הביקור בלוס אנג'לס וסן פרנסיסקו חידד לו עד כמה הכיוון הפסיכדלי של הביטלס לא היה עבורו. הוא כתב שיר שנראה שבפשטות היה על איחור של דרק טיילור להגיע לבית ששכרו בני הזוג ב LA, אבל זה היה שיר קינה על תקופה שהסתיימה ועל דור מבולבל שריחף בחלל ללא שום מטרה.

במידה מסויימת השיר Blue Jay Way היה אנטיתזה לפרויקט שהגה פול - מסע הקסם המסתורי וראה בו את איבוד דרכה של הלהקה במיוחד עכשיו לאחר מותו של בריאן אפשטיין ולכן מה יותר טוב מלשלב אותו בפרויקט הזה?

אחרי הפרק השני בסדרה על I am the Walrus המוזר והנפלא של ג'ון שהיה תלוש מרעיון מרכזי ועמוס באסוציאציות, מגיע מקרטני עם שני שירים אישים וביוגרפים שעוסקים בנושאים הקרובים לליבו, משפחה והביטלס שגם היא היתה סוג של משפחה עבורו.

בימים הראשונים לאחר מותו של בריאן אפשטיין, היתה תחושה קשה במחנה הביטלס. הם היו אבודים וחיפשו את דרכם.

בחלק הקודם במיני הסדרה, בריאן ניסה לצאת לייצר לעצמו פרסונה עצמאית כאיש המצליח שהקים תאגיד לניהול אמנים מצליחים ובראשם הביטלס.

הוא פרסם ביוגרפיה, והחל להתראיין לכלי תקשורת.

על הדרך הוא מגשים חלום ישן ושוכר את תיאטרון הסאביל על מנת להעמיד הפקות תיאטרון.

למרות הכל הדיכאון משתלט עליו כשהוא מבין שהביטלס הולכים ומתנתקים מהתלות בו.בפרק החדש נראה את תחילתו של תהליך הנפילה של בריאן בשנת 1966 שמנוגד לתהליך המהפכני-התפתחותי שעובר על הביטלס.

בריאן מתמכר לסמים, מאבד את השליטה על חייו וקרע נוצר בינו לבין הביטלס שהולך ומעמיק.

לצד בריאן המסודר והפדנט נוצר בריאן שלא שם לב לפרטים, פוחד ומהסס.

לראשונה מופיע אדם שמערער על תפקידו כמנהל הכל יכול של הביטלס, אדם שמאז ומעולם לטש עיניים אל הביטלס ורצה לנהל אותם - אלן קליין.