דקות או פחות ‎30

עדי דנגוט זוקובסקי גדלה בנתניה ואחרי שירות כקצינה בבא״ח גולני הייתה בטוחה שהיא תהפוך לרואת חשבון. היא עשתה תואר בחשבונאות וגם עבדה תוך כדי כדיילת באל על, אבל מודעה שהפיצה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הביאה אותה להתמחות בגולדמן זקס, אחד מבנקי ההשקעות המפורסמים בעולם. העבודה שם בליווי של הנפקות, מיזוגים ורכישות גרמה לה להתאהב בעולם הטכנולוגיה, מה שהביא אותה לתפקיד של אנליסטית בקרן ההון סיכון באטרי. כיום עדי היא אחת השותפות בקרן ההון סיכון האמריקאית אייבקס, שמנהלת בארץ קרן של 110 מיליון דולר, ומשקיעה בחברות ישראליות בשלב הסיד. הם מחפשים יזמים עם יתרון תחרותי בשווקים נישתיים, אבל אוהבים להוביל ולהשתתף בסבבים מוקדמים של חברות פינטק, תשתיות מחשוב, סייבר ואיך לא, בינה מלאכותית. 

לנור דניאל גדלה בנס ציונה ושירתה כקצינה ב-8200 בתפקיד אופרטיבי, ככה היא נחשפה לעולם הטכנולוגי. אחרי השירות היא הקימה עסק נדל״ן ויחד עם בן זוגה, שהיום הוא הגרוש שלה, מכרו, קנו ושיווקו מאות נכסים מניבים, תחילה עבור עצמם ובהמשך עבור לקוחות בישראל וביוון. לפני שש שנים נפל לה האסימון, וזיהתה פער בשוק, איך זה שחנויות פיסיות לא מנתחות את התנהגות הצרכנים שלהם, כפי שעושים בעולם האונליין? זה היה הרקע שגרם לה להקים את שופר אי איי, פלטפורמה שמתממשקת למצלמות האבטחה בחנות או בסופרמרקט, ומאפשרת לקמעונאים וספקים להבין את התנהגות הצרכנים במרחב הפיסי. היא גייסה עד היום כ-12 מיליון דולר, בין השאר מאמנון שעשוע, מהבעלים של רשת ויקטורי ומקרן ההון סיכון בי אר אם. שיחה על מסע יזמי קצת שונה, של מי שרוצה לבנות את הגוגל אנליטיקס של כל סופרמרקט או חנות פיסית בעולם. 

אורן צ׳רנוף גדל במשפחה יהודית ציונית באחד הפרוורים של וושינגטון די סי. אחרי הקולג׳ ותקופה קצרה בסטרטאפ טכנולוגי, הוא התחיל לעבוד בקרן הון סיכון ישראלית שבזכותה עשה עלייה לישראל. ההרפתקה הבאה שלו הייתה חברה בשם פונדו בעולם האיקומרס שבסופו של דבר נמכרה וכמו שאורן אומר, האקזיט היה אירוע משנה חיים עבורו ועבור השותף שלו. היום אורן הוא אחד המייסדים של סטיקר, קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות קונסיומר ישראליות. יחד עם השותף שלו דני כהן, הם מחפשים יזמים עם תשוקה לבנות מוצרים לצרכני קצה, בין אם מדובר במוצרים דיגיטליים, או במוצרים פיסיים, לא משנה אם זה משחק, אפילקציה, או קרם גוף היעקר שתהיה לכם תשוקה ואיזה שהוא יתרון יחסי שאין לאחרים.

אור בוקבוזה נולד במושב ביישובי גדרות, עד גיל 26 הוא היה בטוח שהוא יעשה קריירה צבאית, אחרי ששירת כקצין בסיירת מטכ״ל אבל במקום זה, הוא החליט להקים קהילה עם החברים שלו בשכונת שפירא, שמהר מאוד הפכה לקרן שקונה, משביחה ומנהלת מאות מבנים בתל אביב. על התשתית הזו הם הקימו את וון, פלטפורמה שמנהלת בנייני מגורים בארה״ב, ומאפשרת לדיירים של נכסי מולטי פאמילי לקבל את השירותים שהם צריכים ממנהלי הנכס, משלב המעבר לדירה, התשלומים החודשיים, וכל השירותים הנלווים. עד היום הגם גייסו יותר מ-110 מיליון דולר והם מנהלים כרבע מיליון דירות מתוך שוק של כמעט חמישים מיליון. על המסע היזמי של וון, שכלל הרבה עליות ומורדות, ועד הבוקר ההוא בשבעה באוקטובר כשהוא יצא עם הנשק לעוטף, ואיך רכב עם מתנדב שחילק פיצות לחיילים, גרם לו להיות הכי אופטימי לגבי ישראל. 

נועם שוורץ הוא יזם סדרתי, עם רקע לא שגרתי. הוא גדל בבני ברק ואחרי לימודים בישיבה תיכונית הוא התגייס לחטיבת המחקר של אמ״ן, וכמעט מיד אחרי השחרור הקים את החברה הראשונה שלו, שלבסוף נמכרה לסימילרווב. בשנת 2018 הוא הקים את אקטיב פנס, אליה גייס כבר יותר מ-130 מיליון דולר בתחום הסייבר, אלא שב-2022 הם זיהו את טרנד הבינה המלאכותית, והיום הם החברה המובילה בהגנה על מודלים של אי איי וכבר מתקרבים להכנסות שנתיות חוזרות של 100 מיליון דולר. סביב ההזדמנות הזו, הם החליטו לעשות מהלך של מיתוג מחדש והיום הם נקראים אליס, על שם הדמות הספרותית המפורסמת מהספר של לואיס קרול. שיחה על ריברנד, איך מגיעים להחלטה משמעותית כזו, מה חייבים לדעת, ובעיקר איך משלימים תהליך כזה ונשארים בחיים. 

את שי מישל אירחנו כבר פעמיים לאורך השנים, בהן דיבר על המסע היזמי שלו, על עבודתו כאיש פרודקט ואז על הקרן אליה הצטרף, מרלין וונצ׳רס, קרן סייבר שעוזרת לחברות למכור בשוק הפדרלי והמדינתי בארה״ב. הוא הגיע אלינו שוב לפני כמה ימים כדי לדבר על העסקה הגדולה ביותר שהוא הוביל, 140 מיליון דולר בחברת הסייבר טורק, שעושה אוטומציה למערכות בקרת הסייבר של ארגונים גדולים שידועה בשמה ״סוק״. שיחה על סבבי ענק, על העסקה הלא שגרתית עבורו, כקרן שבדרך כלל משקיעה בשלב הסיד, והאם הסייבר הישראלי נמצא בבועה. 

גיל שי התחיל לתכנת כבר בבית הספר היסודי, במחשב שכנראה מעולם לא שמעתם עליו, דור שהקדים אפילו את הקומודור 64, אי שם בשנות השמונים. הוא התגייס לעתודה האקדמית ושירת ביחידה הטכנולוגית של חיל האוויר. עם שני אקזיטים על החגורה, האחרון שבהם בכ-250 מיליון דולר, חברה בשם קלאוד אנדור שנמכרה לאמזון, הוא התחיל לבצע השקעות אנג׳ל ולאחרונה הצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון מירון קפיטל.  כחובב טבע, שאוהב טיולים, צלילות והוא גם טייס חובב, הוא החליט להשקיע בתחומים שההון סיכון הישראלי פחות מחבב כמו אנרגיה, אקלים ובריאות דיגיטלית, ומחפש יזמים בשלבי פרה-סיד וסיד שמחפשים לא רק אקזיט גדול אלא גם משמעות.

זה סיפור על שני שחייני נבחרת ישראל, גלעד זילברמן וגיא קוגל, שאחרי קריירה באליפויות עולם ואירופה, שיאי גילאים ושיאי ישראל, החליטו שהם מקימים את סיטפיק, פלטפורמה שמאפשרת לעשרות מיליוני גולשים בעולם למצוא את הכרטיסים הכי טובים לאירועי ספורט ומופעי מוסיקה, מגמר הצ'מפיונס ליג ועד מופע של טיילור סוויפט. הם עברו דרך חתחתים, בקושי גייסו כסף, וכמעט נסגרו תוך כדי הקורונה, אבל היום הם מוכרים כרטיסים בשווי של כמאה מיליון דולר בשנה, מנהלים עשרות עובדים בישראל ובחו״ל ומשרתים לקוחות בכ-15 שווקים גלובליים. איך הם כמעט נטשו את הרעיון, איך הם מתכוונים לנווט את החברה גם בעולם שבו חלק גדל והולך מהתעבורה ברשת עובר דרך פלטפורמות בינה מלאכותית, ואיך הספורט הסיזיפי מתחת למים הוביל אותם להצלחה.

פרופ׳ מור פרץ הוא דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחה. הוא גדל בשנות השמונים בשכונה א׳ בבאר שבע, לאמא שעבדה כאחות ואבא שניהל מחסנים לוגיסטיים. הוא בכלל קיווה להיות שחקן כדורסל, ואחרי לימודי הנדסאות בתיכון הגיע לחיל האוויר, שם חווה פציעה קשה שכמעט שיתקה אותו. מור מעיד על עצמו שהוא תמיד מכוון הכי גבוה, והיה בוגר המכללה הראשון שהתקבל לתואר שני ואז שלישי בהנדסת חשמל בבאר שבע. אחרי פוסט דוקטורט בקנדה, כשיכול היה לבחור במשרה באיזו אוניברסיטה שהוא ירצה, הוא החליט לחזור ארצה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. בשנת 2019 יחד עם שני דוקטורנטים שלו, הם הקימו את קפאו, שפיתחה טכנולוגיה שמטעינה רובוטים תוך כדי שהם נעים על רצפות ייצור ובמרכזים לוגיסטיים. עד היום הם גייסו יותר משלושים מיליון דולר ועובדים עם חברות ענק כמו טויוטה, שגם השקיעה בחברה, דנסו, ויונדאי. סיפור על חתירה למצויינות, ציונות ורובוטיקה בנגב.

כמה יזמי הייטק אתם מכירים שהתחילו את הקריירה שלהם בכלל בחיל החינוך? אחרי פציעה תוך כדי קורס חובלים, בן ברנשטיין מצא את עצמו בחיל הזה, אבל בגלל שהוא תכנת מגיל צעיר, את המילואים שלו הוא כבר עשה ביחידה 81. קריירה בכמה סטרטאפים, וכמעט 14 שנים במיקרוסופט בתפקידי פיתוח וניהול מוצר, הביאו אותו להקים את טוויסטלוק שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-450 מיליון דולר. אחרי שנשאר קצת זמן בפאלו אלטו ותקופה קצרה בקרן הון סיכון בשם אייקוניק, הוא הקים חברה נוספת בתחום הסייבר לקונטיינרים בשם מינימוס וגייס סיד ענק של 51 מיליון דולר. שיחה על אקזיטים, ציפיות, והייפים בתחום הכי חם בהייטק הישראלי.