ספרה של אורלי קסטל בלום ״דולי סיטי״ מסתיים במילים: ״דאגתי לילד, אבל זאת לא הייתה היסטריה. ידעתי שאחרי כל מה שעשיתי לו, כדור או סכין בגב זה לא דבר שהוא לא יכול להתמודד איתו״.
שלושים שנה חלפו מאז שאורלי קסטל בלום כתבה את ספרה החדשני, המהפכני אפילו. את סיפורה של דולי, המנסה לגדל ילד בתוך מציאות שאין בה חוקיות וגם לא מצפון או חמלה, מחטטת בקרביו, מדביקה אותו לגופה, תולשת, מבתרת, משתילה, מאמצת וזונחת בניסיונות נואשים להבין את התפקיד הבלתי אפשרי הזה: אימהות. בשיחה עם דפנה לוי, מעורכות המוסך - המוסף לספרות - אורלי מספרת על מה שהוביל לכתיבת ״דולי סיטי״, על ספרה החדש ״ביוטופ״, העתיד לראות אור בחודש הבא, על מה שביקשה בלחש מן הפירמידות ועל ההפתעה מכך ש״דולי סיטי״ לא הוליד דור שלם של ספרים פרועים ממנו.