מחזור השירים הראשון בספר הביכורים של אלכס בן ארי, ״ימיםסמויים״, הוא מפגש, כהגדרתו של אלכס, עם התאבדותה של מי שהייתה אז זוגתו ואם בתםהתינוקת. לא תיעוד, לא עיבוד, לא ניסיון התמודדות, אלא מפגש שאותו השירה הציעה לו,כך הוא אומר, והוא נענה להזמנה וגם היה משוכנע שכך חייו יכולים להמשיך בנפרד מןהאירוע הנורא, לצד הטראומה ולא בתוכה. אלא שכשספר השירה החדש שלו ״צי״ ראה אור,הוא גילה בו להפתעתו חזרה אל התאבדותה של איה בתוך שטף של דיבור אל נמענים נוספיםשכבר אינם. שוחחנו על המפגש הבלתי אמצעי עם הכאב, על האופן שבו המפגש עם המוותטוען את המבט לאחור על מערכת היחסים ברגשות חדשים, וגם על גאולה וכוח מיסטיוהתערבותם הקטנה של האלים – מושגים שנדמה שאי אפשר באמת לדבר על שירה בלי להזדקקלהם.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠LironCohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

את יאיר אגמון, הקולנוען והסופר, ביקשתי לראיין אחרי שראיתי את הסרט שעשה על הרומן ביןהוריו – אמו, שהייתה  צעירה דתייה וגידלהאותו כאם יחידנית, ואביו שהיה אז נשוי ואב לשבעה ילדים. שבו את לבי במיוחד רחל,אשתו של האב, שעד מותה הפגינה כלפי יאיר רק חום והבנה וקבלה, וכמובן רחל – אימו,שלהבדיל אלף אלפי הבדלות, עדיין חיה מאוד. אלא שיאיר רצה לספר עוד – כי לאבל עלאביו, וזמן לא רב לאחר מכן גם על רחל, הצטרף האבל שלו על התינוק הראשון שאמור היהלהיוולד לו – שכדי להתמודד איתו הוא נעזר דווקא בכתבי רבי נחמן, הרב הכי חילוני,כהגדרתו, ומי שעזר לו להבין איך מתארגנים בעולם שאין בו אלוהים.

בתוך השיחה שילבתי קטעים מהטריילר של ״רחל אגמון״, סרטושל יאיר על הוריו, שניתן לצפייה חופשית ביוטיוב, קטע משיחה של יאיר עם אמו בסדרתהרשת הנהדרת שלו הטרמפיסטים, שגם היא זמינה ברשת, שיחה קצרצרה בין יאיר לבתו חיה שנכנסהלחדר במהלך שיחתנו ולא יכולתי להביא את עצמי למחוק.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם תמר מור סלע

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

לרוני טהרלב היה אבא עד גיל 58, אבל כמו שהיא אומרתזה אף פעם לא מספיק, והוא חסר לה לא רק משום שהיו קרובים מאוד, אלא גם מפני שהאמין בה תמיד, מילדות, וידע שהיא תצליח הרבה לפני שקריירת הציור שלה נסקה והובילה אותה למוזיאון תל אביב ומוזיאון ישראל, והנשיונל פורטרט גלרי בלונדון והלובר בפריז. מאחר שאביה של רוני, הפזמונאי יורם טהרלב, היה גם הוא איש ידוע, גם הציבור והתקשורת דרשו חלק מן האבל הראשוני עליו, ולה לקח זמן לעבד את העצב והגעגועים שנמצאים שם, כמובן, אף שאביה מת בגיל מבוגר אחרי חיים מלאים שהוא עצמו ידע להפיק מהם סיפוק רב.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קורא הפעם עמית אולמן.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

את רשימת הדמויות שגילם, הספרים שכתב והמערכונים שבהם השתתף ואשר הפכו את סטיבן פריי ליקירם של כל מי שיש בנשמתם ולו שמץ של אנגלופיליה –אין טעם למנות, אבל אי אפשר שלא לציין שלאחרונה הוא קיבל תואר אבירות מטעם מלך בריטניה והוא כעת סר סטיבן. בשיחתנו התברר שאף שהוא אדם רגשן מאוד הוא אינו מתאבל –פשוט משום שהוא לא מבין את המושג ״אֶבל״ ולא לגמרי בטוח שיש מי שמבינים את משמעותו. את המוות, לעומת זאת, הוא מכיר ומבין היטב, משוכנע שהוא חיוני ביותר ומקווה מאוד שהניסיונות להעניק לבני האדם חיי נצח לא יצליחו.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם) 

את שם הפודקאסט קוראת הפעם תמר מור-סלע

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠השיחה בשפה האנגלית

מקס מלכיאל מגדיר את עצמו כטבח חובב וחוכמולוג מקצועי. הוא בשלן מעולה שמספק בערוץ היוטיוב הפופולארי שלו מתכונים אבל גם סרטוניםשבהם הוא משוטט בברלין ומדבר על החיים. הוא נולד בטג׳יקיסטן במשפחה הכי מעורבתשניתן לדמיין, בגיל 19 הגיע להתנחלות, חזר בתשובה, חזר בשאלה, היגר ללונדון, התאהבועבר לברלין ובתוך כל המעברים הללו אבא שלו, בוריס, שמת לפני כארבע שנים, היה סוגשל עוגן שאפשר היה ללבן אתו שאלות, להתחבט וגם לצחוק הרבה. מקס סיפר לי על אבאשבדושנבה ניגן פסנתר בחוגי בלט ובבאר שבע טאטא רחובות, אבל היה מרוצה מחייו עדשהרגיש שדי, הגיע זמנו, ומת במפתיע, אבל מבחינתו של מקס הוא נוכח בחייו כל העתוהיה בוודאי נהנה להאזין לשיחה שלנו, שהתרחבה לכל מיני כיוונים אחרים.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם: רונית כפיר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

את מרבית חייה עברה שילה ויינברג ב״מופע בני״, כפישהיא מגדירה זאת. היציאה הרשמית מן הארון והחיים החדשים כאישה התאפשרו, כך היאמספרת לי, רק אחרי שהתאלמנה. מי שהייתה זוגתה לא יכלה להשלים עם העובדה שהגבר שאיתוהתחתנה הוא אישה, וכפי ששילה אומרת, על אף האהבה העמוקה הן אמללו זו את זו ובמבטלאחור היא יודעת שהיה שם פספוס נורא. שילה היא היום אבא וסבתא, וגם חברת מועצת קרייתטבעון – היא הטרנסית הראשונה שנבחרה בארץ לתפקיד כזה – והיא אקטיביסטית וגם משוררת.בימים אלה ראה אור ספר השירים השני שלה, ״כעת״, ובמהלך השיחה שלנו שילה גם קוראת מתוכו.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כשאחותה של רות לורנד חלתה בפוליו, שיתוק ילדים כפישנקראה אז המחלה, היא הוצאה מהבית ולא חזרה אליו וכמנהג אותם ימים ואותן משפחות,איש לא אמר על כך דבר. ״הלכתי לבית הקברות עם הפרטים שבתעודת הפטירה ולא מצאתי אתהקבר״, כותבת רותי ברומן ״תחרה הונגרית״, המבוסס במידה רבה על קורות משפחתה. ״בכלהחלקה לא היו מצבות ולא סימוני שמות... את לא נסעת לבית הקברות, אפילו לא דיברתאליה, רק שמרת את התמונות שלה במגירה ליד המיטה. האדמה בלעה את לאה-רבקה שלנו אבלהיא לא נעלמה. קברת אותה בתוך לבך ואנחנו לא הורשינו לבקר״.

רותי, שהיא פרופסור לפילוסופיה בדימוס, שימשה בעברכראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. בנוסף לפרסומים האקדמיים הרבים שלה, ראואור ספרי שירה ופרוזה שכתבה, ובהם, כאמור, הרומן העוסק בסיפור ילדותה במשפחה שהיולה דרכים משלה להתמודד עם נוכחותו המתמדת של המוות. ומאחר שהיא פילוסופית, כךנפתחה השיחה שלנו:

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

״אישה בחלוק, שערה סתור ומבטה צף, הולכתלאיבוד בנבכי זיכרונה...״ כך מתחיל הממואר ״מעוף. סוף״ שכתב פיקי איש שלום עלפרידתו מאמו. בספרון הקצרצר והיפה הזה הוא מביט, כמעט באותו מבט אוהב, מוקסם ורך,בדעיכה של אמו ובפריחת הטבע שסביבה – מקור הפחם של הפשוש, השר מתחת לתפרחת החרדל,מזכיר לו את האיפור שהאישה בחלוק הקפידה עליו פעם; קריאה רועמת של קוקיה, בהלה של עורב, לבנין צנון שנצמד לסרפד המכוסהטל, הוא, הבן, הצפר, פוסע אל השדות בעוד אמו תועה במסדרונות לא מוכרים שבחלקם הלכהאינספור פעמים.

פיקי הוא פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטההעברית וצפר, ובזכות השילוב הזה השיחה שלנו נדדה גם אל עניינים של טבע שרובנו,החיים בעיר, מתעלמים מהם. זוהי, אגב, שיחתנו השנייה בנושא. את השיחה הראשונה לאהקלטתי, ואני מניחה שתקלה כזו הייתה צפויה אחרי שלוש וחצי שנות פודקאסט. פיקי קיבלאת העניין בשלווה מעוררת הערכה והתייצב לשיחה שנייה זמן קצר לאחר מכן.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

אילנה המרמן מרבה להשתמש בתואר ״מעניין״ – היא מתארתכך כמעט כל חוויה עמוקה שעברה עליה, וגם את החיים שלה עם בעלה המנוח יורגן ניראד –חיים שהחלו במפגש בלתי צפוי בין מרצה גרמני קתולי, לסטודנטית לדוקטורט, הישראליתהיהודייה הראשונה שפגש בחייו, והמשיכו בכשלושים שנה של זוגיות, הרפתקאות, אקטיביזםוכמובן שיתופי פעולה בכתיבה, תרגום ועריכה של מבחר יצירות מן התרבות הגרמנית וביןהשאר אלה של קפקא וניטשה.  

 בספרם המשותף״מזל סרטן – מסע לבלי שוב״ תיעדו אילנה ויורגן כל אחד בנפרד ובסגנון משלו, את החודשיםשעברו עליהם בבית החולים, בבית בזמן הפוגה בין טיפולים וברגעים האחרונים שלפנימותו של יורגן – ונדמה שמעבר לרגשות המורכבים, לעצב ולקושי העצום, בעיקר של אילנה,להשלים עם המוות המתקרב, הם הצליחו להיאחז בעולם האינטלקטואלי שלהם, לקרוא יחדשירה, אפילו לכתוב. אילנה אומרת שמבחינתה אין ליורגן תחליף, אבל להפתעתה היא,שחשבה שלא תוכל להמשיך לחיות בלעדיו, חיה ואפילו אוהבת את חייה.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

ביוני הקרוב יהודית רותם תהיה בת 83. וכן, כשמקשיביםלה קשה לא לתהות אם היא לא גילתה איזה מעין נעורים נסתר שממנו היא שואבת את כלהאנרגיה הזאת. לסופרת המצליחה והפורייה כל כך יש שש בנות ובן אחד, יותר מעשריםנכדים ומספר דומה של נינים והסבתאות מסבה לה אושר גדול. על האסונות שפקדו אותהכשהייתה אם צעירה – בתה הבכורה יעל והבת השלישית שנולדה לה רחלי מתו שתיהן כשהיובנות חודשים ספורים בלבד – היא לא מדברת עם בני משפחתה. גם בספרה החדש ״אמור מילהלמעני״, שיש בו שילוב של מסות וסיפורים קצרים היא נוגעת בנושא בקצרה ובזהירותגדולה. אז, לפני כשישים שנה, היא התמודדה עם האובדן והצער לבדה, ועכשיו היא שומרת עלעצמה ועל ילדיה, היא אומרת, כי אף שהכאב נמצא שם תמיד, ותמיד חסרות לה שתיים,המשפחה הגדולה היא מבחינתה פיצוי ותכלית, והיא שמעניקה משמעות לחייה. בשיחה שלנומשולב גם קטע קצר מהסרט התיעודי שיהודית מזכירה, ״גרסא דינקותא״, שביימה בתה נועהרוט.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠LironCohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠