הדף היומי ב15 דקות – שיעורי דף יומי קצרים בגמרא

להצלחת שמעון בר בן נורית להצלחה רוחנית וגשמית ובעסקים בעז"ה

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(ב: למטה – ג. 6 שורות מלמטה)

ב. פירוש שתיים שהם ארבע

השיעור שבועות דף ג, גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

Download

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

(ב. במשנה עד ב: סוף המשנה)

א. סוגי הקרבנות:

ב. המקרים השונים

לא לפני

ולא אחרי

(ועד שידע אחרי, שעיר פנימי של יו"כ תולה).

ג. לדעת ר"ש –

אמר לחכמים: אם למשל אבד שעיר יו"כ, והשתמשו באחר, והוא נמצא אחר כך, אפשר להשתמש בו לרגלים או ר"ח.

כי למרות שלכל אחד יש כפרה אחרת, בכל זאת כולם באים בשביל טומאת מקדש וקודשיו.

[יש שתי גרסאות בר"ש,

ד. עוד כפרות:

(אא"כ חייב עונש בידי אדם.

ר"ש –

ה. עוד סיכום מזווית אחרת:

לא ידע לפני ואחרי

2. זדון.

לת"ק – שעיר המשתלח גם לכהנים

לא ידע כלל.

טהור שאכל טמא

ר”מ

ר”ש ב”י – ר”ש

ר”ש

ר”י

החטאים

(מהחמור לקל    )

שעיר בפנים

מזיד

קרבן עולה ויורד

ידע שכח וידע

שעיר בפנים

ידע – שכח

בחוץ    +רגלים    +ר”ח

בחוץ

שעיר בחוץ

שעיר בחוץ

1. לא ידע – ידע

בחוץ +רגלים

שעירי רגלים

שעירי רגלים ור”ח

2. לא ידע כלל

בחוץ+רגלים+ר”ח

שעירי ר”ח

————

3. טהור שאכל קודשים טמאים

השיעור שבועות דף ב, גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להצלחת שמעון בר בן נורית להצלחה רוחנית וגשמית ובעסקים בעז"ה

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כג: 4- עד כד: בסיום המסכת)

אגב שר' חנניה בן גמליאל אמר שמלקות פוטר מכרת,

ר"ש – יש לזה עוד מקור:

ומוסיף – אם על דם יש שכר, אפילו שממילא נפשו קצה ממנו,

(כג: 4-)

ברמת הבסיס יש 613, ואנחנו נראה איך הדורות הציעו מספרים קטנים יותר,

הבנה א – עם ירידת הדורות הורידו את הדרישות (צריך לקיים הכל, אבל להתמקד בדברים ספציפיים יותר)

א. ר' שמלאי – יש 613 מצוות

ו248 עשה (כמניין האיברים)

(כד. 3+)

ב. בא דוד והעמידן על 11 –

תהלים מז –

פסוק א – פתיחה: מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי־יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי־יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ –

פסוק ב –

פסוק ג –

פסוק ד –

פסוק ה –

סיום – עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם׃

ועכשיו נפרט עם דוגמאות מהתנ"ך ומהתנאים:

פסוק ב –

כמו אברהם ("הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז)

כמו אבא חלקיהו (בית שני) – כשעבד כשכיר לא השיב שלום לאחרים כדי לא לבזבז זמנו של בעה"ב.

כמו רב ספרא – שבאו לקנות ממנו והיה באמצע ק"ש והסכים בליבו למחיר, ואפילו שבינתיים הקונה הציע יותר – מכר במחיר הראשוני אליו הסכים.

(ויש מחלוקת ראשונים האם זו חסידות יתירה או שכך צריך לנהוג).

פסוק ג –

כיעקב אבינו – שלא רצה לשקר בשביל הברכות, ורבקה הכריחה אותו

שלא ירד לאומנות חברו

שדואג לקרוביו שלא יבואו לידי חרפה.

פסוק ד –

שמואס את מי שנבזה בעיני ה' – כמו חזקיהו המלך שגרר את עצמות אביו אחז במיטת חבלים.

כמו יהושפט מלך יהודה שקם לפני ת"ח וחיבקו ונישקו וקרא לו רבי רבי, מרי מרי.

כרי"ח שנדר תענית לכמה שעות עד שיבוא לביתו, ואפילו שלא צריך לקיימו קיימו.

פסוק ה –

אפילו לגויים, שמא יתרגל ויתן בנשך ליהודים.

כרי"ש ברי"ס – שהיה לו אריס שהיה מביא לו פירות כל יום שישי, ויום אחד היה צריך לבוא לפניו לדון ביום חמישי, אז הקדים והביא לו הפירות באותו יום, ורי"ש לא קיבלם מוקדם ופסל עצמו מלדון כי זה דומה לשוחד.

והסיום – עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם –

ר"ג בכה כי חשב שהכוונה לעושה כל אלה

(כמו ב"אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה" (בעריות) שהכוונה גם לאחת מאלה)

(כד. בסוף השורות הצרות)

ג. בא ישעיהו (פרק לג) והעמידן על 6

כמו אברהם אבינו – כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט)

שאינו מקניט (מוכיח) חברו ברבים

כרי"ש בן אלישע – שלא הסכים לקבל מתנות כהונה ממי שהיה רגיל לתת לכהן אחר.

כמו הסיפור לעיל על רי"ש ברי"ס והאריס

שלא שותק (דומם) כששומע זלזול בת"ח,

למשל, שלא מסתכל על הנשים כשמכבסות.

והסיום – הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים.

(כד. שליש תחתון)

ד. בא מיכה (ו, ח) והעמידן על 3

הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב וּמָה־ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ

ה. חזר ישעיהו (פרק נו) והעמידן על 2

כֹּה אָמַר ה'

כִּי־קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת׃

ו. העמדה על 1 –

דחייה – אולי הכוונה ללמוד ולדרוש את כל ה613 מצוות?

(כד. 11-)

כי משה הלך במידת הדין והם הכניסו יותר מידת הרחמים:

וביטלו – "וָאֹמַר ה' אלוקים חֲדַל־נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא…" – יש רק מעט צדיקים כאלה – וה' מסכים – "נִחַם ה׳ עַל זֹאת" (עמוס ז, ה-ו)

וביטלו – כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו לא, ב)

וביטלו – "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא־יִשָּׂא  בַּעֲוֺן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֺן הַבֵּן…" (יחזקאל יח, כ)

וביטלו – "וְהָיָה  בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר…" (ישעיהו כז, יג)

(כד. 6-)

א. "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם׃" (ויקרא כו, לח) הנ"ל –

נחמות:

אם משום "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם" – הרי אבידה אפשר לבקש ולמצוא ("תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" – תהלים קיט)

ב. שני סיפורים על ר"ג, ראב"ע, ר' יהושע ור"ע –

ור"ע שחק – שאם נבואת החורבן התקיימה, כך תתקיים גם נבואת הנחמה –

שכתוב בישעיהו ח – "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָה בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ" – והכוונה ליצור תלות בין שתי נבואות –

החורבן באוריה – לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ͏ִם עִיִּין תִּהְיֶה (מיכה ג, יב)[1]

הנחמה בזכריה – כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים (זכריה ח, ד).

ואמרו שאר התנאים – עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו.

הדרן עלך אלו הן הלוקין, וסליקא לה מסכת מכות

[1] ובירמיהו כו כתוב שגם אוריה ניבא כך –

השיעור מכות כד, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

להצלחת שמעון בר בן נורית להצלחה רוחנית וגשמית ובעסקים בעז"ה

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כב: במשנה למטה – כג: 4-)

(נראה את המשנה עם הגמרא ביחד)

א. ההכנות:

מקור – ״וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט״.

(אמנם בפשט הפסוק לא רוצה מצב של יותר מדי "וְנִקְלָה", אבל דורשים שגם צריך כן קצת "ונקלה").

(יש דעות שונות למה מתייחס המשפט הראשון בגמרא, ויש שלא גורסים כלל)

ב. הרצועה –

אורכה – שכשמכים בגב מגיע עד הבטן.

מהמשך הגמרא:

אביי – היו בוחרים רצועה מתאימה לגודל של כל נידון למלקות

רבא – א"א שיהיה כל כך הרבה רצועות, אלא היה קשר שבאמצעותו כיוונו את אורך הרצועה.

רוחבה – טפח

החומר – מורכבת מרצועה של עגל שמכופלת ל4, ותופרים את החלקים עם 2 רצועות של חמור.

ואגב, עוד דברים שלומדים מסמיכות פסוקים (רב ששת משום ראב"ע) –

(נלדג לאמצע)

שהרי אם זה רק לזה שצריך שיהיה מוטה – יכלה לכתוב – "יטיהו".

(נחזור לשליש)

ג. ההלקאה עצמה –

מקור – וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר –

לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ – מניין מסוים של מכות

בְּמִסְפָּר – עוד מכות במקום אחר (בגבו), וזה "מספר" כלומר סכום של מניין שאנחנו כבר מכירים, כלומר פעמיים המניין הקודם – 2/3 (מלבי"ם).

(נחזור לאמצע)

תנו רבנן –

רבנן – חסירי כח ויתירי מדע (חכמה)

ר"י – אפשר גם להפך – חסרי מדע ויתירי כח.

רבא – ראיה: מזה שהתורה צריכה לומר לו לא להוסיף מכות, מכאן שאינו חכם.

במשנה – ביד אחת

ברייתא – מגביה בשתי ידיים ואז מכה ביד אחת.

גמרא – כדי שיהיה "מדידיה" – בכל כוחו.

ובהמשך נראה מקור (רבע תחתון) – "מַכָּה רַבָּה".

מה קוראים –

יש שתי גרסאות במשנה –

גירסה א – דברים כח, נח-נט –

אִם־לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ׃

וְהִפְלָא ה' אֶת־מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים׃

גירסא ב – הוסיפו גם:

דברים כט, ח – וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כׇּל־אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן׃

תהלים עח, לח – וְהוּא רַחוּם  יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא־יַשְׁחִית.

מה עשו כדי שההקראה תתאים לזמן המלקות –

במשנה – אם סיימו לקרוא חזרו לראש

בברייתא – אומרים ארוך או קצר יותר, לפי מספר המלקות

ומסבירה הגמרא – קודם כל עשו כמו הברייתא,

מי קורא, ועוד תפקידים –

בברייתא –

הגדול שבדיינים קורא

(כג. שליש תחתון)

ד. הוסיף מלקות מיותרות

פסוק ג – אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף, פֶּן־יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל־אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ.

במשנה – אם הוסיף ומת – המלקה גולה

ברייתא – למה יש כפלות (לֹא יֹסִיף, פֶּן־יֹסִיף)

לֹא יֹסִיף – מי שמקבל 39 והוסיף לו אפילו מכה 1 – עובר על האיסור.

ומוסיפה הברייתא – אל תחשוב שכאן רק אם הוסיף "מַכָּה רַבָּה" עובר,

אז למה כתוב "מַכָּה רַבָּה" – שצריך להלקותו בכל כוחו (כמו שכתבנו לעיל).

(כג. רבע תחתון)

ה. עצירת המלקות באמצע

ר"מ – דווקא ברעי

(ומה שאמר בברייתא אחרת ששניהם ברעי, הכוונה שלגבי רעי שניהם שווים)

חכמים – שניהם בין ברעי בין במים.

קושיא –

ברייתא –

בהתקלקל – אכן נפטר גם לפני המכה הראשונה,

שמואל – מספיק שכפתוהו ואז ברח,

ולכאורה בורח זה כמו נקרעה הרצועה!

תשובה – ברח זה כמו נתקלקל, כי בשניהם יש ביזיון, ולכן זה גם לפני המכה הראשונה.

[הערות:

אם אמדו שיקלה לפני הכל (אחרי שיכפתוהו אני מניח) – פטור כבר מראש,

(כג. במשנה למטה)

א. האם מי שלקה נפטר מכרת –

[תזכורת מדף יג – האם יש מלקות באיסורי כרת –

            ר' חנניה בן גמליאל במשנה – נפטר

מקור: וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ – אחרי שלקה הוא הופך לאחיך.

ופוסק רב אדא ב"א – הלכה כר' חנניה ב"ג.

שואל רב יוסף – האם מישהו עלה לשמיים ובדק מה ה' עושה?

וכפי שר' יהושע בן לוי אמר משהו על בי"ד של מעלה, וגם שם זה מדרשות (ובסעיף הבא נפרט מה אמר).

            רי"ח – חכמים – לא נפטר

ומוכיח רב אדא ב"א –

            דחיות:

(כג: מעל האמצע)

ב. גופא – ריב"ל – שלושה דברים "בעייתיים" עשו בבי"ד של מטה והסכימו בבי"ד של מעלה

כלומר יש מקור מדרשות הפסוקים. נראה את הדרשות:

קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים (אסתר ט, כז) – קיימו למעלה את מה שקיבלו למטה.

אבל זה לא מספיק, כי אולי בועז עשה על דעתו ולא הסכימו משמיים,

מלאכי ג, י –

(כג: שליש תחתון)

ג. אגב – מימרא דומה – ר' אלעזר – בשלושה מקומות הופיעה רוח הקודש (בת קול) כדי להודיע על אדם שהוא צדיק

נביא את המקרים,

שכשיהודה אמר "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (בראשית לח),

מקשה רבא – אולי יהודה פשוט חישב את זמן ההריון לזמן הביאה? (ואמנם ייתכן שבא עליה עוד אדם, אבל הבי"ד הולכים לפי הנתונים הידועים).

אלא זה גמרא (מסורת).

כששמואל המליך את שאול אמר – "הִנְנִי עֲנוּ בִי… אֶת־שׁוֹר  מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁקְתִּי?

למה זה פתאום לשון יחיד? אלא שיצאה בת קול ואמרה "אני עֵד בדבר הזה".

מקשה רבא – הרי מצינו שעם ישראל נקרא בלשון יחיד ("יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה׳" – ישעיהו מה, יז)

            אלא זה גמרא (מסורת).

במשפט שלמה כשאמר – תְּנוּ־לָהּ אֶת־הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ הִיא אִמּוֹ (מל"א ג, כז) – איך ידע, אולי עבדה עליו? אלא שיצאה בת קול והכריזה – היא אמו!

מקשה רבא – אולי זה באמת מסברא (כמו הפשט) שראה שהיא זאת שמרחמת על הילד?

            אלא זה גמרא (מסורת).

השיעור מכות כג, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(כא: 8 שורות לפני הסוף – כב: במשנה למטה)

כי אין חילוק מלאכות ביו"ט, ויהיה חייב רק על אחד מהם (ואת המשנה שאומרת שמבשל גיד הנשה בחלב עובר גם על בישול וגם על הבערה ביו"ט – נשנה ונאמר שעובר על איסור אחר ולא הבערה (אכילת נבלה, הנאה מעצי אשירה, שריפת עצי הקדש).

(דחייה – ניתן להישאל גם על נזירות).

הקדמות:

חידושים:

ר"י – 40 (ואת ה-40 מקבל על גבו בין השכמות),

רבנן – 39 ("…במספר, ארבעים…"),

ועושים אומדנא רק פעם אחת (לקולא) –

במשנה  – אם רואים שטעו באומדנא

אבל משמע – אם עוד לא התחילו להקלות – אפשר לאמוד מחדש.

בברייתא – גם אם עוד לא התחילו – לא אומדין מחדש,

תשובה – זה כשלא טעו אלא שמצבו הבריאותי השתנה.

במשנה – כן – כשמקבל 42 ומעלה (39 על חטא אחד, 3 ומעלה על חטא נוסף, כי צריך כפולות של 3).

בברייתא – לא – כשאמור לקבל 41 ומטה, כך שאין לפחות 3 לחטא השני

(הסיפא במשנה: אלא יקבל 39 (או אומדנא) על חטא אחד, יתרפא, ויקבל שוב 39 (או אומדנא) על החטא השני).

השיעור מכות כב, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(סוגיית שרט בדף הקודם, ואח"כ מהמשנה – 8 שורות לפני סוף עמוד ב)

"וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'" (ויקרא פרק יט, כח).

"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת (דברים יד, א).

רבנן – שריטה (ביד) וגדידה (בכלי) הם שני איסורים.

רי"ס – איסור אחד (אמנם לוקה פעם אחת לרמב"ם) (ועובר על שניהם, וניתן ללמוד מאחד לשני) (וכן שמואל).

מקור:

ושרט – גם 5 על מת אחד.

לנפש – 1. לרבנן – דווקא על מת. 2. לרי"ס – גם 1 על 5, ודווקא על מת לומד מאיסור גדידה).

(זו המשנה האחרונה ברצף המשניות עם האיסורים שיש עליהם מלקות)

ורב מלכיא מחמיר מדרבנן גם באפר על פצע (גם כשעושה בשביל ריפוי),

ורב אשי מתיר, כי ברור שזה בשביל ריפוי).

(בסוגריים הגמרא מביאה כללים שנזכור מתי זה רב מלכיא ומתי רב מלכיו).

רב אחר בריה דרבא – שם ה',

רב אשי – שם עבודת כוכבים – "אני ה'", ולא אותה עבודת כוכבים.

א. עושה אותו איסור כמה פעמים

בהתחלה חשבו – צריך לפשוט וללבוש ממש.

רב ביבי (לגרסת הב"ח) – מספיק שמוציא את ידו מהשרוול ומחזיר.

רב אשי – לא צריך פעולות נפרדות, אלא רק לחכות זמן שמספיק לפשיטה ולבישה.

ב. עושה פעולה אחת ומתחייב כמה איסורים

2-3. אם שניהם בכורות עובד בבכורות.

7-8. בבית הקברות (כהן ונזיר).

חנניא בן חכינאי – גם יכול ללבוש כלאיים (אך רבנן – זה לא חלק מהחרישה, אך חנניא – הרי גם כהן ונזיר זה לא חלק, ורבנן (ברטנורא) – שם אין לו מקום אחר לחרוש בו, אך הוא יכול ללבוש בגד אחר).

לר"ע עובר כי מקיים (ולכן גם מי שמכסה את הכלאיים בעפר חייב, וכמשנתנו). לרבנן – רק על זריעה.

ר"ל – המשנה לכאורה כר"ע, כי החורש כלאיים לוקה

אך מחדש ר' ינאי שגם לרבנן שלא מחייבים על קיום, עובר כזורע, כי החיפוי על ידי עפר נחשב זריעה.

השיעור מכות כא, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(יט: שורה 3 בשורות הרחבות – כא. במשנה, עם דילוג על איסור שריטה)

יש שני נושאים –

ומחדש בזה רי"ח – שגם זה רק אם כבר נכנס לירושלים פעם. [מקור: האיסור "לא תוכל לאכול בשעריך" תלוי בעשה "כי אם לפני ה' אלוקיך תאכלנו".

קושיא על רי"ח – רי"ס – אם לא הפריש תרומת מעשר, כהן יעבור על איסור אחד (טבול לתרומת מעשר) וזר יעבור גם על אכילת תרומה.

ונדייק: אבל לא יעברו על מע"ש – כי זה בירושלים, משמע שמחוץ לירושלים – יעבור על  מע"ש

ומה החידוש? – כנראה שעובר אפילו שעוד לא היו בירושלים!

תירוץ – מדובר שהיו כבר בירושלים ולכן יעבור, ומה החידוש:

אך רק כאן שזה דאורייתא, אך לעניין איסור הפדיון שזה דרבנן מקלים ולא אומרים את זה – ומותר עדיין לפדות.

מחברים שני פסוקים:

ויקרא כא – לגבי הכהנים – "לא יקרחו קרחה בראשם"

בכל הראש (ולא רק בין עיניכם)

"יקרחו קרחה" – שחייב על כל קרחה וקרחה

ומסבירים שהיתה התראה אחת, ועשה קרחה בבת אחת ב5 מקומות ע"חי סם בו זמנית.

דברים יד – לכל ישראל -"בנים אתם… ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת"

דווקא על צער של מת

האיסורים לכל ישראל (ולא רק לכהנים)

איך הניקף לוקה – הרי זה לאו שאין בו מעשה?

אם השחית את כל הזקן או כל הראש –

לרבנן כל אזור זה לאו נפרד,

לר"א – הכל לאו אחד.

 רבנן  – דווקא תער

לגבי ישראל – "לא תקיפו פאת ראשכם,  ולא תשחית את פאת זקנך"

השחתה (לאפוקי מספרים)

לגבי הכהנים – "לא יקרחו קרחה בראשם, ופאת זקנם לא יגלחו"

גילוח (לאפוקי מלקט)

ועושים גז"ש ביניהם (פאת פאת) – ולכן צריך השחתה + גילוח, כלומר: תער.

ר"א  –  גם במלקט אסור

(גם לדעתו יש את הגז"ש כמו רבנן,

אלא שלדעתו מלקט נחשב השחתה + גילוח)

השיעור מכות כ, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

לנעה בת תמר וישי הירדני, ליום הולדתך ולרגל התגייסותך לצה״ל.

Download

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

(יט. שורה 5 – יט: שורה 3 ברחבות)

ג. הלאוים במעשר שני

השיעור מכות יט, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

Download

(יח. שורה 5 – יח: שורה אחרונה)

ב. אכילת חטאת לפני זריקת הדם "ואכלו אותם אשר כופר בהם, וזר לא יאכל כי קודש הם".

ג. מה מעכב את אכילת הביכורים ע"י הכהן – ההנחה או המקרא?

ד. ר' יצחק (כר' אליעזר) – הבעלים חייבים על אכילת הביכורים (כזר כאכל תרומה) – מהכנסתם למקדש.

השיעור מכות יח, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.

רוצים להקדיש שיעור? ליחצו כאן ובזכותכם יעלה עוד שיעור לאוויר

להזמנת ספר "דף מאיר" (סיכום וביאור מסכת מכות של אתר סיני) ליחצו כאן

Download

לצפייה בתרשים החי של השיעור למי שחסום ביוטיוב

(טז: רבע תחתון – יח. שורה 5)

ג. עוד איסורי מלקות – כהן שאכל קדשי קדשים מחוץ לעזרה, ישראל שאכל קדשים קלים מחוץ לירושלים, וכהן שאכל ביכורים לפני מקרא ביכורים (ר"ע ור"ש, אך לרבנן – לפני הנחת הביכורים בעזרה).

השיעור מכות יז, גמרא דף יומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.