את נועם פיינהולץ אני מכיר מיליון שנה, שנינו שירתנו בגלי צה״ל אי שם בסוף שנות התשעים. אחרי דוקטורט בקולנוע ותקשורת וקריירה באקדמיה, הוא עשה שינוי והתחיל לייעץ ולהרצות בפני חברות, ארגונים וסטרטאפים על אמנות הסיפור או הסטוריטלינג בעיקר בהקשר העסקי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל וחלק גדול מהפגישות פשוט התבטל, הוא התיישב מול המחשב והחליט לכתוב ספר שמסכם את כל התובנות שלו על אמנות הסיפור וכך יצא לאור בשבועות האחרונים ״סטוריטלינג - איך לספר סיפור שפותח דלתות״. אחרי קצת נוסטלגיה מהשירות המשותף, צללנו לסיפור האישי של נועם, דיברנו על טעויות גדולות כשמספרים סיפור וניסינו לזקק איך עושים פיץ׳ מעלית מוצלח בשישה צעדים.

מגיל מאוד צעיר, ליאור הנדלסמן ידע שהוא יהיה מהנדס אלקטרוניקה. הוא שיחק בצעצועים כמו ״האלקטורנאי הצעיר״ וכשהגיע הזמן להתגייס הוא למד הנדסת חשמל בטכניון והגיע ליחידה 81. אחרי 11 שנים בצבא הוא חבר לארבעה חברים מהיחידה, שהקימו לימים את אחת החברות הכי מפוארות שיצאו מישראל, סולראדג׳, שבשיאה נסחרה בנסד״ק בכ-20 מיליארד דולר. שוחחנו על מה קרה לסולראדג׳, איך זה קשור למותו הטרגי של המנכ״ל גיא סלע ז״ל, שהקים עם ליאור את החברה ובעיקר על הפרק הנוכחי בקריירה של ליאור, שותף בקרן ההון סיכון גרוב, שהקים היזם דב מורן. אילו חברות הוא מחפש, איך אפשר ליצור איתו קשר, וגם דיברנו על כמה מחברות הפורטפוליו שלו, ולמי יש סיכוי להיות הסולראדג׳ הבאה.  

עמרי גזית גדל בקיבוץ דן שבצפון. בחטיבת הביניים הוא נחשף לעולם משחקי הוידיאו והמשיך להיות שחקן פעיל גם תוך כדי שירות ארוך של 13 שנים כקצין בשייטת. מיד אחרי הצבא ותוך כדי שאחיו עושה תואר במחשבים, הם עלו על רעיון שיאפשר ליוצרי משחקי וידיאו להגיע ליותר שחקנים פוטנציאליים. הם הקימו את לודיו, שמאפשרת לייצר מקטע קצר ממשחק, ולשחרר אותו באופן ציבורי ונגיש לכולם, ככה שהקהל יכול להרגיש את המכניקה והחוויה של המשחק, גם בלי להתקין אותו. הם גייסו עד היום 42 מיליון דולר ממשקיעים בארץ ובארה״ב ועובדים היום עם אולפני המשחקים הגדולים ביותר בעולם. שיחה על תעשיית הגיימינג הישראלית והגלובלית, על האתגרים שיש לסטרטאפ שבונה מוצר למשתמשי קצה ועל חיי היזמות ואיך זה לנהל חברה כשאחיך הקטן הוא המנכ״ל. 

חוץ מלהיות קצין ב-8200 יוחאי כורם מחזיק בעוד תואר שמעטים יכולים להתגאות, אלוף צה״ל בידיעת הארץ, אי שם בשנות התשעים. אחרי השחרור ובמקביל ללימודי הנדסת חשמל ומאוחר יותר קריירה בהייטק, הוא טיפח אתר טיולים פופולרי בשם טיולי.קום שלימים נמכר לרשת למטייל, מה שעזר לו לסגור משכנתא. האהבה לטיולים לא שכחה, אבל במקביל הוא התקדם לתפקידים בכירים בפיתוח מוצר שיווק ומכירות, עד שב-2020, בעיצומה של הקורונה, הוא הובא על ידי דירקטוריון חברת הסייבר סייברינט להבריא את החברה. תוך 4 שנים הוא שינה את המיקוד, הזניק את ההכנסות ולפני כחמישה חודשים גם הוביל אותה לאקזיט מוצלח של כ-200 מיליון דולר לצ'ק פוינט. שיחה עם מאזין אדוק של הפודקאסט, על החיים בין מסלולי הטיולים בשטח ועולם היזמות. 

פרק מיוחד לרגל צאת הספר ״היזם האנושי״ עם מחברת הספר ומגישת הפודקאסט שנושא את אותו שם. גלי עשתה מון גלגולים בקריירה שלה, אחרי שירות כקצינה היא עשתה תואר משולב של משפטים ופסיכולוגיה, התמחתה במשרד עו״ד נחשב, עבדה עם מנכ״לים של חברות ענק, עשתה רילוקיישן חזרה והתחילה ללוות יזמים. את הכלים שהיא קיבלה לאורך הקריירה היא זיקקה לכדי שיטת אימון של מנהלים בכירים שמשלבת אימון עסקי ורגשי וזה בדיוק מה שדיברנו עליו בפרק.

אלדד תמיר הוא מעמודי התווך של שוק ההון וההון סיכון הישראלי, יליד קריית אונו, קצין שריון במילואים ומי שבשנות התשעים הקים את בית ההשקעות תמיר פישמן. הוא היה מעורב בהנפקות ואקזיטים, ואולי הוא מוכר לכם כפרשן כלכלי וכאחד הכרישים בעונת הקורונה של תכנית ההשקעות הישראלית. בשנתיים וצי האחרונות יש לו בייבי חדש חברה בשם פינק, שעומדת שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לייצר מוצרים פנסיוניים לשוק הישראלי ותעודות סל חכמות שלדבריו יכו את המדדים הפופולריים בוול סטריט בזכות בינה מלאכותית. שיחה על הייטק, פנסיה, שוק ההון, והטלוויזיה בארץ, עם קצת נוסטלגיה מימי ״לילה כלכלי״ ז״ל שם אלדד ואביב שיתפו פעולה.

יוני היילברון היה קצין ב-8200, התחיל את הקריירה בנייס והגיח לתקופה למשרד ראש הממשלה, ובסופו של דבר שימש כסמנכ״ל השיווק של ארגוס, חברת הסייבר למכוניות שנמכרה בכחצי מיליארד דולר לקונטיננטל. אחרי האקזיט המוצלח הוא החליט לעבור למה שמוגדר בתעשייה ״הצד האפל״ ולהתחיל להשקיע בסטארט אפים. הוא הקים את איי אל ונצ'רס, קרן הון סיכון שמתמחה בהשקעות לא שגרתיות, בפוד טק, אגריטק ובעיקר חידושים בתעשייה 4.0. עד היום הקרן הצעירה יחסית, השקיעה בשש חברות ישראליות בתחומים האלה. ויוני מחפש להשקיע צ׳קים של מיליון עד שני מיליון דולר בחברות בשלב הסיד וסיבוב איי. מה אסטרטגיית ההשקעה שלו? איך הוא נחשף ליזמים וחברות? וגם למה הוא כל כך אופטימי לגבי ההייטק הישראלי?

מיכה קאופמן היה כבר אצלנו בפודקאסט לפני כמה שנים טובות, הרבה לפני ההנפקה, האתגרים שלה והנסיקה של כל הבינה המלאכותית. היום הוא הגיע אלינו, כי באמת הרבה זמן לא נפגשנו, ושוחחנו על מצבה הנוכחי של פייבר, על אלף עובדיה, שיעורי הרווחיות, ההכנסות שכבר עברו את 400 מיליון הדולר, אבל גם מה קרה למחיר המניה שאיבדה כבר יותר מ-90% מהשיא אליו היא הגיעה שעמד על כ-11 מיליארד דולר. לא יכולנו להתעלם גם ממהפכת הבינה המלאכותית, מה הוא עשה לנותני השירותים הרבים שמתפרנסים בזכות הפלטפורמה של פייבר, ואיזה מוצרים חדשים הם השיקו לאחרונה, כדי להפוך את פייבר לא רק לזירת מסחר ענקית בין נותני שירותים וצרכנים, אלא גם לפלטפורמה שמאפשרת למפתחים לפתח כלי אי איי ולצרכנים להשתמש בהם.

בועז פאר גדל בקריית ביאליק ושירת במודיעין, ואחרי תואר בהנדסת מערכות מידע הוא הצטרף לרפאל. בשלב מסויים הוא מיצה את נושא הנדסת הטילים והצטרף כמהנדס לקוואלקום, שבזמנו הםעילה בחיפה מרכז מו״פ צנוע של 100 עובדים. בשנים האחרונות בועז מוביל את קרן ההשקעות התאגידית של קוואלקום בישראל ובאירופה. הקרן עד היום השקיעה בישראל ב-40 חברות מתוכן 17 אקזיטים, ביניהם האקזיט המפורסם של ווייז, ובעולם מתגאה בחברות פורטפוליו כמו זום ואנטרופיק. בין הנושאים שדיברנו עליהם, מה זו קרן הון סיכון תאגידית? אילו תחומים מעניינים את קוואלקום? ואיך ישראל תדביק את הפער כדי לעשות לאי איי, את מה שעשינו לסייבר?

מרסיו למפרט נולד בריו דה ז'נרו ועלה לארץ כבר בגיל 17 אחרי שאיים על הוריו שאם הם לא יצטרפו אליו הוא יעלה לבד. אחרי לימודים במגמת אלקטרוניקה, קורס חובלים ושירות ארוך בסטילים הוא הצטרף לאורבוט, לימים אורבוטק, כשההייטק הישראלי היה עדיין בחיתוליו. 25 שנים הוא היה שכיר בכיר בחברות טכנולוגיה וסטרטאפים, ועשה תפקידי פיתוח, מוצר, מכירות ולבסוף שימש כמנכ״ל. בשנים האחרונות הוא השותף בישראל של קרן ההון סיכון סין וונצ׳רס (לא המדינה, ולא המילה חטא) קרן אמריקאית שמשקיעה בחברות סייבר בשלבי סיד ואיי.  על הטרנדים בעולם הסייבר וההון סיכון, האתגרים וכמה טיפים למייסדים מתחילים, שרוצים להקים חברת סייבר אבל לא רק.