כשנפגשתי לשיחה עם תאמר נפאר, לפני זמן קצר מאוד, מספר הנרצחים בחברה הפלסטינית עוד לא חצה את ה-140, ולפי הנתונים מהבוקר, מדובר כבר ב-146. תאמר, המוזיקאי שעושה ראפ והיפ הופ והטקסטים שלו כל כך חכמים וחשופים, שהתפרסם גם כחלק מלהקת ״דם״ וגם כסולן, ושחקן, נולד בלוד ומגדל שם היום את שני בניו. המשימה שלו כאבא, כך הוא אמר לי, מחייבת הליכה זהירה על הקו שבין לבנות לילדים שלו שריון, כדי להבטיח שיחזרו הביתה בשלום, לבין הרצון שהם, וגם הוא, לא יאבדו את הפחד, את הרגישות. דיברנו על סמי ובובה ואנואר, שהם רק אחדים מהקרובים לו שנרצחו, על האיסור המוחלט לבכות כי הבכי מזמין צרות, ועל הרצון ליצור לא רק מכעס אלא גם מנחת, ושמחה ואפילו מאהבה.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

איך למות בעידן הדיגיטלי? זו שאלה מוזרה, אלא אם משוחחים על כך עם כרמל ווייסמן. ד״ר כרמל ווייסמן היא חוקרת תרבות דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב וגם הפודקאסטרית שהביאה לנו את ״המצב הפוסט אנושי״ ואת ״דינוזאוריות רשת״. הפרק המיוחד הזה לא הוקדש לסיפורים אישיים, אבל יש בו המון דברים מעניינים ומטרידים ומשעשעים ומבהילים או איך שלא תבחרו להתייחס לטכנולוגיה. דיברנו על ההבדל

* התקלה הקלה שבגללה בסוף הפרק היו מספר מילים משובשות תוקנה. עמכןם הסליחה.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

על המצבה של זוגתו כרמיאל בחר הצייר אסף רומנו לכתוב ״ובחרת בחיים״. הבחירה בחיים הייתה בעצם שלו, של ילדיו, בחירה לדבר ולשתף, לא להסתיר, כדרך להתמודד המטען, כפי שאסף אומר, שאינו מרפה, הידיעה שמשהו מהותי משתנה בנו כשאנחנו חווים מוות אינטימי. אסף כתב על מותה של כרמיאל בספר ״פעימה וקו״, ספר המורכב משיחות שלו, הצייר, עם חברו הקרוב פיטר גילבי, שהוא רופא, על יצירות אמנות הקשורות לעולם הרפואה. ההתבוננות באמנות אפשרה לשניהם לשוחח על מגוון נושאי חיים ובאופן טבעי גם על מוות. בשיחה שלנו אסף אמר בין השאר שכאמן הוא שואל את עצמו כל הזמן עד כמה הוא אותנטי, ואני חושבת שהבחינה העצמית הזו הובילה אותו לתובנות מעניינות מאוד.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

בילדותה, כשהבית שבו  גדלה ריקי כהן התפורר – אחרי שאימא שלה חלתה במחלת נפש והיא ואחותה נשלחו לפנימיות – היא מצאה בית חלופי בספרים. הקריאה הייתה בשבילה

⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠⁠

את מסיבת יום הולדתה השמונה עשרה מיה לנדסמן זוכרת כאירוע משמח במיוחד, ויום ההולדת החמישים של אימא שלה, שחל ימים ספורים לאחר מכן צריך היה להיות מין המשך טבעי לחגיגה. אלא שאביה, מרסלו, מת בעיצומה של המסיבה, הלב שלו, אומרת מיה, התפוצץ כמו קונפטי. מיה – שאם לא התאהבתם בה בתיאטרון ב״מתאבל ללא

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כמעט שלושים שנה חלפו עד שארנה קזין העזה לגעת, לכתוב וכעת גם לדבר על חברתה מיכל ניב ועל הפעם ההיא שבה מיכל ניסתה להתאבד אבל ארנה הפריעה לה או קלקלה לה, כהגדרתה. מיכל, הצליחה בסופו של דבר לסיים את חייה, שש שנים אחרי אותו מאורע, בשיא הצלחתה כשדרנית מוערכת ונערצת. וארנה לא דיברה על זה, ״כי הרגשתי שזה לא הסיפור שלי״, היא אומרת. אבל במסה ״הכנות לאבל״, מתוך ספרה ״איך להיות ושאלות אחרות״, שראה אור לפני כשנתיים, היא כותבת – ושם עדיין ברמזים בלבד – על יחסיהן, על מערכת יחסים עם אישה מסעירה, מצחיקה, מעוררת השראה, שהיו בה צדדים אפלים, סקסיים וחכמים, שאהבה יין וודקה ופירות ים וטקילה קווארבו ובתוך כל תאוות החיים הזו הקשר איתה היה מלווה בציפייה בלתי פוסקת לאבל. ארנה, העיתונאית לשעבר, המסאית, הסופרת והמתרגמת, דיברה איתי על כל אלה וגם על אבא שלה, בריאן, שהפרידה ממנו הייתה אחרת לגמרי, איטית, ועל האפשרות להתנחם בכתיבה.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כששהרה בלאו נדרשה לתאר את המשפחה שלה היא כתבה: ״אנחנו שישה בלאוים קטנים שמשייטים לבדם בעולם, כמו לוויינים שניתקו מחללית האם״. מן השישייה הזו נגרע לפני עשרים ושבע שנים אחיה נועם, שהיה ונותר קטן וחמוד – כפי שהיא מקפידה

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

כשרוני סומק היה קטן הוא ישב מדי יום שעות ליד הרדיו והאזין למדור לחיפוש קרובים. הדוד שלו, יוסף, שהגיע ארצה מעיראק לפני יתר בני המשפחה, נעלם. ההיעלמות הזו ליוותה, ועדיין מלווה את המשפחה, אבל בדרך, במהלך הניסיונות לחקור ולברר מה עלה בגורלו של יוסף, קרו דברים מוזרים ומפתיעים. הרזומה של רוני – שהוא כנראה המשורר הישראלי המוּכר ביותר היום ובוודאי היחיד שמוצג בכנסים בינלאומיים כנציג משוררי עיראק – כולל 14 ספרי שירה שתורגמו לשפות רבות, ספרי ילדים, שיתופי פעולה עם מוזיקאים, תערוכות אמנות ופרסים רבים. בין כל אלה היו גם שלושה שירים שכתב על דודו הנעדר, והוא קורא אותם כאן, במהלך השיחה שלנו.

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

בכל השנים שחלפו מאז מותו של אביה, אין יום שבו רונה גרשון תלמי אינה חושבת עליו. זה נשמע דרמטי, וגם טבעי כל כך, וצובט לב וגם מרחיב לב. ולמרות כל זה – השיחה שלנו עסקה בעיקר בהחלטה להיפרד, להמשיך הלאה, לא לקיים דיאלוגים בלתי פוסקים עם מי שהיה, והיה חשוב מאוד בחייה, אבל כבר איננו כאן. רונה היא אשת רדיו ותיקה, שערכה והגישה תוכניות אוכל וספרות ותרבות ועדיין עורכת ומגישה את אחת התוכניות היפהפיות של התאגיד הלוא היא ״המעבדה״ (שבקרוב תתווסף לה מהדורה לילדים), ומאחר שהיא מראיינת נהדרת יצא שבשיחתנו מצאתי את עצמי לא אחת בתפקיד זו שעונה על שאלות, כמעט בלי שהרגשתי.  

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

גליה עוז, דרור בורשטיין, מעין רוגל וסמירה סרייה (על פי סדר אלפביתי של שמותיהם הפרטיים) היו האורחים שלי בהקלטה החיה הראשונה של

היוזמה לערב הזו הייתה של רעות בן יעקב במסגרת לימודיה לתואר שני במכללת ספיר, והיא גם הייתה אחראית על הצילום וההקלטה. נעניתי להצעה בשמחה, אבל הצעתי שלא ננסה לשחזר את הפורמט הרגיל של הפודקאסט – השיחה האישית, הממושכת, האינטימית עם מרואיינת או מרואיין יחידים, משום שהשיחות בנוכחות קהל נוטות לתפוס כיוונים אחרים לגמרי. זאת התוצאה, והיא הייתה עבורי מעניינת במיוחד.

דיברנו גם על הספרים: ״דבר שמתחפש לאהבה״ (מאת גליה עוז), ״היינו יכולות ליסוע״, ״זאבה״ ו״גם קופים נופלים מעצים״ (מאת מעין רוגל) ו״אחות שמש״ (מאת דרור בורשטיין).

עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠