כשאת בתהּ של שחקנית ואימא שלך, שמשחקת חולה סופנית גם מאובחנת כחולה סופנית ואת רואה אותה על הבמה ובמקביל גם מלווה אותה למחלקה האונקולוגית, אין פלא שהחיים והבמה מתערבבים לך לגמרי. זה מה שקרה לאיה גרניט שבא. איה, שהיא שחקנית ומורה למשחק ומדבבת, היא בתם של השחקנית זהרירה חריפאי ושל הסופר שלמה שבא. בעשור שחלף מאז מותם היא הנציחה אותם באינספור דרכים, חלקן מכובדות מאוד (וכאן ראוי לפתוח סוגריים ולציין שממש בימים הקרובים ייקראו על שמה של זהרירה חריפאי הרחוב והגשר בצפון הישן של תל אביב שממנו קפצה פעם כדי להציל שתי נשים שטבעו) ואחרות מצחיקות (ובסוגריים האלה יבוא רק רמז לסיפור על נסיעה ללונדון עם שק מלא לימונים).

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till

שירי נבו פרידנטל הקדישה את סרטהּ העלילתי הראשון באורך מלא ״כל מה שאני יכולה״ לאביה – אבל כמו שהיא אומרת, יכול להיות שתפספסו את ההקדשה הזו,

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till

״חברות לא נגמרת עם מותו של חבר. להפך, היא נמשכת ביתר שאת״. כך אמר לי המשורר רפי וייכרט על החברות העמוקה שלו עם עמינדב דיקמן. החברות הזו נמשכה רבע מאה, עד מותו של דיקמן מסרטן, לפני כמעט שנה, כשהוא בן 63 בלבד. שניהם בנים למשפחות מהגרים שגדלו ביד אליהו, אבל הם נפגשו בספרות – רפי, המשורר, המתרגם, העורך, המרצה והמו״ל, ועמי, הפרופסור החוקר שתרגם שירה ופרוזה מעשר שפות או יותר – והם אהבו מאד גם לברוח מהספרות, אל העיר, המסעדות, השוק. והיו המון פרויקטים שהם רצו להשלים, עד שהזמן הלך והצטמק ואזל. ומה שנשאר הוא מדף מפואר של יצירה שעמי השאיר אחריו וספר שירי ההספד של רפי ״אתה היית קורא לזה אלגיה״, שבו הוא אומר בין השאר ״הייתי מעדיף שאתה תספיד אותי״.  

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till

רשימת הדמויות הנשיות החזקות והמעניינות שליליאן ברטו גילמה בתיאטרון היא ארוכה מאוד: היא שיחקה ב״השחף״ של צ׳כוב, ב״העז או מי זאת סילביה?״ של אדוארד אלבי,

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כשביקשתי מישי שריד לקרוא קטע מתוך אחד משבעת הרומנים שכתב, הוא בחר בסצנה שמתרחשת בבית החולים, בתיאור של פרידה מאבא, לא מאבא שלו, אלא מאביה של גיבורת הספר ״מנצחת״. הוא עצמו לא הספיק להיפרד כך מאביו, יוסי שריד, שמת בחטף בגיל 75 בלבד. ישי סיפר לי על הפן האישי, הרך יותר, של האיש שבחייו הציבוריים, הפוליטיים, עטה לא אחת שריון של גלדיאטור והיה לעתים קרובות שנוא לא פחות מאהוב. כך שהשיחה הזו כוללת גם שירים שכתב יוסי שריד, תהיות על חוויית החיים שלאחר המוות, שהייתה או לא הייתה, סיפורים על קריית שמונה, על סבא וסבתא – וגם על הביטלס, משום שסבא של ישי, יעקב, הואשם במשך שנים בכך שמנע את הופעת הלהקה בארץ והגיעה השעה לטהר את שמו.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till

עברית, ערבית ויידיש מתערבבות בטבעיות גמורה בטקסטים של נטע וינר, אולי משום שהוא שר על החיים שלנו כאן, המעורבבים לגמרי. במוזיקה שלו, נטע

נטע – שהפעילות האמנותית שלו מתפרשת על המון תחומים, כי הוא מחזאי (רוצו לראות את ״שמואל״!) ובמאי וכוריאוגרף ושחקן וכמובן ממקימי להקת סיסטם עאלי וגם אקטיביסט – דיבר איתי על סבתא מצד אחד ועל סבא מהצד השני ועל הפרידות השונות כל כך משניהם וגם על האופן שבו הוא בא איתם חשבון באלבום החדש שלו ״פינוי בינוי״.  

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till

המוות הוא לא בעיה, מבחינתה של איריס שטרן לוי. אנחנו חיות, משתדלות לעשות טוב וממשיכות האלה. ובאמצע – במסגרת המשתדלות

ואגב: אלמו, האמוּ שעליו דיברנו, הוא דייר ב״למען חיות הבר״, וכן, אפשר להתנדב שם גם.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

מוטי פוגל, העורך ומבקר הספרות, מגדיר את עצמו כמי שחי במילים, והאמת היא שלא מילים חסרו לו כדי לספר לי על אחיו אודי.

שוחחנו על הניסיון המתמשך להבין את משמעות ההיעדר של אדם, אח, שהקשר עמו אמור היה להיות הממושך ביותר בחייו וכמובן גם על העניין הציבורי שמפקיע במידה

קראו את הרשימות של מוטי פוגל בבלוג שלו.

⁠⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠

Logo: ⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠

Music:

כאשר רק התחלתי לחשוב על הפודקאסט הזה, ודיברתי על האפשרות לראיין יוצרות ויוצרים על חוויות של מוות ואבל, שמה של עמיה ליבליך

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠ (ותוכלו גם

Logo: ⁠⁠⁠Liron

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠Till

אביו של גלעד מאירי, דוד, היה עובד סוציאלי רדיקלי. בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את אות יקיר ירושלים נכתב שהוא סייע במשך שנים

⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠

Logo: ⁠⁠Liron Cohen⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠Till Paradiso⁠