת לשיחה שנערכה לפני שנתיים וחצי - לפני ממשלת נתניהו, לפני 7 באוקטובר, לפני המלחמה.

מג׳אדלה, עיתונאי בן פוליטיקאי, מרושת היטב בקרב גורמי שלטון, נבחרי ציבור כאנשי תקשורת, בארץ ובמדינות ערב. באוזני אמיר אורן הוא חולק את מימצאיו, רשמיו ותובנותיו מהשפעת האירועם המטלטלים של השנתיים האחרונות על דימוי ישראל בעיני אזרחיה בני העם הפלסטיני, תושבי מדינות ערב ושליטיהם; על מעמדו האזורי של נתניהו, המצטייר כתלוי באשתו, בבן גביר ובסמוטריץ׳; ועל מגמות ביחסים בין המפלגות הערביות ובתגובת ציבור בוחריהן - המתקדם מהן ברצונו להשתלב בממשלה - לדבקותן במסגרות ועמדות מיושנות.

יש לו הסבר מעניין ומקיף לסירובם של הערבים בישראל להיענות לקריאת חמאס להצטרף למתקפתו, כמו גם להתפכחות שליטים בבירות ערב מהערכתם שנתניהו ואפסו עוד. לבסוף, מג’אדלה - כנראה העיתונאי הערבי המוכר ביותר בישראל - חושף משהו מהשקפתו האישית על עתידו המשפחתי והמקצועי.

בדרכו לבית המשפט העליון, לייצג לקוח באחד מהליכיו, עוצר אביגדור פלדמן שוב באולפן ״אפרכסת״. העילה? אין עילה. הוא מוכן לדבר על הכל, זאת הפעם הרביעית.

האולפן נמצא בקריית המלאכה, בין בניין ״הארץ״ לשכונת שפירא, בסמוך לסביבת ילדותו של פלדמן ברחוב פלורנטין ולכריכיה של אביו ברחוב סלמה. האזור לא השתנה, אומר - בנימת געגוע - מי שהתגורר בו עוד בראשית שנות ה-70’.

לקראת סוף השיחה עם אמיר אורן פותח פלדמן, מחבר אסופת הטורים ״בדלתיים פתוחות״, את דלתות נפשו. ממצפה 76 שנותיו הוא מאבחן את הבדידות כקשה שבמצוקות. על כן הוא טורח לחדש חברויות נעורים שחלפו עם השנים.

חוג מכריו מגוון, מהשיפוט העליון עד לעולם התחתון וממרדכי ואנונו לדורון נויברגר, בעלה הראשון של אשתו השלישית של שרה נתניהו. השניים, ואנונו ונויברגר, היו לקוחותיו של פלדמן. עם ואנונו, המחריג אותו מהחשד שכל אדם הוא סוכן שב״כ, הוא מסב לקפה. על מה שלמד בפרשת גירושי הזוג נויברגר הוא שותק, ככבול בחסיון מקצועי, אך את תובנותיו מאופיה של שרה ומתפקידה בכוח אינו עוטף במליצות.

כדרך מועדוני ויכוחים הוא מתמסר לאתגר: לשמש, בהדמייה, פרקליטו של נתניהו ולהגן עליו באישומיו. כמקצוען, הוא מקבל עליו את המשימה, למרות סלידתו מהלקוח שלא לקח אותו, ומוצא פגמים באישומים נגדו, עד כדי סיכוי לזיכוי; אך רווח לו כשהוא מתבקש לקפוץ לעברו השני של השולחן ולהגיב כיועצת המשפטית לממשלה. ״בשום פנים,״ דוחה אביגדור בתקיפות את גישושי פלדמן.

עדות הנאשם נתניהו תחמיר את מצבו? משוכנע פלדמן. זאת דרכו של עולם הפלילים, ונתניהו אינו מוכן לשחק לפי כלליהם של סניגורים מנוסים, המפצירים בלקוחותיהם שלא להרבות לטעון לשכחה, תכסיס שקוף המטה שופטים נגדם. 

בחלומו, הוא משתף, מופיע ראש השב״כ במשרדו של נתניהו, אוסר אותו ודורש ממנו להתלוות אליו לחדר השני. עוד התיאור מסתלסל מפיו, ופלדמן מתעורר מהחלום למסקנה עגומה, שהמציאות הצפויה תהיה שההפיכה תהיה של נתניהו נגד השב״כ ושאר מוסדות המדינה.

הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

לניר הירשמן (את ״רוב״ הביאה אשתו מהבית) משרד העוסק ביחסי ציבור ותפקיד באיגוד חברות הקריפטו. פרנסתו אינה תלויה בפוליטיקה. זאת גם אחת מהמלצותיו לכל מי שמשתוקק - כמו גיבור ספרו ״המתמודד״ - להצמיד לשמו את הקידומת ח״כ: אל תישאר ללא מסלול חלופי, כלכלי ונפשי.

הירשמן עבד כעוזרם של חברי כנסת ושל השר מיכאל איתן. כשהוקמה קבוצת ״הליכודניקים החדשים״ התבקש לדברר אותה. במהרה פנו אליו להתמודד בבחירות המוקדמות בליכוד. זה לא היה מהלך טקטי, אומר הירשמן בשיחה עם אמיר אורן  ב״אפרכסת״, ולא החדרת סוס טרויאני, כביכול שמאלני, למפלגה המתארת עצמה כימנית - הקבוצה באמת רצתה ״לחזור לערכי חירות-ליברלים, שגילמו בעשור שעבר מיקי איתן, דן מרידור, בני בגין ולימור לבנת״. כולם, בזה אחר זה, איבדו את מקומותיהם בצמרת הרשימה לכנסת.

הליכוד הצטייר בעיני הירשמן כבית חברתי חמים - עד לרגע שכמתמודד תוייג כמשתייך לחבורה מאיימת. החמימות הפכה לצינה: כשהתיישב לסעוד התפנה השולחן מיושביו.

למרות הצבעת רבבת מתפקדים בעדו נבלם הירשמן מתחת לסף הבחירה. הוא  למד שיעור שהוא מוכן גם ללמד, בעלילה הממוסגרת כבדיונית ובמצוות ״עשה״ ו״אל תעשה״ שהוא חולק כאן עם המתלבטים אם להעז, להשקיע ולהיות מוכנים להתאכזב.




אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

גדודי חטיבת גולני שהוצבו ב-7 באוקטובר אשתקד בגבול עזה - 13 ו-51 - נפגעו קשה במתקפת חמאס. עשרות חיילים ומפקדים נהרגו ורבים נפצעו. ותיקי החטיבה, קצינים במילואים ובדימוס בדרגות אלוף-משנה ותת-אלוף, התגייסו בו ביום לתמוך בחטיבתם, שהיתה להם לאורך שנים - ולא לתפארת המליצה - למשפחה, או ליתר דיוק לאחווה. ״כשבגולני אומרים ׳אחי׳,״ מדגיש ברוך שפיגל,״זאת לא סתם אמירה. מתכוונים לכך.״

תא״ל במילואים שפיגל, שהיה מח״ט גולני בסוף שנות ה-80׳, תקופת לבנון והאינתיפאדה, הוא מהענווים והאהודים במפקדי החטיבה לדורותיהם. הוא, כחבריו, ממלא את מקומם של מפקדי ההווה, הרתוקים ללחימה, במטלות הקשות של ייצוגם בהלוויות, לבושים במדים עם תג העץ; בנשיאת הספדים; בליווי המשפחות האבלות.

שפיגל, בן טבעון, היה לוחם בסיירת גולני במלחמות ששת הימים וההתשה. הוא לא רצה בשירות קבע ואף לא בקצונה. מלחמת יום הכיפורים, שבקרבותיה בצפון השתתף ושפגעה קשות בגולני, החזירה אותו לשירות. במהרה היה למפקד פלוגה, בהמשך למג״ד 12 ולבסוף למח״ט, מפקדם של מג״דים כאמיר מיטל וגדי איזנקוט.  במעלה הדרך התרשם מאד מקצינים כאחים נחמיה ודוביק תמרי, אורי שגיא, דורון רובין ומאיר דגן. בשושלת גולני הוא בן הדור שבין שגיא ואילן בירן לגבי אשכנזי, משה קפלינסקי, ארז גרשטיין ואיזנקוט.

מיטל נהרג במבצע ״כחול וחום״, בפיקוד אל״מ שפיגל, נגד יחידה של אירגון אחמד ג׳יבריל באזור נועימה. גורמים שלא היו בשליטת שפיגל - תיפקוד שייטת 13, המודיעין שהביאה יחידת מפעילי הסוכנים 504, השפעת קרקע שלא נבדקה עד תום על צעידת לוחמים וכלבים (שלא עמדו במאמץ ונישאו באלונקות) - חוללו סדרת תקלות, כולל אובדן קשר עם ארבעה לוחמים, שחייב מבצע חילוץ מאתגר. המשימה בוצעה ולימים - מאוחר מדי לרושם הראשוני - התברר שההישג היה גדול מהדיווח המיידי, אך בשפיגל דבק (ובמפקדו, האלוף רובין) דימוי הכשלון. בכך נגרם לו עוול, שבסגנונו המאופק נמנע מלהתקומם כנגדו.

אילו התקדם בשעתו במישרין לאוגדה מפיקוד על חטיבת בית-הספר למ״כים ולחי״ר, כמו - למשל - איציק מרדכי (או משה לוי, ממפקד חטיבות מרחב ומילואים), בלי לעבור בחטיבה סדירה, היה בודאי מגיע לצמרת הצבא; אבל הוא סירב לוותר על שאיפתו לפקד על גולני, וזאת עדיין גאוותו.

בחלק האחרון של מסלולו היה למומחה בקישור עם צבאות וכוחות זרים, כיהן כסגן מתאם פעולות הממשלה בשטחים ונקרא לייצג את צה״ל בקבוצת המעקב ישראל-לבנון ליישום הבנות ״ענבי זעם״, שכללה גם נציגים אמריקאים, צרפתים וסוריים. ממתכונת זאת עולים לקחים הראויים להילמד במשטר הפסקת האש עם חיזבאללה.

שפיגל הוא מהדוברים הלהוטים והרהוטים ביותר של חשיבות הממלכה ההאשמית לבטחון מדינת ישראל. הוא עמל זה שלושה עשורים, במדים ובלעדיהם, מתקופת חוסיין-רבין והשתתפותו במגעים חשאיים ובהשגת השלום, על הידוק הקשרים עם ירדן. פזיזותם האווילית של חסידי ״ירדן היא פלשתין״, שביניהם היה - ואולי עודנו - נתניהו, מדאיגה אותו: בנפול חלילה המשטר בעמאן תיפול גם אבן מרכזית בחומת ההגנה על ישראל ממזרח, ממרחב איראן-עיראק.


אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

בשלהי 2010, כשבוטל מינויו של יואב גלנט לרמטכ״ל, שטח אלוף פיקוד הצפון גדי איזנקוט שלוש חלופות בפני שר הבטחון אהוד ברק. המועדפת - בחירה באחד משלושת סגניו של הרמטכ״ל היוצא גבי אשכנזי (משה קפלינסקי, דן הראל, בני גנץ). פחות טובה - איזנקוט עצמו, שעדיין לא התנסה בסגנות רמטכ״ל. השלישית, העתידנית, אם לא הפעם כי אז בפעם הבאה - שני הקצינים המבטיחים ביותר בדור הבא של הפיקוד הבכיר, אלוף פיקוד העורף יאיר גולן וראש אמ״ן זה כחודש, אלוף אביב כוכבי.

איזנקוט היטיב לסמן את גולן וכוכבי, מפקדי חטיבות הנחל והצנחנים במבצע חומת מגן, האוגדונרים בגליל ובעזה בשנים הבאות, כצפויים להגיע לגמר גביע הרמטכ״ל. שניהם היו סגניו של הרמטכ״ל איזנקוט והתמודדו על  לירושתו, יחד עם ראש אגף המבצעים ניצן אלון. ראש הממשלה נתניהו, שתמך בגולן בסיבוב הקודם, התחרט. שר הבטחון ליברמן, שלא חש חופשי להמליץ על אלון, התביית על כוכבי. גולן פרש מצה״ל ונקלט בפוליטיקה, כח״כ במרצ ועכשיו כראש מפלגת הדמוקרטים, שבסיסה עבודה-מרצ. הוא קול ברור ומרענן, חורג בעוצמתו אם גם עדיין לא בהשפעתו מהמקהלה המפזמת קלישאות פושרות, כדי שלא להרגיז את החמים והקרים.

בראייה לאחור ממצפה ה-7 באוקטובר, דומה שלהעדפת כוכבי על גולן כרמטכ״ל בסוף 2018 היה ממד גורלי, אם גם של דגשים ודקויות. בשיחה נוספת עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ - הראשונה שודרה באוגוסט 2022 - מבכה גולן את הישענות-היתר של אסכולת כוכבי, שהרצי הלוי לא רצה או לא הספיק לשנות, על מודיעין ואש. עם כל חשיבותם של גורמים אלה, אומר גולן, אסור היה להתפתות לראות בהם עמודי תווך ולנוון את צבא היבשה, שבלעדיו אין מנצחים במלחמות.

גולן אינו מצטעצע בדברו על ״התבוסה הקשה ביותר שנחלה ישראל אי-פעם, ועוד מידי החלש באויביה. לולא מעורבותו בפוליטיקה, בחומש האחרון, היה בודאי חותר לחזור לצבא כרמטכ״ל, לאחר שהלוי - ״מהטובים שבטובים״, פקודו לשעבר כמח״ט מול אוגדונר בגדה המערבית וכאוגדונר מול אלוף פצ״ן - יממש את חלקו באחריות לכשלון ויתפטר. זה אינו מעשי, כמובן, וגולן שומר לעצמו את שמותיהם של מועמדים ראויים לרמטכ״ל מקרב אלופי הקבע והמילואים.

כאיש ציבור, מנהיג מפלגה שסקרי דעת הקהל חוזים לה - תלוי בנסיבות - כתריסר מושבים בכנסת הבאה, הוא נחרץ בביקורתו על שלטונו הסמכותני, האנוכי והמסואב של נתניהו. בלעדיו, הליכוד בעיני גולן הוא שותף כשר לממשלה הבאה, וכך גם המפלגות הערביות: ״אין סיבה שדוקטור מנסור עבאס לא יהיה שר הבריאות״. (תוספת בדיונית: בתחלופה עם דוקטור אחמד טיבי).

לדעת גולן, את ההתנגדות לממשלה יש להפעיל לכל רוחב החזית, בשלושה ערוצים - משפטי, פוליטי ועממי. הוא משוכנע שמאגר הבוחרים של הדמוקרטים אינו מצטמצם לתחום המסורתי של עבודה-מרצ וסביבתן. גם בציונות הדתית הוא מוצא איי אהדה, ובחזונו 12 הח״כים של הסקרים תופחים ל-20 והדמוקרטים הופכים לרכיב מרכזי, אין בלתו, בהנהגה הפוליטית שתחלץ את ישראל מהתהום של שנות נתניהו ותוביל אותה להשתלבות בטוחה ומשלימה בסדר אזורי חדש.

הפיק : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

ב-50 השנים האחרונות עמדו בראש עיריית תל-אביב שני קצינים בכירים שפרשו משירות הקבע בצה״ל, כשביניהם פוליטיקאי מקצועי - שלמה (צ׳יצ׳) להט, רוני מילוא - שגבר בבחירות על תת-אלוף במילואים אביגדור קהלני - ורון חולדאי. פוליטית, התל-אביבים שמרנים למדי. מאז שלהט הפיל את ראש העיריה יהושע רבינוביץ, איש מהשלושה לא הפסיד. להט פרש לאחר 19 שנה, מילוא הסתפק בתקופת כהונה אחת וחולדאי כבר 26 שנה בתפקידו. אם יממש את החלטתו שלא להתמדד שוב יכהן 30 שנה, רבע מחיי העיר העברית הראשונה, שתחגוג ב-2029 את יום הולדתה ה-120.

להט היה אלוף מהשריון. חולדאי - תת-אלוף מחיל האוויר. להט סיים את שירותו כראש אגף כוח-אדם במטכ״ל. חולדאי, מפקד הבסיסים בנבטים ובחצרים (הכולל את בית-הספר לטיסה), רצה להתמנות לראש להק כוח-אדם, רלכ״א, במטה חיל האוויר. כשמפקד החיל, אביהו בן נון, העדיף קצין אחר, החליט לפרוש, אך במסלוליו האזרחיים, כמנהל גימנסיה הרצליה וכראש העירייה,  יישם את שאיפתו לעסוק באנשים.  מקרה או לא - ראשי העיריות שהתמידו שנים רבות בבאר שבע וביבנה, יעקב טרנר וצבי גוב ארי, סיימו את שירותם בחיל האוויר בתפקיד רלכ״א.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חולדאי על בתי-הגידול שלו, קיבוץ חולדה וחיל האוויר. הוא היה גנן ונגן (חליל וכינור) ולהתנדבותו לקורס טיס נדרש אישור הקיבוץ, שזיהה בו גישה מבטיחה להפרחת סביבה דלת נוי. כפרח-טיס עמד על סף הדחה ב״צ׳ק 5״, בתום חמש הטיסות הראשונות, ורק כשהתברר שהבעייה נעוצה במדריך ולא בחניך שרד, סיים עם המחזור הבא (קורס 47, כי שבר יד במשחק כדורסל) והיה לטייס-קרב במלחמות ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ולבנון. 

בספומבר 1973, שבועיים לפני המלחמה, התמנה לסגן מפקד טייסת הפנטומים 201. בפרוץ המלחמה מילא היטב את מקומו של מפקד הטייסת יפתח זמר, שנשלח לביקור בחיל האוויר האמריקאי. כשזמר חזר, נטש מטוס בגיחה מבצעית והתקשה לשוב לפיקוד, נעלב חולדאי כשלא נמסר לו שנית מילוי המקום. לדבריו, לא חלק על מהות ההחלטה, אלא על סגנונה. בכלל, הוא אומר, אינו נוטר למי שגרמו לו עוול או התקוטטו איתו. יש רק אדם אחד בעולם, ששמו נצור אצל חולדאי, שהוא מנוכר לו עד כדי סירוב לדבר איתו.

לתל אביב הביא את ראייתו המרחבית, המודעת לתנאים ולאילוצים ומשלבת גישה כללית עם בקיאות בפרטים: הוא יודע מדוע במרמורק יש שלושה-ארבעה נתיבים אך בקרליבך, שלתוכו הוא נשפך, רק אחד. בגיל 80, כשעודו מושל בעירו כמו בסוף המאה הקודמת, אך במתכונת מתירנית מבעבר, כהשגחה עליונה על המנגנון הפועל בניצוח המנכ״ל מנחם לייבה, גם הוא לאחר 26 שנות שירות בחיל האוויר,  מרוצה חולדאי מהצלחתו לשקם מוסדות שנקלעו להזנחה ולחובות - הגימנסיה, העירייה - אך מזהיר ממקסם השווא של פתרונות מוחלטים לבעיות מתמידות. אפשר לשפר או לדרדר, הוא אומר; והוא שיפר. תל אביב בזמן חולדאי, למרות תלאות המוכרות לכל תושב ועובר-ושב, מפותחת ומשוכללת הרבה יותר משהיתה כשלקח אותה ממילוא (שבגללו, יחי ההבדל, היה מ״רוני״ ל״רון״). הסוד, חולק חולדאי, היה איתור הנכסים החבויים של העיר, החייאתם והצגתם במלוא הגלום בהם, אחרי ניעור האבק והסרת החלודה. למשל, רצף השדרות רוטשילד, ח״ן, בן גוריון.

חולדאי מדבר על השלטון המרכזי המשתרר על הרשויות המקומיות, על חכמת השליטה בעירייה שלמד מראש עיריית חיפה עמרם מצנע ועל חרדתו שמא ברית הימין הקיצוני והחרדים תוריד את מדינת ישראל לתחתית המדרון. בסלידתו משלטון נתניהו אינו מצטעצע במלים. לכשלונו השני בפוליטיקה הארצית (בראשון התברג לרשימת העבודה בבחירות לכנסת ב-1996, ארבעה מקומות נמוך מדי) הוא מתייחס במשיכת כתפיים - זה היה מהלך מאוחר מדי, קרוב לבחירות מכדי להבקיע.

יש הרואים בו, מעיד חולדאי על עצמו, ״אנטיפט״. בלי להיות שאפתן, הישגי, תובעני ומקפיד על ביצוע קשה להצליח כטייס-קרב מפיל מיגים, מפקד טייסות ובסיסים, מנהל בית-ספר וראש העיר השומרת על צביונה החופשי והפתוח בישראל הנעה אל הקוטב, או הכותל, הנגדי.

לא קל להנציח בתל אביב את ראשי העירייה; המלאי אוזל. דיזנגוף, כבודו (וכבוד רעייתו צינה) ברחובו, בככר ובגן מאיר מונח. רוקח קיבל שדרה, נמיר את דרך חיפה, רבינוביץ את גני יהושע בפארק הירקון ולהט את הטיילת על חוף הים. מה יישאר לחולדאי, השיאן? הצעת הגשה: המלבן הנקרא כיום על שם מי שלא ייעלבו אם יוסב לככר חולדאי - תיאטרון הבימה והיכל התרבות.

הפיק : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

קורות חייו של עמי דרור, ממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית והתביעה להתפטרות הממשלה בגלל אחריותה למחדלי ה-7 באוקטובר וסיכול החזרת החטופים, כוללות פרק החורג מהשיגרה לא פחות מהעדפתו לתה על פני קפה.

בסוף העשור האחרון של המאה הקודמת גוייס דרור ליחידה לאבטחת אישים בשב״כ. הוא סיים את הכשרתו והתייצב ביחידה בבוקר שלמחרת רצח יצחק רבין. בו ביום הופעל במשימה המאתגרת של אבטחת שועי תבל שהגיעו להלווית רבין. בהמשך, כמאבטח וכמפקד, חווה את שלבי הדיכדוך וההתאוששות של השב״כ כולו ואגף האבטחה בתוכו.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משבח דרור בעיקר את האלוף עמי אילון, ראשו החדש של השב״כ לאחר התפטרות כרמי גילון, ואת המפקד שהביא משייטת 13 לאבטחת האישים, טל שאול. הם הפיחו רוח אחרת, מקצועית וצנועה, בחבורה שהתקשתה להשתחרר מהרגלים ישנים ומתחושות אשמה.

שלושה ראשי ממשלה - פרס, נתניהו וברק (וגם שרון, לפני בחירתו לרה״מ) - איבטח דרור, ותובנותיו המעניינות מהיחסים הראויים בין מאובטח למאבטח עימו. מהכרותו עם נתניהו ומשפחתו לא היה דרור למעריץ קנאי שלהם. הקוטב הנגדי לבזבזנותם החמדנית הוא בני בגין, שהתאים את סדר-יומו לרצונו לחסוך במשאבי המדינה. הציבור אינו מבין, מציין דרור, כמה כסף, מאבטחים, שוטרים והטרדת משתמשי דרך מושקעים בכל נסיעה של נתניהו לצילום סרטון; וכמה עולה למדינה אבטחת בנו ״בסאונות של מיאמי״.

לפני שנתיים היה לאחד הקולות הבוטים והבולטים במחאה. לעתים לא התאפק, חצה את הכביש והעיר למאבטחים הצעירים ממנו בשנות דור היכן שגו. הוא אומר גם כיום כי למרות יחסו האישי למאובטחים מסויימים, אילו חזר לתפקידו הממלכתי היה ״לוקח כדור״ למענם, כחובתו הממלכתית.

דרור מדבר על המחאה המבוזרת, נטולת ההנהגה והמנגנון; על הממשלה הכושלת והמפקירה; ועל עתיד גורמי החברה האזרחית לכשיתממש חלומו ובעקבות בחירות שיוקדמו תקום הנהגה חדשה. האם בעצמו ירצה להיות אז שליח-ציבור? מתגובתו עולה שמצב כזה יהיה בלתי-סביר, אך לא בלתי-אפשרי.

הפיק : איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב