על החיים ועל המוות - עם דפנה לוי

בגיל 86 (כמעט) המחשבות על המוות, כך אומרת האורחת שלי הפעם, הפסיכולוגית ורדה רזיאל-ז׳קונט, מעסיקות אותה במישור אישי מאוד. היא הייתה רוצה לבחור את רגע מותה, ולא להשאיר את הבחירה בידי נסיבות אקראיות. אחרי מותם של אחיה הבכור ושל הוריה ורדה לא ממש התאבלה אף שהיא אומרת שמגיל צעיר היו לה חרדות מפני האפשרות שאנשים קרובים אליה יילקחו פתאום, כלומר ימותו. כשזה קרה, היא השלימה עם היעדרם ואפילו שמחה, כך היא אומרת, כשנגאלו מן הסבל. וזה גם מה שהיא מאחלת לעצמה – לא לסבול. מה שלא אומר, אגב, שהיא הייתה רוצה שזה יקרה בקרוב, כי יש לה עוד לא מעט דברים לעשות עד אז ולמרות הגיל היא לא איבדה את מה שמעניק לה חיונית גדולה, וזו כמובן הסקרנות.

קטע הנגינה מתוך הקונצ׳רטו של שומן מבוצע על ידי ורדה רזיאל-ז׳קונט, עם תזמורת הקמפוס, בניצוחה של טליה אילן.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קורא הפעם: עמית אולמן.

את הפודקאסט הנוסף שלי ״שתי אצבעות מציון״ אפשר לשמוע כאן.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

המשורר עמוס נוי היה אחד המרואיינים הראשונים של י בפודקאסט הזה (פרק 10!) אלא שהשיחה שלנו (שהייתה בעיניי חשובה כי היא עסקה לא רק באבל על בנו הפעוט שמת, אלא בשנים של הסתרה וניסיון לא לדבר על הנושא וגם בשאלה כמה כוח יש לשירה בכל מה שקשור להחלמה ונחמה) הייתה אז רצופה רעשים של הקלטה לא ממש מוצלחת.

אז הנה גרסה נקייה, ותודות מקרב לב לבינה המלאכותית שידעה לסנן צפצופים וחריקות וגרגורים ושקשוקים ואת כל יתר הרעש שהרחוב התל אביבי סיפק לנו בזמנו. ובהזמנות זו גם ברכות לעמוס שבימים אלה הוענק לו פרס אקו״ם על יצירתו ״צער נופל על העולם כמו צל״.

קריינית: רונה גרשון תלמי.

מוזיקה: Till Paradiso

לוגו: לירון כהן

את הפודקאסט הנוסף שלי, ״שתי אצבעות מציון״ אפשר לשמוע כאן.

בפרק בונוס-רטרו מיוחד יש לכל מי שלא הכירו את הפודקאסט בראשית דרכו הזדמנות להאזין לשיחה שלי עם אתגר קרת, שבאופן הכי לא מפתיע, זכתה למספר עצום של מאזינים. הקסם האתגר-קרתי מזדהר בשיחה הזו מעבר לאתגרים הטכניים (נפגשנו באולפן שאמור היה להיות שקט, אבל מערכת המיזוג שלו עשתה צרות וחרחורים) ומתלווה לה בונוס מיוחד, כי אתגר קורא בה שני סיפורים נהדרים משלו.

את הפודקאסט הנוסף שלי ״שתי אצבעות מציון״ אפשר לשמוע כאן.

את שם הפודקאסט קורא הפעם ג׳רמי פוגל

את הלוגו עיצבה לירון כהן

והמוזיקה היא

Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כשרני בלייר, במאי הטלוויזיה והתסריטאי, התיישב לכתוב ספר ראשון הוא ליקט זיכרונות מילדות מאושרת. אלא שאז הגיע שבעה באוקטובר והיכהבעוצמה גם בקיבוץ ניר עוז, הקיבוץ שבו רני – בן לחקלאים ממושב ישע – למד מאז גן חובה. בטבח ההוא רני איבד בני משפחה, חברים קרובים, דמויות שכיכבו בסיפורים שלו, שנכתבו מאז מחדש, כחלק מן ההתמודדות שלו עם האבל, והשתלבו עם זיכרונות מורכבים מן הבית. השיחה שלנו החלה בספר הזה, ״עלעלים״, שרני מגדיר כ״סיפורים אוטוגיאוגרפיים״ ונדדה על פנייבשות וחזרה בסופו של דבר למקומות שבהם אולי אפשר למצוא נחמה.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כשאתה גדל במושבה, מוקף בבני משפחה, כשהסבים שלך הם מעמודי התווך של אותה מושבה וסבתא שלך משוחחת בטבעיות ביידיש עם השכן שעונה לה בתימנית-יהודית והם צוחקים יחד, אין פלא שאתה מרגיש שהשורשים שלך נטועים עמוק עמוק במקום הזה, ואתה מופתע כשאתה מגלה שלא, שלכל קרובי המשפחה האלה היו חיים קודמים, במקום אחר, בשפות אחרות. גילעד שירם, בספר השירים הראשון שלו ״מכניקה עדינה״,מתחקה אחר שורשי המשפחה האלה, וגם מתאר בעדינות גדולה את היחסים שנרקמו בין אלה שבתום הנדודים הגיעו לישראל ואת המקום שהוא מצא לעצמו בתוך המשפחה הזו. גילעד, חוקר ספרות באוניברסיטת סטנפורד, שוחח איתי על הוריו, על האופן שבו יחסיו עם אביו השתנו עם מותה של אמו, ויש בשיחתנו גם הופעת אורחת של כלבתו הקטנטנה אוּמה שגידלביחד עם אביו ומאז מותו מטיילת איתו בנסיעותיו הרבות בעולם.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

וכאן תוכלו לעקוב גם אחרי הפודקאסט האחר שלי ״שתי אצבעות מציון״.

את שם הפודקאסט קוראת הפעם תמר מור סלע.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

המאמרים בספרה של רות מרגלית ״בבטן הלווייתן״, שעתיד לראות אור ממש בימים אלה, מציירים תמונה מטרידה מאוד של החברה בישראל. אלה פרופילים של דמויות שכולנו מכירים, לטובה ולרעה, והם ראו אור לאורך שנים בכתבי העת שבהם התפרסמו כתבותיה, ובהם הניו יורקר והניו יורק טיימז. רות בחרה לסיים את המקבץ הזה בדיוקן עצמי, שהיא העניקה לו את הכותרת ״חסרת אם״. אמה, הפילוסופית עדנה אולמן-מרגלית, מתה לפני שש עשרה שנה, ואף שמאז רות עצמה הפכה לאם, ההגדרה הזו נשארת עבורה מהותית מאוד והשנה, לדבריה, זרועה במוקשים קטנים: יום ההולדת של אמאשעצר בגיל 64, היום בו התברר שהשיעול המעצבן הוא בעצם סימפטום של מחלה סופנית וכמובן יום מותה, ארבעה חודשים ועשרה ימים לאחר שאובחנה. ״אנשים אומרים שהזמן מרפא הכול״, אומרת רות, ״אז נכון שהכאב מתקהה מעט בקצוות, כמו סכין שזקוקה להשחזה״, אבלמצד שני ״איך ניתן לעכל את העובדה שהזמן עצמו רק ירחיק ביני לבין אמא שלי עוד ועוד?״

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קורא הפעם עמית אולמן.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

לוורד מוסנזון יש נבחרת גדולה ומרשימה ביותר של מתים, כך שנקלענו להתחבטות קלה לפני תחילת השיחה שלנו, ובסופו של דבר דיברנו על אביה,משה מוסנזון, שמת כשוורד הייתה בת שמונה עשרה, ועל אחותה הסופרת דבורה עומר, שהבטיחה להיות אחות מצוינת וגם קיימה. ורד אומרת שמאז מות אביה החלו לקרות בחיים שלה ניסים, שהיא החלה לקבל מתנות ושהישות הזו, שנותרה איתה לאחר מותו, ושהיא בהחלט מוכנה לקרוא לה אבא, דואגת לה. ורד, אגב, אומרת שגם את הספר שכתבה על המשפחה שלה, ״המוסינזונים״, אבא שלה בעצם הכתיב לה, אחרי מותו, והיא סיפקה שירותי הקלדה.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

וכאן תוכלו להאזין לפודקאסט הנוסף שלי, ״שתי אצבעות מציון״  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

שאול אולמרט זוכר שהופתע, נדהם ממש, כשגיבורים בספרי הרפתקאותשקרא בילדותו לא ניצלו מהסכנות שארבו להם אלא מתו. ואחר כך זה קרה כמובן גם בחיים, אבל שם זה היה פחות מפתיע והרבה יותר כואב, עד שלא הייתה לו ברירה אלא להדחיק ובמשך שנים להתמודד עם המוות הזה רק בחלומות. ספרו ״גוטפרוינד״ מוקדש לחבר נעוריו גדי, מי שמערכת היחסים איתו הייתה מסעירה ותובענית ומטלטלת ובוערת ממש כך שבסופושל דבר לא נותרה לו ברירה אלא להינתק ממנה ולהמשיך בחייו במקום אחר, רחוק. עשר שנים אחרי שגדי התאבד הוא הבין שהוא הוא הילד שרודף אותו בחלומות והחל לכתוב עליו, ואף שהתוצאה אינה נאמנה למציאות, היא נאמנה לרגשות ולהתלבטויות ובמובן הזה, הוא אומר, מדובר בספר אמיתי מאוד. השיחה שלנו מתחילה בחבר אחר, שגם הוא מת בגיל צעירמאוד, ומערכת היחסים איתו הייתה עבור שאול מפגש ראשון עם המוות ועם החיוניות שהוא מעניק לחיים.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

מוזמנותים לבדוק גם את הפודקאסט הנוסף שלי ״שתי אצבעות מציון״.

את שם הפודקאסט קורא הפעם עמית אולמן.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

איתמר אורלב לא חלם בילדותו להיות סופר. הוא ליקטעקרבים ועכבישים ורצה להיות חוקר חיות באפריקה. אלא שמשהו כנראה חלחל לתוכו – אולי עבר בגנים – מאביו, הסופר אוּרי אורלב, שיום אחד גם הפקיד בידו קלטות ובהן סיפור חיים מטלטל שהפך להיות רומן הביכורים עטור הפרסים והמחמאות של איתמר, ״בנדיט״. איתמר, המתגורר בברלין, עיר שאביו נשבע לשנוא אבל לא יכול היה לעמוד בשבועה הזו, עסוק בימיםאלה בכתיבת ממואר ועריכה מחודשת של אחד מספריו של אביו. הוא אומר שמעולם לא הייתה ביניהם אינטימיות, והאהבה בין האב לבנו באה לידי ביטוי בצורות אחרות לגמרי. את רגעי הקרבה הגדולים ביותר עם אבא הוא חווה דווקא אחרי מותו, כשבא להיפרד ממנו, ויכול היה לגעת, ללטף ולחבק את גופו בידיעה שזו בעצם ההזדמנות האחרונה שלו.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

האזינו גם לפודקאסט הנוסף שלי, ״שתי אצבעות מציון״.

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

אמו של אלון אלטרס, המשורר, הסופר והמתרגם, מתה במפתיע ולכן היא לא הספיקה להוציא לפועל את הנקמה שעליה חלמה, זו שהעניקה לרומן שכתבאלון את שמו. ברומן, ״הנקמה של מאריצ׳יקה״, הוא ניסה – וגם הצליח – ליצור סיפור גדול מחייה של מי שעל פי הגדרתו הייתה אישה קטנה, תופרת, שחייתה חיים קטנים אבל לימדה אותו להיות בנאדם. לדברי אלון, כל מה שטוב בו הגיע מאמא, והפגמים הם מעשה ידיו או ירושה מאבא – וכן, את ההכרזה הזו הוא מדגים בלא מעט אנקדוטות מהילדות, מראשית חיי הכתיבה שלו ומימי ההזדקנות של הוריו. חבריו הקרובים ובהם חזי לסקלי, רפי לביא, ויהושע קנז משתרבבים גם הם לתוך הזיכרונות האלה.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

Additional Music: Watermelon.