הלימוד השבוע מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לרפואת פיליס הכט, גיטל פאשה בת מאשה רחל.
רבי וחכמים חולקים לגבי האם אדם גולה כאשר הרג אם הברזל נשמט מהקת והרג מישהו ואם מישהו נהרג מהשבבים של העץ שנזקרו בשעת חטיבת העצים. רבי סובר שהמקרה המתואר בתורה בדברים יט:ה מתייחס למקרה האחרון וחכמים סוברים שהוא מתייחס למקרה הראשון. ברייתא מביאה שתי ראיות מהכתוב לקריאה של רבי את הפסוק. רב חייא בר אשי מסביר שורש המחלוקת הוא האם יש אם למקרא, אנו הולכים אחר הדרך שבה הפסוק נקרא באופן מסורתי, או אם למסורת, אנו הולכים אחר הדרך שבה הפסוק נכתב.
ישנם כללים שונים לרצח בשגגה בהתאם לאיזה רשות התרחש המוות ואם הנהרג כבר היה שם או הוציא את ראשו מהחלון אחרי, למשל, שאבן נזרקה לכיוון זה. אבא שאול פוסק שאם אחד הרג בשגגה בזמן קיום מצווה, הרוצח פטור מגלות. זה נלמד מדברים יט:ה. תלמיד חכם אחד העלה קושי על לימוד זה לרבא, אך היא נפתרה. בגרסה אחרת של הסוגיה, התלמיד חכם שאל את אותה שאלה אבל על סוגיה אחרת, "בחריש ובקציר תשבות".
המשנה פוסקת שילד גולה לעיר מקלט בגלל הריגת הורה, אבל ברייתא פוסקת ההפך. רב כהנא ורבא כל אחד מיישב את הסתירה בדרך שונה.
ברייתא פוסקת שעבד או כותי גולים לעיר מקלט בגין הריגת יהודי ויכולים לקבל מלקות. כמו כן, יהודי גולה ומקבל מלקות בגין עשיית אותו דבר לכותי או עבד. על איזו עבירה ניתנות המלקות?