אפרכסת

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת"

https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

מי תואר במשפט הבא: ״אומר ההיפך מה שהוא חושב, עושה ההיפך ממה שהוא אומר, ולכן קורה לעתים שהוא עושה מה שהוא חושב?״

המנחשים ״נתניהו״ טועים, לפחות הפעם. כך איפיין דיפלומט בריטי ששירת במפרץ הפרסי את הטיפוס האיראני - מערים ומעלים, מיתמם ומתעתע, מתרפס וכוחני.

ככל הכללה, כולל הכללת ההכללות, גם זאת פשטנית, אבל יש בה תמונה הלוכדת את תמציתו של האיראני, האדם והעם. איציק ברזילי, איש אגף המודיעין בשירותו הצבאי ועובד מיבצעי במוסד בעשורים הבאים, עד לראשות שלושה אגפים ובפועל מישנה לרמס״ד, מחמיא לתובנה זאת כמשקפת אמת גדולה על איראן ומספקת מפתח לחכמת המיקוח עם נציגיה. בין השאר בשיחות הגרעין עם צוותו של טראמפ.

אבחנותיו של ברזילי נרכשו בשנות התערותו בישראל, כנער שהגיע מבגדד עם משפחתו אך הופרד ממנה וגדל בקיבוץ גבעת השלושה וכאיש מוסד בשליחויות לארצות, שפות ותרבויות אחרות.

כשהוצב בכבשן של עבדאן, בסמוך לגבול עיראק, תיפקד בכיסוי איראני משכנע. שבתי שביט, קודמו במקום ולימים הרמס״ד, פיקפק תחילה ביכולתו של ברזילי להעמיק בלימוד פרסית עד כדי קריאת טולסטוי.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר ברזילי על לקחיו ממגעים עם איראנים - גאים בלאומיותם. קנאים בשיעיותם - מכל השכבות והאמונות. זמנם בידם, הוא אומר, סבלנותם אומנותם והמיקוח איתם לעולם ישקף את הישגיהם - או שיתפוצץ, טקטית או מהותית. אם טראמפ ישכיל להבין זאת, ייתכן הסכם גרעין עם חמינאיי

ברזילי, צייר פורה שנעזר בכשרונו להתחזות לאמן המתעד טבע ודיוקנאות, היה באירופה ובמטה המוסד כשהגיע החומר האיכותי מהמרגל המצרי אשרף מרוואן. כנגד השאלה אם מרוואן היה סוכן כפול הוא שולף תשובה בת הברה אחת.

אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

 עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

כשתת-אלוף רחל דולב החליטה, אחרי ארבע שנים דחוסות כצנזורית הצבאית הראשית, לפרוש מהתפקיד ומשירות הקבע, הגיעה אליה כמקובל לחפיפה קצינה בדרגת אלוף-משנה, לשעבר סגנית דובר צה״ל. הצנזורית המיועדת, מירי רגב, שמחה להיעזר בבקיאותה המשפטית של עו״ד דולב: היא ביקשה ממנה להסביר לה את ההבדל בין פרקליטות המדינה לבית הדין הגבוה לצדק.

בו ברגע קלטה דולב שאין ביכולתה ללמד את רגב שיעור כלשהו, כי באירגונים כמו צה״ל - ובהמשך גם בפוליטיקה - סוד ההתברגות, ההתקדמות וההישרדות אינו קשור כלל למישכל ולהשכלה; ויעיד מיקומן כחלוף שני עשורים, זאת כמשפטנית החברה ב״מפקדים למען בטחון ישראל״ ומביעה את דעותיה המתונות בציבור וזאת כחברת ממשלה, חברה (?) של שרה נתניהו ומעל לכל מירי רגב.

עובדה זאת מלמדת משהו על מדינת ישראל, אך לא הוגן להתייחס לדולב רק כהיפוכה של רגב. את נקודותיה צברה בכוחות עצמה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספרת רחל דולב איך תיחבלה את דרכה, כקצינה טרייה, ללשכתו של אלוף פיקוד הדרום אריק שרון, על העבודה במחיצתו - הסיורים בשטח, הלחימה בטרור (״עם מאיר דגן ודויד מימון״), הפגישות הגלויות עם פוליטיקאים כמו ראש המפלגה הליברלית שמחה ארליך - ועל התעלמות שרון מהרמטכ״ל חיים בר-לב ויורשו דדו אלעזר. שרון, היא מגלה, פתח ציר עוקף רמטכ״ל אל שר הבטחון משה דיין, באמצעות בתו יעל בטלפונים לפאריס.

שרון הוא גם שדירבן את מזכירתו ללמוד משפטים; וכשהגיעה שעתה להתמחות, בתום הלימודים, מאסה במשרדיהם האפורים של עורכי-הדין התל-אביביים והעדיפה את המלצתו המיקרית של מכר שהדגיש את פערי השכר לטובת מתמחים בפרקליטויות, הצבאית והמחוזית.

אחרי שירות מאתגר בפרקליטות פיקוד המרכז בתקופת האינתיפאדה, שפרצה בסוף 1987, כיהנה (פעמיים) כסניגורית הצבאית הראשית. בין השאר הגנה, לצד עו״ד אלי זהר, על אלוף עמירם לוין בפרשת צאלים ב׳. שם נחשפה לעומק היצרים והתחרות והפוליטיקה האירגונית בדרגי הפיקוד הבכיר. 

בהגיעה לצנזורה פגשה מנגנון במגננה, על סף גסיסה. בית המשפט העליון רופף את הכבלים הישנים, לא אחת השרירותיים או משרתי הבכירים, על העיתונות. דולב תימרנה בין שדות המוקשים של הבטחון, החוק והתקשורת. בין הישגיה היא מונה את סגירתם של שני גופים שנותרו תקועים בעולם הישן - הצנזורה על מכתבי חיילים והציתות לשיחות בין-לאומיות של כתבים זרים.

כשהשתחררה טבלה את אצבעות רגליה בפוליטיקה. הציצה, נפגעה והסיקה שהצינון שנגזר על אלופים ורמטכ״לים עשוי להועיל, בהתנדבות, גם לבכירים קצת פחות.

על ההפיכה המשטרית, כצפוי, דעתה רעה מאד; והיא חרדה מאד לחייהם של חטופי חמאס בעזה.


אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב 

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

תת-אלוף חנן גפן יצא מבצרה והגיע לבייג׳ין - מהמשק המשפחתי במושב בשרון לנספחות צה״ל ונציגות משרד הבטחון בבירת סין. בין לבין היה קצין מודיעין ביחידת האיסוף המרכזית של אמ״ן, 848, ששינתה את מספרה ורכשה את תהילתה כ-8200, מדרגת סרן ועד לפיקוד על היחידה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר התא״ל בדימוס על מסלולו כערביסט בצנזורה הצבאית במזרח-ירושלים ועל החלטתו, לאחר כשלון אמ״ן במלחמת יום הכיפורים, לעבור לאחד המערכים המודיעיניים המרכזיים. בכל אחד מאלה הובטח לו ששירות שם יהיה חשוב ומעניין ״יותר מאשר ב-848״. אם זה המדד, אמר לעצמו, כנראה שהכי מעניין ב-848.

גפן מדבר על סוגיות הסיגינט והסייבר, על האזנות לאלחוט ולטלפון, על הטכנולוגיות הישנות ועל אלו שהבקיעו בשלושת העשורים האחרונים, על יחסי 8200 עם השב״כ והמוסד, על הנתק התמוה בין דרגי העבודה ב-8200 לבין דרגי הניהול ועל ״הערות הב״ר״ - הבינה הרשתית - המוסיפות לחומר הגולמי את התבלין הנותן לו טעם.

כקצין בדרג הביניים ביחידה צפונית של 8200, בסוף שנות ה-70׳ ותחילת שנות ה-80׳, התרשם גפן מחריצותו וידענותו של סגן יצחק גולדפריינד, חובש כיפה שהיה בקי מאין כמותו בשפה הערבית וסקרן עד כדי פלישה למשרדו של גפן כדי לקרוא את הידיעות הסודיות ביותר שנשמרו שם. גפן בחר בלימודי המזרח-התיכון, בין השאר אצל ראש אמ״ן לשעבר יהושפט הרכבי, לאחר ששינה את טעמו והחליט שלא ללמוד משפטים. גולדפריינד השתחרר מהמודיעין, למד משפטים, הסיר את כיפתו, שינה את שמו לעמית והגיע לאחרונה לנשיאות בית המשפט העליון.

מפקד 8200 לשעבר כואב את כשלון ההתרעה ביחידה באותו לילה מר שלקראת התקפת חמאס. הצלחות מאוחרות אינן מפצות על כך, אך חשוב לו, בלי לפרט, לזקוף לזכות 8200 מבצעים התקפיים בולטים המיוחסים לגורמים אחרים בקהילת המודיעין.

בתפקידו האחרון במערכת הבטחונית למד גפן שיעור מזורז בדקויות התרבות הסינית: בשעת שיחה מנומסת ומוקפדת יש משמעות תכליתית לדקה ה-59. אז נשלפת ההצעה, או התגובה, המעניינת את המארחים; וכך באה לעולם - והתרסקה במבוכה הדדית יקרה - פרשת המטוס ״פלקון״, שמימשל קלינטון יירט.

אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

תת-אלוף יעל גרוסמן, מפקדת יחידת ״לוטם״ של אגף התקשוב וההגנה בסייבר ובקרוב ראש מטה האגף, היא אחת מחצי תריסר נשים בדרגתה בצה״ל והעומדת יותר מכולן על מפתן דרגת האלוף והחברות בפורום המטה הכללי. לא יפתיע לראות אותה בעוד שנתיים-שלוש מקבלת את ראשות האגף מאלוף אביעד דגן, איש חיל האוויר והטכנולוגיה שנכנס לתפקידו בסתיו האחרון.

ב-25 שנותיה בצבא הקבע, מאז שהוסמכה לקצונה כצוערת אחת, נשואה, בין שני תריסרי גברים, גולשת גרוסמן על גלי מהפכת האינטרנט, הדיגיטל והידע שסחפה את האנושות ולפיכך גם את הצבאות. חיל-הקשר, שהיה אי-פעם תומך לחימה הנספח לכוחות (והוליד מתוכו את חילות האוויר), נעשה לשותף מרכזי שחיוניותו בולטת עוד יותר כשהוא נעדר, בגלל תקיפה או תקלה.

ביממה שלפני שיחתה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ ניהלה גרוסמן תרגיל שנועד לבדוק פרצות במערך הרציפות התיפקודית של גורמי התיקשוב וצרכניהם. לשעתיים עצמה עיניים, התנערה ולא התלוננה על עייפות. מוסר העבודה והמשמעת שלה מלווים אותה מילדותה בפתח תקווה, כרקדנית, ספורטאית, תלמידת פיסיקה-מתמטיקה ועתודאית המסיימת לימודי הנדסה ומתגייסת לתפקידים מקצועיים ופיקודיים.

תא״ל גרוסמן מדברת על מבנה אגף התיקשוב ויחידותיו, על גבולות הגיזרה עם אמ״ן וחיל האוויר, על 7 באוקטובר והמשימות הבלתי-צפויות שהוטלו על המערך הסדיר של ״לוטם״ ועל מילואיו (בין השאר, סיוע בזיהוי חללים שנתוניהם מתקופת בשירות הצבאי נשמרו בענן) ועל גדול סיוטיה - מה אם, למרות ההתעמקות בתרחישים שונים ומשונים, חמקה מחשבונה המהלומה הקשה הבאה.

כשהיא משתתפת בהכנת צה״ל קדימה ל-2035, כשתהיה משוחררת מקבע ובודאי תשתלב בתפקיד טכנולוגי-ניהולי בכיר במשק האזרחי, היא מדגישה את האיזון הנחוץ בין שתי התשומות בגישור על פני העשור הבא - עמידה על תשתית מוצקה של עובדות ומדע מכאן ופתיחות יצירתית להעז לחשוב גם בכיוונים בל-נודעו.

גרוסמן אינה מערערת על בכורת המפקדים שהגיעו מלחימה קרבית ואינה דוגלת באפליה מתקנת עיוותי עבר, אך היא גאה להיווכח בהישגי קצינות וחיילות. בהכשרה האחרונה שעליה ניצחה שמחה לגלות ששני החניכים הבולטים ביותר מתוך כמעט 400 היו החניכה המצטיינת וחניכת המופת. למיטב ידיעתה - והיא הרי תמיד תוהה האמנם היא יודעת הכל - זהו דאבל נשי נדיר בצבא הגברים.


אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

 עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

בהיותו חניך במכללה למלחמה של חיל האוויר האמריקאי, באלבמה, טס הצוות של שמעיה אביאלי לביקור בפרל הרבור. עד אז, בסוף המאה הקודמת, חלפו עשרות שנים מהתקפת הפתע היפנית שהלמה במעוז הצי האמריקאי באוקיינוס השקט. מלחמת העולם הסתיימה, יפן בעלת ברית, שום איום מיידי אינו מעיב על השלווה, אבל יחידות הצבא האמריקאי מכל הכוננות שיננו את מורשת הקרב ודרוכות כאילו אויב עלול בכל רגע להגיח ממערב. שנית פרל הרבור לא תיפול.

תא״ל במילואים אביאלי נזכר בכך ב-7 באוקטובר, לנוכח הרפיון בהגנת גבול עזה. הוא שותף לאכזבה העמוקה מהכנת צה״ל ובתוכו חיל האוויר לתרחיש פלישת חמאס. עידוד מסויים, לא מקזז, הוא שואב מביצועי החיל לאחר ההתאוששות מהמהלומה הראשונה, כגון בגיחות לאיראן.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אביאלי על רקעו המשפחתי במושב באר טוביה, על המשק שבמרכזו רפת, על זכרונות ילדות ונערות ממלחמות 1967 ו-1973 ועל ההתנדבות לצוות אוויר, תחילה במגמת קרב ולבסוף - עם קורס 96 - כטייס מסוקים.

הוא הטיס מסוקי קרב וסיור - קוברה, אפאצ׳י ודיפנדר (״להטוט״) - והיה מפקד שתי טייסות ושני בסיסים, עובדה ופלמחים; לחם בלבנון, בעזה וכמעט - בתוכניות שנגנזו - נגד מטרות בעיראק וב״מדינה אחרת ממזרח לישראל״.

כנספח אווירי בוושינגטון היה לשותף סוד ותיאום עם הפנטגון במבצע תקיפת הכור הגרעיני שצפון קוריאה בנתה בסוריה. בשובו ארצה שמע שהתפנה תפקיד ראש סיב״ט, היחידה לסיוע בטחוני במשרד הבטחון, המופקדת על עזרה לשיווק תוצרי התעשיות הבטחוניות. שר הבטחון אהוד ברק, שריאיין אותו, התעניין בשתי נקודות: האם לאביאלי כישורי מכירות והאם רעייתו תשלים עם נסיעותיו התכופות לחו”ל.

שמו הפרטי ושם משפחתו, המנציחים חללי פרעות ומלחמה, אינם מסגירים את מוצא הוריו ממזרח אירופה. לא אחת נתקל במבטים מופתעים. כשהמתין פעם במרפאה והגיע תורו, ביקש הרופא לוודא שאין זאת טעות - הוא הניח שהמטופל יהיה תימני.

אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

אביגדור פלדמן על משפט נתניהו וניגוד העניינים שלו, פיטורי היועצת המשפטית וראש השב״כ, הסיפוק מעריכת-דין אחרי 53 שנה והסוף המפתיע של המותחן הבלשי שהוא כותב.

עו״ד אביגדור פלדמן, בשיחה רביעית עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, אינו מוצא סיבות טריות להתעודד ממצבה של מדינת ישראל. תקוותיו לעצירת הגלישה במדרון התגלו כמשאלות לב.

ניצנוץ האור שבאפלה, מתצפיתו, הוא אובדן הרסן של נתניהו על בולמוס הפגיעה במערכת החוק. כה הרחיק לכת, עד שיוזמת פיטורי היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה מחוברת אליו, אישית, לא רק כהיתממותו ליריב לוין, ומובטח שתיבלם בבג״ץ, בנימוקים שונים ובראשם ניגוד העניינים שלו, כנאשם מול ראש התביעה במשפטו.

גם מהלך הדחת ראש השב״כ רונן בר, סבור פלדמן, ייכשל, כי הוא ממונה על חקירת חדירתה של ממשלת קטאר לסביבת נתניהו וכי לא נערך לו הליך נאות. פלדמן מגנה את השינוי בהרכב הוועדה לבחירת - והדחת - שופטים ואת הסמכת הפוליטיקאים למנות את נציב התלונות על השופטים. זאת תנועת מלקחיים שתאיים על שלושת שופטי נתניהו, כי די בכך שיימצא רבב ישן באחד מהם לביטול המשפט.

כמי שהכיר שרי משפטים לדורותיהם אין במילונו של פלדמן מילה רעה דיה לאיפיון לוין. על אהרן ברק הוא אומר שחבל שקלע את עצמו גם לעניינים ששומר נפשו ירחק מהם, כגון תיווך בהסדר טיעון בין התביעה לנתניהו.

הפנאי של פלדמן מנוצל לכתיבת ספר בלשי, שעלילתו מתארת סדרה מסתורית של רציחות שופטים. הוא בונה את הסיפור, העשוי להפוך גם ליצירה טלוויזיונית, נדבך-נדבך, פרק-פרק, וזהותו של הרוצח נודעת לו, למחבר, בהפתעה גמורה, רק לקראת הסוף; ואף אז יתכן שהסניגור הפלילי המנוסה פלדמן יצליח לחלץ אותו מהרשעה.


אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

THE PINE&OAK PODACST
https://open.spotify.com/show/4PSB8IawKNzp1jR4NY63ry

האויב המסוכן ביותר של הבטחון הוא הבטחון העצמי. תחושתם של שותפי סוד שהם יודעים על האויב כל שיש לדעת משרה שאננות ומכרסמת בתודעת הצורך להיערך להפתעה; ותמיד תהיה הפתעה, כמו שהתברר לרומאים כשחניבעל איגף אותם מצפון עם בעלי-חיים נפוצים באפריקה אך נדירים באירופה.

זאת אחת התובנות שצבר ראובן אייל בעשרות שנותיו במדים ובארבעת העשורים שמאז. עוד אחת: רבים מקציני המודיעין נוטים לשכוח את העובדה החשובה ביותר במלאכתם: המודיעין משרת תכלית גבוהה יותר, לא את עצמו. חומר כה סודי, עד שנמנעים מהפצתו למי שזקוקים לו, הוא עושר השמור לרעת בעליו - כשהבעלים האמיתיים הם בכלל המפקדים, הלוחמים ומפתחי המענה בתעשיה הבטחונית.

לא כך אייל, תת-אלוף בדימוס, שהיה ראש להק המודיעין בחיל האוויר. אייל לא היסס (טוב, אולי היסס, אך החליט) להתעלם מהוראות קנאיות להטיל מידור קיצוני על נתונים שבלעדיהם לא היו מומחי המחקר והפיתוח בישראל משכילים להכין אמצעי-נגד להצלת טייסים ולסיוע לביצוע משימותיהם.

אייל לא חיפש אתונות ומצא מלוכה, אבל גם לא הרבה פחות מכך - כשהתגייס לשירות חובה, ב-1953, רצה להיות מכונאי מטוסים, וסורב. הנימוק: כושר קרבי. לא נורא, ניחמו אותו בבסיס הקליטה, תוכל להיבחן לטיס. מי שלא רצה בו כצוות קרקע קיבל אותו כצוות אוויר, אחד מתשעה בלבד בקורס 18, ביניהם מי שהיה בתוך עשור לטייס-קרב מוביל בחיל האוויר, רן פקר.

בשיחה עם אמיר אורן ב”אפרכסת״ מספר אייל על חיל האוויר מימי דן טולקובסקי ועזר ויצמן, מוטי הוד ודוד עברי, עד לעמוס לפידות. הוא דן בסוגיות המציאות החמקמקה שהמודיעין מנסה לשווא לשקף, ההערכות השונות שהמפקדים - רובם אך לא כולם - מבקשים לקבל וההבדל בין ״מטרה״ ל״איום״ כשני צדדים של אותו אויב.

אחת מנקודות השיא במבצעים שליווה היתה תקיפת הכור העיראקי. לאייל זכור היטב התדריך האחרון של שמונת הטייסים עם הרמטכ״ל, רפול, ימים מעטים לאחר נפילת בנו יורם איתן בהתרסקות מטוסו. הנחת העבודה, לאור הסכנות בנתיב וסביב הכור, היתה שיותר מאחד מהשמונה יופל. פגיע מכולם היה הרביעי והאחרון בכל מבנה, כך שהסיכון הגדול ביותר לשבי ולעינויים בבגדד ריחף על מספר 4 במבנה של אמיר נחומי - אילן רמון. ״אם תיפלו בשבי,״ הופתע אייל לשמוע את רפול הקשוח פוקד, ״אל תנסו לשתוק. ספרו הכל״.

אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

THE PINE&OAK PODACST
https://open.spotify.com/show/4PSB8IawKNzp1jR4NY63ry

כבנו של טייס קרב, חבר מרחביה שבעמק יזרעאל, גדל עטר דגן בסביבה שבמרכזה הקיבוץ והצבא. הוא התלווה לאביו לבסיס הסמוך, רמת דוד, צפה בהמראות ובנחיתות, הקשיב לסיפורי בני מחזורים קודמים שהצטיינו בחיל האוויר וקיווה להצטרף אליהם בתורו.

למרות אופיו המרדני וחומד הלצון הצליח כפרח טיס עד למחצית הקורס. אז לא התאפק בטיסת סולו, ביצע תרגיל מסוכן ושרד תאונה אך הופנה לאפיקים קרקעיים יותר. מבין החלופות שהוצעו קסמה לו קצונה בתותחנים. גם כצוער התגרה בשלטונות ועמד שוב ושוב בפני הדחה; הוא ניצל ממנה בזכות חוות הדעת המעולה של חבריו לצוות, שהרשימה את מפקד בה״ד 1 יותר מהסתייגות המדריכים.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר דגן, אלוף-משנה בדימוס, על פרקים מספקים לצד מתסכלים בשירותו הצבאי. כשהוזמן לפקד על יחידה טרייה בחיל התותחנים, שתכלית הקמתה בלימת פלישה משוריינת של אוגדות סוריות לגולן, התאכזב לגלות שצה״ל, בשיגרת מחשבה, רואה בה עוד סיירת נבחרת עם טילים ולא מסגרת חדשנית להפעלת אמצעי-לחימה מהפכניים מטווח רחוק.

מפקדו באוגדה 91 בסוף תקופת לבנון, משה (קפלן) קפלינסקי, מינה אותו לקצין האג״ם של פיקוד המרכז, תפקיד מפתח באמצע העשור הראשון של המאה, תקופה עמוסת משימות ופגועת מאבקי אגו בין אישים ואירגונים. כשהתבדח כדרכו באחד הדיונים במטכ״ל הזכיר לו קפלינסקי, כבר סגן הרמטכ״ל, שבקרייה לא מאמינים בהומור.

מאחר שלא היה קצין שיגרתי ולא שם את אוכפו על סוס אביר שירכיב אותו אל השקיעה - הוא עדיין מעדיף טרקטור - נותר בדיוני האיוש ללא תפקיד תת-אלוף שבעליל היה ראוי לו. הפער שבין הציפיות המוצהרות למציאות הבינונית לא הפתיע אותו. צה״ל הציע לו פיצוי בדמות נספחות צבאית. בלונדון, הסכים דגן, ונשלח לוורשה.

אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב

מספר שאלות למאזיני "אפרכסת" בקישור הבא

https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

הטלפון הנייד של שגריר ישראל בברלין צילצל בעיצומן של קניות לשבת - בשבת. ״איך העסק מתקדם?״ הסתקרן ראש הממשלה, אריק שרון. הוא כיוון למיקוח על רכש שלוש הצוללות הראשונות בסדרת ״דולפין״, שהוביל שטיין בקשריו המעולים בבירת גרמניה. שרון, שלפנים לא רווה נחת מאנשי שירות החוץ, הוקיר את שגרירו בברלין במלים חמות.

רבע מאה לפני כן, בשליחותו הראשונה למחצית המערבית של אותה מדינה, לבירתה אז בון, היתה לשטיין דעה שונה לחלוטין על שר הבטחון שרון. לשמע הדיווח המקומם על הטבח בסברה ושתילה התלבט בין שלוש חלופות קשות - להתפטר, לשקר למקומיים או לומר את דעתו האמיתית - ובחר ברביעית, להסתגר בחדרו ולהימנע מכל התבטאות.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שטיין איך גוייס מהאוניברסיטה העברית למשרד החוץ כדי לעסוק במחקר מודיעיני  ובתכנון מדיני, אך הוסט למסלול דיפלומטי - לא שיש לו סיבה להתלונן. הוא הוצב בבירות החשובות ביותר, בתפקידים המעניינים ביותר ובתקופות המאתגרות ביותר.

שטיין, שגדל בנתניה, במשפחת ניצולי שואה, לחם כצנחן בששת הימים וביום הכיפורים. במדינות אחרות משרד החוץ בכיר ממערכות הבטחון והמודיעין. לא בישראל. צה״ל, המוסד, המלמ״ב והשב״כ מתבוננים במשרד החוץ בהתנשאות חשדנית. נדיר למצוא דיפלומט ישראלי המקובל עליהם ושותף לסודותיהם. שטיין היה בקומץ זה. כשפעל יחד עם ידידו מהוועדה לאנרגיה אטומית, גדעון פרנק, הלחימו אותם ל״פרנקנשטיין״.

שני דורות של פוליטיקאים ופקידים גרמנים התוודעו אליו. ביניהם הנשיא הנוכחי שטיינמאייר והקנצלרית הניצחית מרקל, שמקורביה לא הסתירו את כעסם על התנהגות נתניהו כלפיה. 

עיסקת הצוללות הנוספות וכלי-השיט האחרים התנהלה לאחר פרישת שטיין מהשגרירות בברלין ומשירות החוץ, אך גם בלי להתעמק באפלים שבהבטיה הוא מפוכח דיו לפסוק שבשני הצדדים, הישראלי והגרמני, יש גם שחיתות.


אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

אלוף-משנה דורון מיינרט קיווה להיות תת-אלוף, מפקד אוגדה. זאת היתה ציפיה סבירה - הוא אהב את חיי הצבא, היטיב לפקד על גדוד וחטיבה ובהיותו סמח״ט 7 אחד המג״דים היה איל זמיר, שהתקדם מאז בארבע דרגות נוספות.

אלא שלמיינרט היתה בעייה רפואית קשה בפיו - הוא לא הצליח, ולא התאמץ, לסגור אותו. הבעת עמדותיו נגד נזקי כיבוש האוכלוסיה הפלסטינית סימנה את מיינרט כמחולל צרות. בכירי הצבא העדיפו אותו דומם, או באזרחות. ״איש עקרונות, מוצק, לא מתגמש,״ מתאר אותו אחד מעמיתיו, המעריך ומחבב אותו אך שתק בדרכו מעלה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר מיינרט, יליד קיבוץ בן השיטה, איך נקטע שירות הקבע שלו - ובהמשך, שירותו במילואים בחטיבת המבצעים, בהוראת אהרן חליווה - כשהתמיד בהתבטאויתיו, אף שלא חילחלו לעבודתו המקצועית בתכנון מהלכים מלחמתיים בחזיתות איבה. 

ליבת השיחה היא המציאות המקוממת בגדה, שם מנסה מיינרט לסייע לפלסטינים המותקפים בידי פורעים, כשפיקוד המרכז, משטרת מחוז ש״י והשב״כ מסייעים למתנכלים, במעשה ובמחדל. באחד החיכוכים עם התוקפים נפצע.

מיינרט נד לירידה ברמת המקצועיות, המשמעת ואמירת האמת בצה״ל. צבא השיטור בשטחים, כלשונו, סובל מליקויים בסיסיים. הרמטכ״ל זמיר, אילו ביקש בעצתו של מיינרט, היה שומע ממנו דברים ישרים ואמיצים על הפער שבין מליצותיו לפעולותיו. ״תפוס את הקצין ודרוק אותו מצה״ל. תפוס את החיילים וזרוק אותם לכלא״. בטח. מצא למי לומר, לרב-אלוף, ומה עוד רב-אלוף שהשתחרר כאלוף, שתק וחזר כרמטכ״ל; הוא יקשיב לחברו מהשריון, השמאלני הבוטה להכעיס, שנשאר אלוף-משנה במילואים שאינו נקרא לשרת בהם.

אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל ברדשי